הזמנה לחתונה - כתב אשורי
פשט המנהג שמדפיסים הזמנות לחתונה ושאר שמחות בכתב אשורי מרובע,ולא דוקא בכתב עגול, והנח להם לישראל. (יבי"א ח"י יו"ד סי' נח, על רב פעלים ח"ד אות יז)
כתב הרמב"ם, כתיבה אשורית שניתנה בה התורה,
הדבר מגונה מאוד להשתמש בה דברים של חול.
ולכן, יש רצו לאסור לכתוב הזמנות בכתיבה אשורית, ומה גם שמשליכים אותן לאשפה.
ואולם הגאון הראגצ'ובי רבי יוסף רוז'ין היקל בזה, כיון שזה דפוס ולא כתב יד.
וכעין מה שכתבו רבים מהאחרונים שיש חילוק בין ספרי קודש שנכתבו בכתב יד שצריכים שני כיסויים כדי להכניסם לבית הכסא, לבין ספרים הנדפסים בדפוס, שדי בכיסוי אחד.
וכן עשה מעשה הגאון הכתב סופר ושלח הזמנות לחתונת בנו המודפסות בכתב אשורית,
וכשהעירו לו על זה, השיב, כיון שההזמנה היא לשמחת מצוה, אינה בכלל דברים של חול.
והעיד, שגם ההזמנות ששלח מר אביו רבן של כל בני הגולה הגאון החתם סופר,
היו מודפסות בכתב אשורית.
ואין ספק שזה היה טעמו ונימוקו, שלא חשש להחמיר בזה.
והמהר"ם מבריסק הביא, שבירידים היו כותבים על טבלאות,
"כאן נמצא למכירה יין" או בשר וכדומה, בכתיבה אשורית,
וזה ידוע שעל הירידים היו נקבצים כל גדולי ישראל, ואף על פי כן לא מיחו בדבר.
וממה שכל גאוני ארבע ארצות לא מיחו בדבר,
מבואר שאפילו ממידת חסידות אין להחמיר בזה. ע"כ.
ובאמת שכל העולם אין נזהרים בזה,
[וכן כל הפרסומות והעיתונים הדתיים מודפסים כך],
והנח להם לישראל, אם אינם נביאים, בני נביאים הם.
[מה גם שיש אומרים שכתב מרובע שלנו אינו נידון ככתב אשורי,
שהרי אינו ככתב ספר תורה ותפילין ממש, שאין בו את כל דקדוקי הקוצים והתגים. (מ"ה א רנד)]
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 145