מעלת המשדך:
שאלו חז"ל (מסכת סוטה יד ע"א):
מהו באור הפסוק:
"אֲחֵרי ה' אלֹ היכם תלכו",
וכי אפשר לו לאדם להלך אחרי אש אכלה הוא"?!
ה', והלא כבר נאמר:
" כי ה' אלֹהיך" אלא היֵה מהלך אחר מידותיו של הקב"ה,
מה הוא ביקר חולים, אף אתה בקר חולים.
מה הוא ניחם אבלים,
אף אתה נחם אבלים.
וכתב הרמב"ם (הלכות דעות פ"א ה"ה):
ומצווים אנו ללכת בדרכיו הטובים והישרים,
שנאמר (דברים כח ט):
"וְ הָלַכְת בדְרָכָיו",
כך למדו בפירוש מצוה זו,
מה הוא חנון אף אתה היה חנון,
מה הוא רחום אף אתה היה רחום... ו
חייב אדם להנהיג עצמו בהן ולהידמות אליו כפי כוחו. ע"כ.
והמשדך, הרי יש בו ממידת קונו,
כמו ששאלה אותה מטרוניתא את רבי יוסי בן חלפתא:
מיום שברא הקב"ה את עולמו,
מה עושה בכל יום?
אמר לה: מזווג זיווגים.
(תנחומא כי תשא ה).
(עי' שו"ת יביע אומר חלק י יורה דעה ס"ס נו)
וכתב החוזה מלובלין:
שדכן המכוון לשם שמים,
סגולה שיהיו לו בנים תלמידי חכמים.
ואף אם נוטל שכר שדכנות,
יזכה לבנים תלמידי חכמים,
שאין זה אלא שכר כדי שיוכל להתקיים ולהמשיך בקיום המצוות.
מתוך החוברת תבורך מנשים יעל עמוד 67