קנין כספו
כמו כן, ישאל הרב את החתן, האם הטבעת היא קנין כספו.ואם קיבל את דמי הטבעת מאביו,
יאמר כעת אביו שהוא מקנה לו את הטבעת במתנה גמורה.
ויגביהנה הבן - החתן לקנותה לעצמו.
(קפא) כתב מרן השלחן ערוך (סימן כח סי"ז),
המקדש בממון של חברו שלא מדעת חברו,
הרי זה גזל ואינה מקודשת.
וכתב מהר"ם מינץ, יש להיזהר שהטבעת תהיה של החתן,
ואם החתן נער ואביו שם,
צריך לשאול את האב אם נתן הטבעת לבנו במתנה גמורה.
והגאון רבי חיים פלאג'י כתב,
שמן הסתם התכוון האב לזכות את הטבעת לבנו במתנה,
כדי שיקדש את אשתו כהלכה.
רק שלכתחילה, אם אפשר בקל,
נכון לשאול את החתן שהטבעת באמת שלו היא.
ומעשה שאירע שאחד הרבנים הלך לגאון החזון איש זצ"ל
לקבל את ברכתו לרגל קבלת מינוי רב עיר, ואמר לו החזון איש,
תקפיד בעת עריכת הקידושין בקיבוצים לברר שהטבעת תהיה של החתן,
כי היה נהוג בזמנו לקחת טבעת מהרכז של הקיבוץ,
ואחר טקס החופה היו מחזירים את הטבעת לקיבוץ,
והרי זו טבעת שאולה ממש.
ומעשה במסדר קידושין ששאל את החתן, האם הטבעת קנין כספו,
ואחר בירור קצר הוברר שהחתן הזמין טבעת נישואין מהצורף,
אך משום מה עדיין לא הגיעה, ונתן לו המוכר לבינתיים טבעת אחרת.
והרי זו טבעת שאולה ממש, שלדעת רבים אינה מקודשת.
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 205