לא ידעו ולא יבינו
והנה, ידעתי בני ידעתי,
כי ישנם אשר טחו עיניהם מראות ומהכיר את מרן גדול הדור,
פוסק הדור, הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל,
ובזים בגלוי או בסתר לפסקיו והלכותיו.
ואם כי לא נחשוד בהם שעושים כן ברוע לב ובזדון חס ושלום,
רק מאחר שלא זכו לעיין ולחזות בנועם ספריו הנפלאים "יביע אומר" ועוד ועוד,
ממילא לא מכירים את גודל כח עיונו המבעית בש"ס ובכל הראשונים והאחרונים,
ומרשים לעצמם להתנהג כמנהגם הקלוקל.
אך מאחר ותלמידיהם ספרדים,
אם כן חייבים הם להראות שכביכול הם אינם נגד רבני הספרדים,
לכך ניתלים כאילו בפסקיו של מורנו ורבנו רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל.
והלואי שהיו למדים ממנו, כיצד היה מעריך, ומתבטל,
ומתפעל מעמיתו מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל.
איזו הערצה, אהבה וחיבה שׂ ררה ביניהם לאין קץ.
על כן, להלן הבאנו את דעתו הנחרצת של רבנו בן ציון זצ"ל על אותם ראשי ישיבות שמורים לתלמידיהם הספרדים לבטל את השבועה,
בין ברצון, ובין באיומים, שאם החתן ישבע, לא יבואו לסדר קידושין.
ובדרך אגב, נביא מעשה שהיה בישיבה אחת,
שפשוט להם שלא להשתמש בכתובות עם שבועה לתלמידיהם הספרדים,
נגד כל גדולי עולם הנזכרים, ונגד מנהגנו אשר היה מימי קדם.
והנה בהגיע ראש הישיבה לסדר קידושין לאחד מתלמידיו בירושלים,
כיבדו בקריאת הכתובה את הגאון הגדול אב בית דין מקודש הרב ברוך שרגא שליט"א,
וכשראה הרב שלא כתוב שבועה בכתובה,
השביע בעצמו את החתן בתקיעת כף כנהוג, ואותו ראש ישיבה הביע את פליאתו בענין,
או אז אמר לו הרב [שידע עם מי יש לו עסק]:
"חכם בן ציון אבא שאול, היה משביע את החתנים".
אמר אותו ראש ישיבה, 'טוב, אם חכם בן ציון אמר,
וירושלים היא מקומו של הרב בן ציון, אני מסכים'.
ובמחילה מכבודו, בתשובתו זו גילה שלא חקר ולא דרש בענין השבועה כלל ועיקר,
כי מה ענין זה לחכם בן ציון ולמנהג ירושלים,
הלוא זה מנהג ארץ ישראל ומדינות רבות למעלה מ-1000 שנה מכל גדולי עולם.
ואם כבר הוא נכנע לחכם בן ציון ולמנהג ירושלים,
אם כן למה הוא ממשיך שלא להשביע גם לשאר תלמידיו ואפילו בירושלים?! אתמהה,
'פליאה דעת ממני, נשגבה , לא אוכל לה'
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 293