דע את זכויותיך / חובותיך?
אתה שכיר במקום עבודה? דע את זכויותיך כשכיר!
אתה מעסיק עובד? דע את זכויותיך כמעסיק!
אתה הולך לביקור רפואי? דע את זכויותיך כפציינט!
אתה רוכש דירה? דע את זכויותיך כקונה!
אתה קונה מלפפונים אצל הירקן? דע את זכויותיך כצרכן!
אתה צריך לדעת ולהיות מעודכן היטב, מה אתה יכול לקחת, מה אתה יכול לקבל, מה מגיע לך.
אל תדלג על שום סעיף. ראה, הוזהרת, אל תפספס!
ולענייננו - אתה מתחתן? בעל - דע את זכויותיך!
אשה - דעי את זכויותיך!
כן, עליכם לדעת היטב מה אתם יכולים להפיק ולקבל מחיי הנישואין!
בתורה ההדגשה היא הפוכה.
התמרור המוצב לפניך בכל עת, הינו: "דע את חובותיך"!
אתה עובד כשכיר במקום עבודה? דע את חובותיך!
[כגון: "ְולא תונו איש את עמיתו"]
אתה מעסיק עובד? דע את חובותיך! [כגון: "לא תלין פעלת שכיר"]
אתה מוכר סחורה? דע את חובותיך! [כגון: " איפה ואיפה גדולה וקטנה בסביבתך לא יהיה לך"]
אתה קונה סחורה? דע את חובותיך!
[כגון: לא יאמר: בכמה אתה רוצה ליתן חפץ זה, והוא אינו רוצה לקנותו.]
כשיש חובות, ממילא יש לצד השני זכויות, והאדם מודע כמובן גם לזכויותיו.
אבל הפנייה אליך היא שתזכור ותציב מול עיניך דווקא את חובותיך.
הצד שלך בעניין, הוא לשים לב לחובות!
ולענייננו - אתה מתחתן? בעל - דע את חובותיך כלפי אשתך!
אשה - דעי את חובותיך כלפי בעלך!
דרך התורה, כשאדם ניגש לחיי נישואין, כשאדם ניגש לשידוכים
עליו להתמקד בעיקר בחובותיו, במה שהוא צריך לעשות,
ואיך שהוא צריך לנהוג, ולא במה שהצד השני חייב כלפיו.
זהו התמרור שאותו מנחה התורה את בני הזוג להציב לעצמם,
ודווקא כך יוכלו בסייעתא דשמיא להגיע לחיי אושר ונחת.
אושר אמיתי בר קיימא, אינו נקנה על ידי הדרישה לקבלת זכויות,
אלא על ידי הנכונות למילוי תפקידים, ותחושת סיפוק ובנייה עצמית - של מילוי חובותיי כראוי.
כותב הרב דסלר זצ"ל: "...וכן אני אומר תמיד לזוג בעת שמחת כלולותם: - "הזהרו
יקרים, שתמיד תשאפו להשביע נחת זה לזה, כאשר תרגישו בכם בשעה זו. ודעו -
אשר ברגע שתתחילו לדרוש דרישות זה מזה, הנה כבר אושרכם מכם והלאה"....
(מכתב מאליהו ח"א עמוד 11)
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 47-48