ביאור שבע ברכות הנישואין
א. ברכת הגפן. (ביאור הברכות דלהלן על פי האבודרהם, ובית חתנים ח"ב שיט)ב. ברוך... שֶּׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ . ברכה זו מכבודו של הקב"ה היא,
זכר לחסדיו שנהג עם אדם הראשון שנעשה לו שושבין כשנשא את חוה והתעסק בו,
כן ציבור זה באים לגמול חסד עם החתן והכלה ומתעסקים בשמחתם,
ומתדמים בזה לבוראם.
ג. ברוך... יוֹצֵר הָאדָם. כנגד יצירת אדם הראשון קודם שניטלה ממנו הצלע ליצירת האשה.
ד. ברוך... אשֶּׁר יָצַר אֶּת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ ,בצלם דמות תבניתֹו של האדם,
כמו שנאמר "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו",
והיינו שצר צורת הגוף בצלמו - בדפוס שהכין לאדם,
היא צורת הנפש שנאצלת מכבוד הבורא, והתקין לֹו ממנו מגופו,
מצלעותיו בִּנְיַן היא חוה האשה,
שנאמר "וִיבן ה' אֱלֹהִים אֶת הצלע אֲשר לָקח מִן הָאָדָם לְאִשה" עדֵי עַד.
שבנין זה נוהג לעולמי עד, כי על ידי האיש והאשה שמולידים מתקיים המין האנושי לדורות.
ברוך אתה ה', יוֹצֵר הָאָדָם.
[ואף שחתם כבר 'יוצר האדם',
מכל מקום מאחר ויצירת האדם לא הושלמה אלא לאחר יצירת חוה,
שהרי כשנלקחה ממנו הצלע נשתנית בריאתו ממה שהיתה קודם,
ואין השלמת צלם האלוקים מתאפשרת אלא דווקא על ידי שיהיו זכר ונקבה,
כמו שנאמר:
" וִיבָרא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בצלְמוֹ , בצֶלֶם אֱלֹהִים ברָא אֹתוֹ ,זכר וְנקבה בָרא אתם",
[והיינו שצלם האלוקים בשלימותו מתייחס דווקא לזכר ונקבה],
לכן חותם שוב יוצר 'האדם' על השלמת בריאתו.]
ה. ברכת 'שוש תשיש' נתקנה כנגד שמחת בנין ירושלים העתידה שנמשלה לזיווג חתן וכלה,
שנאמר (ישעיה סב ה):
"כי יִבעל בחור בתולה יבָעלוך בָניך, ומשֹוש חָתָן על כלה, יָשיש עלִיך אלֹהִיך".
ויותר מכך, שמחת חתן וכלה, מקרבת היא את שמחתה של ירושלים,
שהרי אמרו חז"ל (ברכות ו ע"ב), כל המשמח חתן וכלה,
כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים.
נדבך על נדבך של זוגות הנישאים, בונים את ירושלים,
ומשמחים אותה, בהשבת בניה אליה.
והקדימו את ירושלים לברכת הזוג, משום שנאמר (תהלים קלז ו):
"תדְבק לְשוֹני לְחִכי אִם לֹא אֶזְכרכִי, אם לֹא אֲעלה את ירושליִם על רֹאש שמְחָתִי".
[ואף שבדרך כלל כשרוצים להזכיר ולהעלות את זכרה של ירושלים,
מזכירים את האבל והחורבן.
אבל כאן, כיון שאין מזכירים צער,
להזכיר דווקא במובן החיובי את הששון והשמחה שאנו מצפים עם בנייתה,
כאשר ישובו ויתקבצו אליה בניה, במהרה בשמחה.
וכדברי הנביא (ישעיה נד):
"הרְחִיבִי מְקוֹם אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשכי... כי ימין ושמאל תפרוצי]
שוֹש תָּשיש וְתָגֵל ירושלים המכונה עקָרָה שיושבת בלי בניה,
[על שם הפסוק "רני עקרה"],
בקיבוץ בניה מהגלות לתוכה במהרה בגאולה העתידית בשמחה.
ברוך אתה ה', משמח ציון בבניה.
כמו שנאמר (ישעיה לה, י):
"ופדויי ה' ישובון, ובאו ציון ברינה, ושמחת עולם על ראשם"
ו. ברכה זו היא בקשת רחמים על החתן והכלה
לשמחם בזיווגם ולהצליחם במעשה ידיהם.
שמח תשמח רעים אהובים אלו החתן והכלה שהם רעים אהובים זה על זה,
כשמחך יצירך כאשר שמחת את יצירך הוא אדם הראשון עם חוה בהיותו בגן עדן מקדם,
שנאמר:
" ויטע ה' בגן עדן מקדם, וישם שם את האדם אשר יצר" ברוך אתה ה' משמח חתן וכלה.
שהיא בקשת רחמים על שניהם.
ז. ברכה זו היא שבח והודאה להקב"ה שברא חתונת דיבוק
איש באשה על ידי שמחה וחדוה, ולפיכך חותם בה משמח 'החתן עם הכלה',
ולא משמח 'חתן וכלה', להורות שהחתן ישמח על עסקי הכלה,
כמו שכתוב "ומשוש חתן על כלה".
גם מפני שלכלה יש צער בתולים, ואינה שמחה כל כך כמו החתן.
ואמרו במדרש: "ְוהיו לבשר אחד", 'לבשר' כמנין 'דם בתולים' [532],
מלמד שלעולם לא יהיו לבשר אחד אלא בחור ובתולה,
כמו שאמרו חז"ל (סנהדרין כב ע"ב):
אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי.
וגם מזכיר בברכה זו על העתיד לבוא על שמחת ירושלים,
כדברי הנביא (ירמיה לג י).
ברוך... אשר ברא ששון ושמחה
[כיון ששייך לשון בריאה בחתן וכלה, אמר לשון בריאה גם בששון ושמחה],
חתן וכלה, גילה רָּנה דיצה וחְדָוה, אהבה ו אחָוה, שלֹום וֵרעות.
[ומוסיף בקשה] מְהֵרה ה' אלֹהינו ישמע בָעֵרי יהוָדה ובחוצֹות ברחובות ירושלים,
קֹול ששֹון וקֹול שמחה, קֹול חתן וקֹול כלה, קֹול מצהלֹות שמחה של חתִנים מחפתם,
וְנָעִרים ממשתה נְגִינָתָם.
ברוך אתה ה' , משמח החתן עם הכלה.
כתב השל"ה הקדוש (אוצרות השל"ה סדר ברכת המזון):
"ברכה שביעית היא המעמדת הכל, וממנה מתברכים כל המאורות,
והוא כלל עשרה מאמרות, ולפיכך יש בברכה זו עשרה מיני שמחה".
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 214-216