החוט המשולש - תשלום השדכנות
תשלום השדכנות נחלק לשלושה שלבים:
שליש א: הצעת השידוך.
שליש ב: ניהול השידוך.
שליש ג: החלטה על השידוך ברצון החתן והכלה, והשוואת ההורים בעניינים הכספיים.
על כן, מי שהציע שידוך, ואחר כך מסרו לחברו שינהלו עד תום,
הראשון מקבל שליש מהסכום, והשני מקבל שני שלישים.
כמו כן, מי שהציע שידוך וניהל אותו,
אך משום מה לא נגמר השידוך מחמת אי התאמה
בבני הזוג או אי התאמה אצל ההורים בענייני הכספים,
ולאחר מכן בא אדם אחר ודיבר על לב הצדדים ונגמר השידוך בטוב,
הראשון מקבל שני שלישים, והשני מקבל שליש.
מעשה באחד שהציע שידוך לבחור,
אך משפחת הבחורה לא רצו כל כך לשמוע ההצעה מחמת עדת הבחור,
על אף שהמציע שיבח את הבחור מאוד.
והנה כעבור איזה זמן, שמע המציע שבחור זה השתדך עם אותה בחורה.
וכשבירר על הדבר, אמרו לו כי הבחור פנה לתומו לשדכנית,
והיא הציעה לו בדיוק את אותה בחורה, בראות זאת משפחת הבחורה,
אמרו, אם כבר ההצעה באה פעם שניה וכל כך שיבחו אותו, כנראה שזה משמים.
נפגשו, וברוך השם זכו להינשא בשמחה ובטוב לבב.
ואם הכלה דאגה לפרסם לכל המכרים שהראשון הוא בעצם השדכן.
ועתה השאלה היא, האם מגיע גם דמי שדכנות לראשון או לא?
תשובה: שליש יקבל הראשון שהציע את השידוך,
כי לולי דבריו לא היתה משפחת הכלה ש ש ה להצעה כפי שפסלוה בעבר,
ואין ספק שבדיבורו הוא פעל לקרב את הדעות, ושני שלישים תקבל השדכנית.
ואם המציע מוותר על השליש, אין צריך לשלמו לשדכנית,
כיון שכבר זכה בו בעל המעות במחילתו.
(עיין ה"כ א קנב שכן נראה דעת האבני נזר, שפתי אברהם, הרי בשמים, ספר יהושע).
ועיין עוד בשו"ת שב יעקב (חו"מ סימן יג, הובא בפתחי תשובה חו"מ קפה, ג).
וכן המנהג בימינו כמבואר בשו"ת הליכות ישראל (ר"ס ל ולג),
ספר דיני ממונות ח"ב (עמוד רסו ס"ב), ספר פתחי חושן (שכירות, עמוד שלו),
ספר הלכות מתווכים (פ"ח סעי' כא וכד), והביא שכן נהגו בבתי הדין בירושלים,
ושכן כתב בשו"ת נצח ישראל (ס"ס כח) מהגרי"ש אלישיב זצ"ל. ע"ש.
(חוצב להבות להרה"ג רבי עידן בן אפרים שליט"א, פרשת וירא התשע"ח)
בכל מקרה שיש ספק שהוא, למי מגיע דמי השדכנות,
יפנו למורה הוראה הבקי בדיני ממונות, וכאשר יורה כן יעשו,
כדי שלא יכשלו חס ושלום באיסור גזל או בקיפוח שכרו של מי שמגיע לו כהלכה.
שדכנית לדתיים
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 137