סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
ראשית, על הרב מסדר החופה והקידושין להשתדל להשרותאוירה נעימה ושמחה במהלך כל סידור החופה והקידושין,
כי בדרך כלל ישנו לחץ אצל המשפחות,
ואף החתן והכלה עצמם במתח, ולכן חשוב מאוד לשמחם ולבדחם בעדינות,
כיד השם הטובה עליו, וזאת לבד מהמצוה והמעלה שיש לשמח חתן וכלה.
ומי יגלה עפר מעיניו של גאון הדור, גדול הדור, פוסק הדור, אביהם של ישראל,
מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל שעם כל גדלותו בתורה,
שאין לה אח ורע, היה יורד לעם ומשרה אוירה נעימה ושמחה מאוד בחופה,
ונותן מבדיחותיו לשמח את החתן והכלה והמשפחות,
ובכך היה מפיג את המתח וההתרגשות הקיימים באותה שעה.
וכן הולך בדרכו בנו מורנו הראשון לציון והרב הראשי לישראל רבנו יצחק יוסף שליט"א,
שמשמח אלוקים ואנשים גם תחת החופה. זוכרה השם לו לטובה.
ומכללם של דברים אתה למד, כמה יש להיזהר בכבודם
של משפחות מסוימות שנהגו איזה מנהג מסוים,
שאף אם מסדר הקידושין לא מכיר בו, בכל זאת,
כל שהמנהג אינו נוגד את ההלכה, לא ימנע מהם לעשות כמנהג עדתם,
כדי ששמחתם תהיה שלימה וטובה.
וכבר ציותה תורה: "ואהבת לרעך כמוך" - "מה ששנאוי עליך, לא תעשה לחברך" (שבת לא ע"א).
הנה צריך להיות חכם כדי להבין לנפשם של אחרים,
כי בדרך כלל המשפחה מעוניינת ברב מוכר להם שיסדר קידושין,
ובכיבודים וניגונים הער בים להם ביום שמחתם, כפי המורגל בעדתם,
תחת אשר יאלצו לקחת חכם שאינם מכירים, ואינו מכיר את רצונם.
רק שמכח הכרת הטוב וכבוד ראש הישיבה שגם הם משקל גדול,
מזמינים אותו לסדר קידושין,
אך יש להיזהר מאוד שלא יווצר מצב שהמשפחה
תפגע מחוסר שימת לב כיאות לדברים רגישים.
ואגב, נספר מעשה שהיה בחתונה מסוימת,
שמסדר הקידושין לא היה ער לכבוד המשפחה כיאות,
וסירב בשלילה מוחלטת לבקשת אם הכלה לעשות מנהג מסוים שיש בעדתם.
והנה בסיום החופה, אם הכלה יצאה בשער החוצה,
והיא ממורמרת בצער נורא, ואומרת לעצמה "אני הולכת הביתה",
ובעלה ושאר חברותיה היו רצים אחריה להרגיעה שלא תעלב כל כך ותחזור,
אך היא לא היתה יכולה לסבול את צערה.
ואותה אשה יראת השם באמת ובתמים, וחיכתה לחופה זו זמן רב,
וכשראתה שמנהג שידעה אותו מימים ימימה מכמה מאות שנים בקרב עדתה,
נהפך לבוז בין רגע אצל מסדר קידושין צעיר שאינו מבן עדתם,
ובקשתה נהדפה בבוז, נקרע לבה בקרבה מהצער והאכזבה.
ולא ידעתי למה היה צריך לדחות את מבוקשה,
בדבר שלא היה בו איסור כלל ועיקר.
והלא התורה מלמדת אותנו מוסר ושמירת כבוד הזולת,
ובדבר שאינו אלא מנהגי עדות, יש להזהר מאוד לכבד,
ואין צריך מסדר הקידושין להתעקש כל כך על הבנתו מהו המנהג הנכון,
כאילו דעתו היא תורה מסיני.
ובוודאי שהיה מקום לעשות את מנהג אותה האמא ולשמחה,
כי אין דבר שאין בו מנהגים ומחלוקות, ומי שנהג - נהג. (מ"ה ה רמו)
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 189