איסור נגיעה
חתן שיש לו דודות וקרובות משפחה שעלולות לנשקו או ללחוץ לו יד,עליו להבהיר להן מראש ברוח טובה,
שהדבר אסור באיסור גמור על פי ההלכה,
ואין לו להקל בזה בשום פנים ואופן.
ולא יבוש לעשות כן,
כי "אין חָכְמָה וְאין תבוָנה וְאין עצָה לְנֶגֶד ה' " (משלי כא ל).
והוא הדין לכלה שיש לה קרובים כאלו. (רעג)
אמרו במדרש רבה, אמר הקב"ה, אשה שאינה שלך,
אסור לך ליגע בה כל עיקר, כי לא ינקה כל הנוגע בה,
וכל הנוגע באשה שאינה שלו, מביא מיתה על עצמו.
ולדעת רוב הראשונים,
איסור נגיעה הוא מן התורה ולוקים על זה.
ומעשה שהיה עם מרן זצוק"ל,
שכאשר העניקו לו את "פרס ישראל" בהיותו מכהן בקודש כרב ראשי וראב"ד בתל אביב,
הזמינוהו לבמה לקבלת הפרס,
וכשעלה לחץ את ידיו של שר החינוך ואת ידיהם של שאר היושבים בשלחן הנשיאות,
וכאשר ראש הממשלה דאז גולדה מאיר הושיטה לו את ידה,
קבל עם ועדה במעמד אלפים,
נענע לה בראשו לאות תודה, ולא לחץ את ידה.
ורבים מהקהל הבינו בדבר ומחאו כפיים סוערות,
והדבר נעשה לקידוש השם גדול. (פוסק הדור עמ' 107)
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 237