מאמר המגיד מראשית אחרית   עניני תנאים וביאורים בנוסח התנאים טעם שנקרא בשם ״תנאים״,  קריאת התנאים:



 תנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים
 המגיד מראשית אחרית התנאים הוא הבנה 
שיעשה הזיווג רושם טוב למעלה טעם שנקרא 
בשם ״תנאים״ בספר טיול בפרדם(ח״א) 
ערך תנאים מבאר למה לקישור של שידוך חתן ובלה קורין תנאים. 

נראה לי דהשם תנאים הוא דאחז״ל
(סנהדרין דף ב״ב ע״א) 
קשה לזווגם בקריעת ים סוף ובקריעת ים סוף כתיב
 (שמות י״ד כ״ז) וישב הים לפנות בוקר לאיתנו, 
ודרשו חז״ל (ביד ה ד) 
תנאץ התנה הקב״ה עם הים שיהא נקרע לפני ישראל, 
על כן כמו שקריעת ים סוף היה על ידי תנאי, 
לכן קודאין הקישור שקשה כקריעת ים סוף תנאים. 

ויש להוסיף עוד כי מבואר בספר המקנה בהקדמה, 
דקידושין שקידש הקב״ה א ת ישראל היה בביזת מצרים וביזת הים, 
וזהו שכתוב(שה״ש א׳ י״א)
 תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף.

 והנה בזמנינו התנאים הם במקום שהיה מקודם קידושין,
 ועכשיו אין מקדשין רק בשעת החופה, 
אבל על כל פנים התנאים הם תחלת הקישור, 
על בן קורין אותו ״תנאיבר, 
ששם בים שהיו קידושין עם כסף וזהב של מצרים,
 ובתנאים נוהגץ ליתן מתנות להחתן והכלה, 
כמו שהשי״ת נתן מתנות לישראל כסף ח הב של מצרים, 
וקריעת ים סוף נקרא תנאי בנ״ל עיי״ש. 

ובזה יש להוסיף טעם לעשות לפני הנישואין 
תנאים בין שני צדדים של החתן והכלה, 
והוא כדי להזכיר ולעורר א ת התנאי הראשון 
שהתנה הקב״ה ע ם הים שיקרע תמיד, 
לפני ישראל כשיצטרכו לזה, וממילא. 

שוב לא יוכלו החיצונים למנוע מזיווג זה שיצא מהכח אל הפועל. 

וזהו שאנו כותבים בנוסח התנאים המגיד מראשית אחרית, 
כלומר הקב״ה שכבר מראשית דבר כששב הים לאיתנו לתנאו, 
הגיד אחרית דבר שהתנה עם הים שיקרע תמיד לפני ישראל, 
וא״כ בבר אז עשה הקב״ה הבנה לזיווגו 
של אדם שהוא קשה בקריעת ים סוף, 
ולכן בבח תנאי זה,
והוא יתן שם טוב ושארית לדברי התנאים והברית שנדברו והותנו בין הני שני הצדדים.

מתוך הספר נטעי גבריאל (שידוכים ותנאים) עמודים מג'-מד'