מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך :


 בספר רב ייבי בחידושים כתב 
עה״פ לעת ערב לעת צאת השואבות 
 (בראשית כ י״א). 

במדרש (בראשית רבה נ׳ט י״ב) 
אמר רב הונא בשעה שאדם הולך ליקה אשה, 
ושמע קל כלביא מנבחים נקול כלבים נובחים, 
הוא מצית מ ה אינון אמרין [הוא מקשיב מ ה ה ם אומרים]. 

ונראה לפרש דהנה אף שאסור לספר לשון הרע, 
ובכלל זה גם אסור לשמוע ולקבל לשון הרע, 
מ״מ כשהולך ליקח אשה צריך לשאול עליה אם יש 
לה חסרץ, ובן צריך לספר בגנותה במקום הצורך להודיע, 
אמנם אם ישאל לצדיק על האשה, 
לא יודיע לו חסרונה בשביל זהירותו משמץ לשון הרע, 
ועוד שהצדיק אינו יודע בלל חסרונה, 
אבל ההולכי רכיל שנמשלו לכלבים שהם מגולגלים אח׳׳ב בכלבים כידוע, 
ה ם ה ם המדברים תמיד בגנות כל אדם, 
ויודעים חסרונם של כל אדם, 
ולכן כשאדם הולך ליקה אש ה ישמע קל כלביא מנבחין, 
ר״ל שישמע לאותן בעלי לשון הרע הנמשלין לכלבים כנ״ל, 
וזהו מצית מ ה אינון אמרץ, דהגם שאסור לשמוע לשון הרע, 
מ״מ מ חמת שידוך שידע מעשי האשה צריך לשמוע לדבריהם, 
ואז יחקור אם אמת דובר פיהם.


מתוך הספר נטעי גבריאל (שידוכים ותנאים) עמוד לא'