מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"דברים היוצאים מלב טהור..."
ביקורים
פגישה במקומות אסורים
חיים ב"ארמון-יה"
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
אהבה דווקא לאחר הנישואין
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
בין האירוסין לחתונה
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
שנה ראשונה - יסודות הבנין
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
דע את זכויותיך / חובותיך?
ערך חיי הנישואין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
שידוכים שקריים
ראיה בפגישות
קנין
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
קודם יראת שמים
פגישה אחרונה
חרם על הבחורים
לעזוב את הוריו
איסור נגיעה במשודכ/ת
הנהגת הפגישות
בין האירוסין לחתונה
גם היהלום קטן הוא
בושם בזמן פגישה
מקום הפגישות
מעלית
משך זמן הפגישות
התערבות ההורים
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
במה קונה איש את אישתו?
גדול עוונו מנשוא
המצוה הראשונה
טבעי שזו את
תדמית
הבטחת הקב"ה לאשה
האשה היא הבית!
אומנות הקבלה
במי תלויה פרנסת הבית?
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
עצות והנהגות טובות לאשה
נשיאת חן
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
טיפוח החן
הדרך הקצרה לשידוך
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
"לא טוב היות האדם לבדו"
הכל לפי הענין
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
מסר לרעיה יקרה!
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
רודף שלום...!
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
עזר כנגדו
על ה' יזעף ליבו
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
היום המסוגל לשידוכים
דעה משובשת?!
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
שבע ברכות בבית האבל
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
התרפאה המשפחה
לא ידעו ולא יבינו
"אל תטוש תורת אמך"
טעם התקנה
כל גדולי עולם
חוץ לארץ
מרוקו
כתיבת התנאים
אופן המחיקה
קביעת חתונה בשנת האבל
בת אחיו או בת אחותו
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
אופן ההיתר לברר
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
לשון הרע ורכילות
בררנות יתר
תבנית מוגדרת
בדיקת שמות החתן והכלה
המערערים
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
קבלת ברכה
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
ה. השבועה בקהילות מרוקו
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
ז. נוסח השבועה
בחור ובעולה מאחר
ט. צורת השבועה
איסור שינוי מנהג
יא. טענות המערערים על השבועה
השתתפות בשבת חתן
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
השתתפות בחתונה
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
ח. ביאור הנוסח
השבועה בכתובה מקורות טהורים
כזית פת לחתן ולכלה
אלמן ובתולה
אלמן ואלמנה
מעט מדיני אבלות בנישואין
שני אחים לשתי אחיות
יב. תשובה למערערים
הלכות טהרה
צביעת השיער
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
יראת השמים של המשודך
דעת תורה
בן תורה
הוא לא בן אדם
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
בחירת שידוך - תפילה
מסירה מיד ליד
סיום הש"ס / לישא אשה ?
הליכות והנהגות
שבוע קודם החופה
חשיבות העזרה לזוג
הוצאות מיותרות
כספי מעשר
אל תלחץ
חלופת מכתבים
לא לבייש בת ישראל
בשמים לכלה
כוח הדיבור בין בני הזוג
התנגדות ההורים לגיורת
גיל נישואי הבת
העיקר שתהיה ברכה
פגישה מוקדמת
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
בן/בת הנידה
אח צעיר לפני אח גדול
התנגדות הורים בנישואין
יציאה לחוץ לארץ
שידוכים מיוחדים שמות שווים
ענוה
נוסח הקיום
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
מידע בעייתי על המשודכים
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
בושה ובזיון מצד ההורים
ימי העומר
הזמנת רחוקים מתורה
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
אין להקל
התאריך בכתובה
תאריכים מסויימים
זמן התשלום
יין אמיתי
בעל תשובה
חול המועד
זריזות במועד הנישואין
בין המצרים
מצוה גדולה
מהתורה או מדברי חכמים
שבת קודש
מוצאי שבת
החוט המשולש - תשלום השדכנות
צילומים בקדושה
שידוכים לחרדים
שידוך לזוג שאינם שומרים
ערב שבת
תעניות
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
סימן טוב
ללמוד ולהבין
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
שם ומשפחה
יחוס
תיקון בתאריך מוקדם
לבוש צנוע
רק אין יראת שמים
תאריך לועזי
חתונה בימי העומר
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
חתונה בבין המצרים
חודש מנחם אב
חודש אלול
עשרת ימי תשובה
חול המועד
ערב שבת
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
האירוסין כיום
פסוקים ומאמרים
מהות הכתובה וטעמיה
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
עצה טובה לבני הזוג
תענית לבני אשכנז
הפרדת תמונות
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
גרפיקה
קבלה לעתיד
כתיבה מוקדמת של הכתובה
בין אדם לחברו מתכפר?
משפט הכתובה
בני ספרד
וידוי ביום החופה
ניצול הזמן
תפילה
מקוה ביום החופה
צילומים
הגעה לאולם
חגיגת השידוכים [וורט]
יותר מיום כיפור
בנחת ומתינות
סוגריים
חֵ נָ ה
מתנות
תפילין רבנו תם
דמי שדכנות בחסד
היופי מושג רוחני
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
כתב לא מחיק
קבלת רשות
האירוסין במקורות
זמן מילוי הכתובה
איך מוצאים את האישה הנכונה
תמונות משפחתיות
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
צדקה לעניים
איש ואישה שזכו
הנהגות חשובות לבית היהודי
ענין השידוכין
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
תקנה טובה
כתובה לכתחילה
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
התנגדות לכתיבת שם האב
שם עריסה שהשתקע - כתובה
אב מאמץ
כל המוסיף גורע- כתובה
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מילוי חלל - טיוט
שלבי השידוכים בחברה החרדית
שני שמות עריסה
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
הוחלפו הכתובות
שם נוסף לאבא
ז"ל בכתובה
שבירת צלחת
מטרת התאריך
חופה לפני השקיעה
תאריך מוקדם
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
פסק זמן של התבוננות
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
מנהיגות
במה תלויה שמחת הבית?
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
האשה - חומה לבעלה
חלק בשם זה וחלק בשם זה
כשאתה צועק לא שומעים אותך
שני שמות יהודי וגויי
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
חלוקת סיגריות
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
הכתובה בארמית
מילוי הכתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
המקום
מסר לבעל היקר!
אפר בראש החתן
לא עשו קנין
ליווי בנרות
חתימת החתן
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
שתיקה
הכלה
ליווי החתן והכלה
ברכות בפני פריצות
תחת כיפת השמים
תיבה תלויה
ראשי תיבות
שינויים בנוסח
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
קיום לתיקון
התמודדות עם דחיות בשידוך – איך לא לאבד תקווה
מקום הקיום
תיקון לאחר החתימות
כלה גרושה
מנין עשרה
החלפת שם -כתובה
הכניסה לזרים אסורה
השמות בכתובה - תארים
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
לא זכו
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
שורה אחת בכתובה
שם משפחה בכתובה
מילויים שונים - כלה בעולה
הוספת שם - בכתובה
חופה בבין השמשות
שם חיבה -בכתובה
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
מיקום החתן והכלה בחופה
גר צדק
שם המשפחה - כלה גרושה
מחזיר גרושתו
גר וגיורת
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
החופה - הפרדה בחופה
חופה בבית כנסת
שינויים בשם- כתובה
יכירו וידעו
טבעת
ניגון הברכות
כולם עומדים
העדים - לא קרובי משפחה
יראי שמים
טלויזיא. אינטרנט.
טעימת הכוס
שווה פרוטה
הכרת החתן והכלה
הטבעת בידו
כיסוי פני הכלה
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
הרהור תשובה
הקידושין - האשה נקנית
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
שני העדים
קריאת התורף
טבעת המלך
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
שבירת כוס - זכר לחורבן
להתעטף בציצית
אבן טובה
ברכות ברמקול
ידיעת הסכום
טבעת זהב או כסף
קריאה נכונה
קריאה בניגון
בסימנא טבא
אחיזה בימין
אחיזה בימין
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
איסור הסתכלות בכלה
כסף
כוס היין
איסור יחוד
מהתורה או מדברי חכמים
מעלת המשמח חתן וכלה
כיצד משמחים את החתן?
הכתובה
מזיגת הכוס
טבעת הקידושין
מעשה הקנין
החזרת החפץ
תקיעת כף
ראיית העדים
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
כיסוי ראש
חדר יחוד - בני ספרד
טעם הקנין
סמוכים לעד לעולם
חופת נידה - דחיית חתונה
זהירות מונעת אסון
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
טעימת הכוס
לא ברבים
שכח טבעת
עדי יחוד
בני אשכנז
יד ביד לא ינקה
אחיזה בימין
לא לשם יחוד
השתתפות החתן והכלה
בכל החתונות
חתן וכלה בשמחה אחרת
טבעת לאיש
הגבהת הכלה
לימוד תורה בעיון
טעימת הכוס
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
עליית החתן לתורה
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
תמונת הכלה
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
וידוי
בגדי כבוד
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
תענית אסתר
"מנהג" אותיות "גהנם"
ריקוד במטפחת עם הכלה
ללא אבנט
'מצוה טאנץ' בזמנם
הפרדה מליאה
כיסוי פני הכלה
זריקת סוכריות?!
גילוח ותספורת
יסודתו בהררי קודש
אשכנזי אצל חתן ספרדי
ריקודים מעורבים
ריקוד לפני הכלה
איסור נגיעה
הברכה הגדולה ביותר
ישיבה מעורבת
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
ירידת הדורות
'מצוה טאנץ' בזמנינו
ממהר ללכת
כבוד הבריות
לימוד תורה בליל הנישואין
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
התנאים לשבע ברכות
החתן דומה למלך
שותפות בחנות
לא אכל כזית
פרישת הטלית
קנין כספו
הסרת הכפפה
הרי את מקודשת
באור ברכת האירוסין
ימי שמחה. ימי ברכה.
החתן עם הכלה יד ביד
טבעת לחתן?!
ספרדי אצל חתן אשכנזי
מנהג חוץ לארץ
כולכם חייבים בכבודי
תפילה בציבור
לא לדבר
עשיית מלאכה
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
בקול רם
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
שבע ברכות
כזית פת
זמן ברכת המזון
כבודה בת מלך פנימה
שתי כוסות
החתן קובע
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
מחלל שבת
השגחה פרטית בשידוכים – אין דבר כזה 'סתם הצעה'
מיהו עבד נאמן?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
"אין כמו התורה!"
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
משקפי האמונה
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
ברכת מעין שבע
הפסק בין נטילה להמוציא
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
עורו ישנים משינתכם
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
קבלת היסורים בשמחה
כשההצעות לא מגיעות – להמתין או ליזום?
תפקיד המשפחה בשידוך – ללוות או לנווט?
שידוך מתוך לחץ
כשיש פער בציפיות – האם להמשיך או לעצור?
שידוכים לדתיים
בטוב טעם ודעת
מטרת צניעות האישה
"תהיה לה ישועה גדולה"
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
"היום היה לי יום של ישועות"
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
אין טעויות
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
"אשר ברא" עם בני ביתו
ברכת שהחיינו
מחיצה
שבת חתן - בית מלון
שבע ברכות בליל הסדר
מלאכה. וידוי.
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
העליה לתורה
צירוף קטן לשלשה
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
שבעה מלאים
שבע ברכות עד השקיעה
בחור ואלמנה
הכל נשאר במשפחה
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
גדולי רבני אשכנז
שלשה אנשים
שמחת הלב
שבעה אכלו פת
מה לך נרדם
חופה ביום ויחוד בלילה
כיבוד לקהל
צדקתך
סעודה שלישית
המברך אוכל פת
שבת - היום השביעי
צילום אחיזת הכתובה
יין לבן
"ואברהם זקן"
שבע ברכות בסוכה
החתן והכלה יצאו
הרם קולך
העיקר שהיא שומעת
ספר התורה ממקום למקום
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
גדול כח הרצון
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
ביטול שידוכין
חכמת לב
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
"חכם לב" = רצון!
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
חכמה זו יראת שמים
העצבות היא בידי האדם
תעודה משלמה המלך
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
כאילו היא לא חולה
מי יודע איזה שכר עצום?
הכל בסדר, הכל טוב...
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
פרק כו כתיבת שטר תנאים
ברכות מהכתב
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
שידוכים גם בלי תקציב – האם זה אפשרי?
עטיפת הכוס
חלוקת הברכות
זכוכית
יין אמיתי
קריאת התנאים:
כוונה בברכת הגפן
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
טעות בסדר הברכות
הסבא עם הכלה יד ביד
ביאור שבע ברכות הנישואין
כולם עומדים
ברכת חתנים בעשרה
איפה מגיע כח הרצון?
פעמיים באהבה
חינוך במחשבה תחילה
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
כסף שדכנות
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
מדריך לפגישת שידוך מוצלחת | מקודשת
אשה כשרה עושה רצון בעלה
פרק ד חינוך הילדים
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
יבואו טהורים
"אשת חבר הקני"
לדבר אל הרובד הגבוה
לשאול עצת המורה
הדרך החכמה לניהול שידוכים
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
איך עורכים וורט בצורה נכונה? מדריך מלא
תורת חסד על לשונה
סוד הבחירה של אליעזר
ראשית עריסותיכם...
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
סוף דבר:
העצבות היא בידי האדם
להזהר מלשון הרע בשידוכים
בחור ובעולת עצמו
הלימוד משליחות אליעזר:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
חבל להפסיד תורה של רבים
רצון הצדדים
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
שכר שדכנות
גודל האחריות בשידוכין:

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
27/12/2023
276

מחיצה

יש להקפיד שבכל סעודות המשתה לחתן ולכלה,
לא ישבו הנשים באופן שהגברים רואים אותן,
אלא ישבו הגברים בחדר אחד והנשים בחדר אחר
 או שיעמידו מחיצה ביניהם.

ומכל מקום, במקרה שכבר ישבו כך,
רשאים לומר בזימון "שהשמחה במעונו". (שח)

וזו לשון ספר חסידים (סימן שצג), כל המברך בזימון "שהשמחה במעונו",
צריך לחקור אם קיימו "וגילו ברעדה", אם רעדה במקום גילה.

אבל אם נשים יושבות בין האנשים, שהרהורים שם,
לא יתכן לברך "שהשמחה במעונו".

ועל אלה ועל כיוצא בהם נאמר (ירמיה טו יז):
"לֹא יָשבְתי בְסוֹד מְשחֲקִים וָאֶעְלֹז",
שכל מצוה הבאה עבירה על ידה, מוטב שלא יעשה המצוה.

כמו המצוה לשמח החתן,
שאם אינו יכול להיות מלראות בנשים, אל יהיה שם. ע"כ.

וכתב הגאון רבי אייזיק טירנא בספר המנהגים (מנהג כל השנה הגהות אות יד):
מצאתי באורח חיים, כל מקום שאנשים ונשים רואים זה את זה,
כגון בסעודת נישואין, אין לברך "שהשמחה במעונו",
לפי שאין שמחה לפני הקב"ה כשיש בו הרהורי עבירה. עכ"ל.

וכתב רבנו החיד"א (בהגהותיו ברית עולם על ספר חסידים סימן קסח): 
הב"ח באבן העזר (סימן סב) כתב בשם ספר המנהגים,
שכאשר יש בחופה אנשים ונשים בחדר אחד,
אין לומר "שהשמחה במעונו", כי אין שמחה כשיצר הרע שולט,
ויש חשש הרהורי עבירה.

וכן כתב הבית שמואל (סימן סב ס"ק יא),
ושוב ראיתי שכן מפורש בספר חסידים שאם הנשים יושבות בין האנשים,
אין לברך "שהשמחה במעונו".

ודבריו חיים וקיימים, והחי יתן אל לבו לאסור איסור,
כדי שלא יתערבו נשים ואנשים בשמחה. ע"כ.

ואף על פי שלשון ספר חסידים "אם נשים יושבות בין האנשים",
בכל זאת למדו האחרונים מדבריו שכל שרואים אלו את אלו,
אין לומר "שהשמחה במעונו",
כי עדיין שייך החשש של הרהורים רעים,
וכמו שכתב בספר המנהגים הנ"ל שאפילו אם רק רואים זה את זה,
אין לברך "שהשמחה במעונו".

וכן כתב הרש"ל (ים של שלמה כתובות פ"א סימן כ) בשם ספר חסידים,
אין לברך "שהשמחה במעונו" כשיושבים אנשים ונשים בחדר אחד,
כי השטן מקטרג, ואין שמחה לפני הקב"ה.

ואני הגבר אשר ראה עוני עמי, שכמה קלקולים באו מזה. ע"כ.

גם הלבוש (סוף אורח חיים מנהגים אות לו) כשהביא את ספר חסידים כתב,
כל מקום שאנשים ונשים רואים זה את זה,
אין שמחה לפני הקב"ה כשיש בו הרהורי עבירה. ע"כ.

וכן מבואר בדברי החיד"א לעיל שהשווה את דברי הב"ח
בשם המנהגים למה שכתב בספר חסידים,
ואף העיר (בהגהותיו על ספר חסידים סימן שצג)
על הב"ח שנעלם ממנו שדבריו מפורשים בספר חסידים. עי"ש.

ומבואר שהבין ששני האיסורים שווים.

שוב ראיתי שכן מפורש בב"ח בהלכות אבלות,
שבכלל דברי ספר חסידים גם איסור ישיבת גברים ונשים בחדר אחד,
וזו לשון הב"ח (יורה דעה סוף סימן שצא):
ומה שנהגו שלא לומר 'שהשמחה במעונו' בליל שני,
נראה שהוא מפני שמתאספים אנשים ונשים מועטים בחדר אחד ויש הרהורי עבירה,
ואין 'שמחה במעונו' במקום שיש איסור, כמו שכתב בספר חסידים,
מה שאין כן בשבת במנחה שיש רוב עם ואנשים בלחוד ונשים בלחוד. ע"כ.

[והנה מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן מז) כתב,
שבהגהותיו על ספר חסידים (סימן שצג) העיר על הב"ח והב"ש שכתבו
כן משם המנהגים, ונעלם מהם שזה דברי ספר חסידים.

ועתה ראיתי בסוף ספר הלבוש בשם המנהגים שמקורו מספר חסידים,
ולכן לא הוצרכו הב"ח והב"ש להזכיר ספר החסידים,
כיון שבמנהגים הזכירו. ע"כ.

והן אמת שכן הגירסא בספר הלבוש,
אבל בספר המנהגים עצמו לא כתוב 'בשם ספר חסידים',
וזו לשונו: מצאתי 'באורח חיים' כל מקום שהאנשים והנשים רואים זה את זה וכו'.
ואולי זו טעות סופר.

על כל פנים,
מן הנראה שנעלם לרגע מעינו הבדולח של החיד"א דברי הב"ח ביורה דעה הנ"ל,
שהרי שם הביא במפורש משם ספר חסידים,
ולא הזכיר ספר המנהגים כלל, ונמצא שלא נעלם מעיני הב"ח ספר חסידים. 

איך שיהיה, מכל זה ברור שהב"ח והחיד"א הבינו שאין
חילוק בין רואים אלו את אלו לבין אם הנשים יושבות בין האנשים.

[ודע, כי כן פסקו רבים מהאחרונים שלא לומר "שהשמחה במעונו",
אף שאין הנשים יושבות ממש בין האנשים אלא רואים אלו את אלו,
ומהם: הכנסת הגדולה (הגהות טור אבן העזר סימן סב ס"ק כט),
הש"ך (יורה דעה סימן שצא סק"ז),
באר היטב (אבן העזר סב סקי"א), עזר מקודש בשם בעל דעת קדושים מבוטשאטש
שו"ת חתם סופר (חושן משפט סימן קצ),
קיצור שלחן ערוך (סימן קמט ס"א), ספר מחזה עינים (סוף מחזה ז. לפני כ- 120 שנה),
החפץ חיים בספרו אהבת חסד ועוד.

וזו לשון שו"ת יהודה יעלה אסאד (חלק ב סימן מה אות ה),
בחדר שאנשים ונשים יחד, כך הדין שאין לברך "שהשמחה במעונו",
וכן נוהגים שהנשים מברכות ברכת המזון לעצמן קצת קודם האנשים.

וכן כתב הגאון בעל פלא יועץ (ערך חתן):
אם תהיה תערובת אנשים ונשים, השטן מרקד ביניהם,
אלא החתן יושב בין האנשים והכלה בין הנשים, בל יראו אלו את אלו.

גם בספר יד אהרן (טור סימן סב אות כח),
הביא את לשון ספר חסידים, וכתב לעיין בב"ח.

ונראה שהרגיש בשוני שביניהם,
ורמז לעיין בב"ח שבאמת אף אם אינן יושבות בין הנשים
ממש אלא רק בחדר אחד שרואים אלו את אלו, יש חשש הרהורי עבירה,
ולכן לא אומרים "שהשמחה במעונו".

[וכל זה שלא כמו שהבין בספר טהרת המים (מערכת ב אות יח) בדברי ספר חסידים. עי"ש.]

 והנה אחר שהביא הרב הלבוש בשם ספר חסידים שאם רואים אלו את אלו,
לא יאמרו "שהשמחה במעונו", כתב:
"ואין נזהרים עכשיו בזה, ואפשר משום שעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים,
ואין כאן הרהורי עבירה כל כך, 'דדמיין עלן כקאקי חיוורי' (ברכות כ ע"א)

[פירוש, שדומות עלינו כמו אווזים לבנים[ מתוך רוב הרגלן בינינו, וכיון דדשו דשו". ע"כ
והנראה שאין כוונת הלבוש אלא להליץ יושר ולסנגר על המציאות העגומה הזו,
שנוהגים שגם כשיושבים ורואים אלו את אלו מברכים "שהשמחה במעונו",
אבל לא דיבר ולא עלתה על לבו להתיר לכתחילה לשבת כך מסיבה זו שדומות עלינו כאווזים,
ואין הרהורי עבירה כל כך.

וכי נגמלו האנשים מהרהורי עבירה, כי הנשים מצויות בחוץ?!
ולבד מזה, ברור ופשוט שכל כוונת ספר חסידים היא ביחס לתקופות העבר
הרחוק יותר שבכלל לא היו מצויות הנשים בחוץ,
וכמו שתיאר זאת הרמב"ם בענין חיוב הבעל בכסות לאשתו, וזו לשונו
(הלכות אישות פי"ג הי"א):
ואם היה עשיר נותן לה לפי עושרו,
כדי שתצא בו לבית אביה או לבית האבל או לבית המשתה [חתונה], 
לפי שכל אשה יש לה לצאת ולילך לבית אביה לבקרו,
ולבית האבל, ולבית המשתה, לגמול חסד לרעותיה ולקרובותיה כדי שיבואו הן לה,
שאינה בבית הסוהר עד שלא תצא ולא תבוא.

אבל גנאי הוא לאשה שתהיה יוצאה תמיד, פעם בחוץ, פעם ברחובות,
ויש לבעל למנוע אשתו מזה,
ולא יניחנה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש כפי הצורך,
שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה,
שכך כתוב בתהלים "כל כבודה בת מלך פנימה". ע"כ.

אמור מעתה, למציאות נפלאה כזו שהיתה נהוגה בזמנם
אצל כל הנשים שכמעט לא היו רואים אותן כלל,
מובן חששו של ספר חסידים שאם יראו הגברים את הנשים בעת הסעודה בחדר אחד,
שמא יבואו להרהורי עבירה, כי אינן מורגלות בין האנשים כלל.

לא כן בזמן הלבוש, שכבר היו הנשים מורגלות בין האנשים,
על זה כתב שאפשר שאין כאן הרהורי עבירה כל כך.

אבל להתיר לכתחילה לישב כך, זאת לא שמענו מדבריו כלל.

גם בספר חינא וחיסדא (ח"א קטז ע"א),
אחר שהביא את דברי הלבוש, כתב,
ומכל מקום טעם זה לא מועיל אלא למה שמברכים "שהשמחה במעונו"
כשיש אנשים ונשים יחד. עי"ש.

ודבריו נוטים למה שבארנו שלא התכוון הלבוש אלא
להליץ יושר על המנהג שנהגו לברך "שהשמחה במעונו",
אבל לא על עצם ההיתר שישבו אנשים ונשים בחדר אחד באופן שרואים אלו את אלו.

ואף מרן החיד"א שכתב בשו"ת יוסף אומץ (סימן מז),
שהלבוש הליץ קצת על המנהג.

מוכח בדבריו שם שאין זו אלא הלצה בלבד. עי"ש.

ונראה שכן מדוייק גם בלשון הלבוש עצמו,
שכתב: "ואפשר משום שעכשיו מורגלות הנשים וכו'",
ומשמע שאין זה ברור כל כך אלא בגדר "אפשר",
ולכן לענין "שהשמחה במעונו" שאין כאן חשש איסור ברכה לבטלה או איסור אחר,
יש להקל לאומרו,
אבל לענין לישב לכתחילה גברים ונשים כשרואים אלו את אלו,
הלוא זה חשש איסור תורה של הרהורי עבירה,
והיאך אפשר להקל על פי סברא שאינה אלא בגדר 'אפשר'.

זאת ועוד, הלוא רבנו מרדכי יפה מחבר ספר הלבוש,
נפטר לפני למעלה מ- 400 שנה,
ואם על דורו אמר שאין חשש הרהורי עבירה כל כך כשרואים אלו את אלו,
וכי אפשר לומר כן גם על דורנו אנו, הלוא ברור שאין מה להשוות
כלל ועיקר את צורת הלבוש של היום ללפני 400 שנה,
ולא לפני 100 שנה, ואפילו לא לפני 50 שנה,
בעוונות הרבים הלבוש הצמוד והקצר חוגג בחוצות וברחובות קריה,
אפילו אצל אותן משפחות שנחשבות שומרי תורה ומצוות,
ומקפידים בשאר עניינים על קלה כבחמורה,
ושלא נדבר על הפאות המחטיאות את הרבים וכו', השם יצילנו. 

ומסתבר מאוד, כי אילו היה הרב הלבוש בזמנינו,
לא היה מליץ על המנהג.

וכעין סיוע לדברי הלבוש בהבנה זו,
על פי מה שנשאל בשו"ת הרדב"ז (ח"ב סימן תשע),
במה שאמרו חז"ל (עירובין יח ע"א) שעדיף שילך אדם אחרי אריה ולא אחרי אשה,
האם נוהג דין זה בארצות הללו שהנשים הולכות מכוסות מכף רגל ועד ראש,
ואין נגלה ממנה דבר שיוכל להסתכל בו?

תשובה: לא נתנו חז"ל דבריהם לשיעורים,
וכל הנשים שוות וכל המקומות שווים.

ועוד, שאין הטעם משום שמסתכל במקום המגולה ממנה,
כי במקום אחר אמרו (ברכות כד ע"א, נדרים כ ע"א. עי"ש) 
כל המסתכל בעקבה של אשה כאילו מסתכל במקום התורפה,
אלא עיקר הטעם הוא מפני שיבוא לידי הרהור.

ועל ידי הילוכה ותנועותיה,

אף שהיא מכוסה יבוא לידי הרהור,
וכי בזמן חכמי התלמוד לא היו הנשים הולכות מכוסות,
ואפילו הכי אסרו. ע"כ.

ואולי הלבוש סבר להליץ יושר על הנוהגים לישב אנשים ונשים באותו חדר,
כדעתו של השואל שאז היו כל הנשים מכוסות מכף רגל ועד ראש,
ולכן אין הרהור כל כך,
אך כיון שהרדב"ז לא הסכים לסברא זו, איך נקל כהלבוש.

ועיין כיוצא בזה בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ט סימן נ אות ב).

איך שיהיה, כמעט ולא נשאר לנו מה לאחוז בדברי הלבוש,
כי מאחר וכל האחרונים הנ"ל פסקו שלא לומר "שהשמחה במעונו"
במקום שרואים אלו את אלו,
[ומהם: רבי אייזיק טירנא, המהרש"ל
[וסיים, ואני הגבר אשר ראה עוני עמי שכמה קלקולים באו מזה],
הבית חדש, הבית שמואל, הכנסת הגדולה, הש"ך, באר היטב,
יד אהרן, רבנו החיד"א, חינא וחיסדא,
פלא יועץ, שו"ת יהודה יעלה אסאד, שו"ת חתם סופר,
עזר מקודש, דעת קדושים מבוטשאטש, קיצור שלחן ערוך,
מחזה עינים, החפץ חיים].

היאך נעזוב לכל הגדולים הללו, מפני הלבוש.

ואף אם תדחק דווקא שהעיקר כהלבוש,
אבל ברור שכל זה רק בזמנם שלבושן היה בצניעות גדולה כדת וכהלכה.

ולכן רק לענין דיעבד במקרה שכבר ישבו כך,
רשאים לומר "שהשמחה במעונו",
אבל שלכתחילה ישבו כך הנשים מול הגברים כשרואים אלו את אלו,
אין לנו להתיר בחשש הרהורי עבירה כלל ועיקר.

וכמו שכתב הלבוש בעצמו (סימן סד ס"ב): 
אף שעל ידי ההסתכלות בכלה,
יכול לשבחה ביותר ולחבבה על בעלה יותר,
בכל זאת אסור להסתכל עליה, כדי שלא יבוא לידי הרהור,
וכמו שאסור להסתכל בשאר נשים. ע"כ.

על כן, יש להורות ברבים, בנועם שיח ובנחת,
שיש להסדיר את מקומות הישיבה בסעודה באופן שלא יראו אלו את אלו,
ועל אחת כמה וכמה כאשר נמצאים שם בחורים צעירים חברי החתן. 

וכל המיקל ראש ומזלזל בעניינים אלו,
אין ספק שיצר הרע מדבר מתוך גרונו,
וצריך לגעור בו בנזיפה, "ומחינן ליה במרזפתא דנפחא"
[ומכים אותו בפטיש של נפחים (ברכות לד ע"א)] עד שיודה על האמת,
ויחדל מלהכשיל ומלהטעות תמימים שאינם מבחינים בין הוראה לשיבוש.

על כן, מצוה להודיע ולפרסם ברבים ביטול מנהג גרוע זה,
ולא יעשה כן במקומותינו, ושומע לנו ישכון בטח ושכרו מרובה.
(לשון שאולה משו"ת יביע אומר חלק ו יורה דעה סימן לב)
ועיין בשו"ת יביע אומר (חלק ו אורח חיים סימן יג)
שנשאל, אם מותר להתפלל ולומר דברים שבקדושה כנגד שער אשה
נשואה שרגילה לצאת לרשות הרבים בגילוי ראש,
ואינה מקפדת כלל לכסות ראשה.

ואחר שהאריך והרחיב שמכיון שנשים אלו רגילות
לצאת לרשות הרבים בגילוי ראש ודרכן בכך,
אין בשערותיהן משום הרהור, כדי לאסור לומר כנגדן דברים שבקדושה, 
כתב (באות ה) ואמרתי להביא קצת סמך נוסף להנ"ל,
ממה שכתב הלבוש הנ"ל וכו'. עי"ש.

ודייק מרן זצוק"ל בלשונו הטהורה "קצת סמך נוסף",
והיינו סמך לכל הטעמים הנוספים שכתב שם בשביל היתר
אמירת דברים שבקדושה מול שיער זה,
אבל לא שנסמוך על זה בלבד,
שלכתחילה ישבו גברים ונשים כשרואים אלו את אלו.

וכן פסק בקובץ אור ישראל (גליון כא עמוד קנח),
ואחר שהביא אחרונים רבים החולקים על סברת הלבוש, כתב,
הנה דברי הלבוש אלו נדחו מן הדין,
וכל הפוסקים הבאים אחריו חלקו על דבריו אלו. עי"ש.


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 267-270

לאחר ההרשמה מקודשת תשבץ אותכם לשדכן הכי טוב עבורם!

השאירו את הפרטים כאן והתחילו לקבל הצעות שידוכים!


לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פרטי השדכן האישי שלכם.



טופס לגברים
טופס לנשים