מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
הדרך הקצרה לשידוך
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
מטרת התאריך
קבלת ברכה
חופה לפני השקיעה
מנהיגות
האשה - חומה לבעלה
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
תדמית
הבטחת הקב"ה לאשה
האשה היא הבית!
תיקון לאחר החתימות
הכניסה לזרים אסורה
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
במה קונה איש את אישתו?
נשיאת חן
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
סוד הכרבולת - סוד כמוס
ענין השידוכין
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
"עצם מעצמי"
כתיבה מוקדמת של הכתובה
איך מוצאים את האישה הנכונה
עצה טובה לבני הזוג
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
היום המסוגל לשידוכים
הנהגות חשובות לבית היהודי
שידוכים תהליך פרימיטיבי?
קבלה לעתיד
תקנה טובה
קבלת רשות
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
שידוכים מיוחדים שמות שווים
איש ואישה שזכו
חיים ב"ארמון-יה"
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
יותר מיום כיפור
לא עשו קנין
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
הסוד לעיכוב הזיווג
שנה ראשונה - יסודות הבנין
לזכות להיות השליח
דע את זכויותיך / חובותיך?
ערך חיי הנישואין
על ה' יזעף ליבו
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
בין אדם לחברו מתכפר?
הרשמה לשידוכים לחרדים
השדכנים הוותיקים חושפים
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
בגדי כבוד
לא לדבר
ממהר ללכת
כבוד הבריות
לימוד תורה בליל הנישואין
לשם שמים
ארבע תעניות
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
החתן דומה למלך
ימי שמחה. ימי ברכה.
עשיית מלאכה
שותפות בחנות
גילוח ותספורת
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
להדביק הרצון אצלה
שני שמות בשני מקומות
תאריך מוקדם
שני שמות עריסה
שתי כוסות
התנאים לשבע ברכות
כבודה בת מלך פנימה
תענית אסתר
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
חתן וכלה בשמחה אחרת
תפילה בציבור
וידוי
עליית החתן לתורה
שמירה לחתן וכלה
בקול רם
לימוד תורה בעיון
כזית פת לחתן ולכלה
החתן קובע
אשכנזי אצל חתן ספרדי
ספרדי אצל חתן אשכנזי
מנהג חוץ לארץ
כולכם חייבים בכבודי
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
תיקון חצות
אהבה דווקא לאחר הנישואין
ברכת חתנים
הדקדוק בשמות - בכתובה
שני שמות יהודי וגויי
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
שמות שיש בהם שם ה'
שלבי השידוכים בחברה החרדית
שם משפחה בכתובה
שינויים בשם- כתובה
הוספת שם - בכתובה
החלפת שם -כתובה
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
כל המוסיף גורע- כתובה
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
טיפוח החן
ערך 200 זוז
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
מסר לבעל היקר!
כשאתה צועק לא שומעים אותך
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
שם חיבה -בכתובה
אב מאמץ
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
שם עריסה שמואס בו -כתובה
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
ז"ל בכתובה
שם נוסף לאבא
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
הכתובה בארמית
סכום הכתובה
שידוכים שקריים
שורה אחת בכתובה
במי תלויה פרנסת הבית?
חופה בבין השמשות
המקום
השמות בכתובה - תארים
התנגדות לכתיבת שם האב
רודף שלום...!
יראת השמים של המשודך
דעת תורה
בן תורה
פגישה מוקדמת
בין האירוסין לחתונה
בחירת שידוך - תפילה
"לא טוב היות האדם לבדו"
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
מסר לרעיה יקרה!
ובחרת בחיים
עזר כנגדו
המצוה הראשונה
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
מי חייב?
אופן ההיתר לברר
התאריך בכתובה
עצות והנהגות טובות לאשה
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
החוט המשולש - תשלום השדכנות
ימי העומר
בין המצרים
מצוה גדולה
מהתורה או מדברי חכמים
שבת קודש
"הצעת נישואין"
ללמוד ולהבין
בירור על המשודך
מידע בעייתי על המשודכים
בירור על המשודכת
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
הוא לא בן אדם
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
גיל נישואי הבת
ומי התיר להכשילם?
יציאה לחוץ לארץ
חרם על הבחורים
בירורים מוקדמים
בושה ובזיון מצד ההורים
גם היהלום קטן הוא
בת אחיו או בת אחותו
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
לשון הרע ורכילות
בררנות יתר
תבנית מוגדרת
הכל לפי הענין
צביעת השיער
לא נראה לו
שני אחים לשתי אחיות
התנגדות הורים בנישואין
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
בן/בת הנידה
בין האירוסין לחתונה
בדיקת שמות החתן והכלה
הנהגת הפגישות
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
אל תחטאו בילד
כל המרבה הרי זה משובח
מקום הפגישות
התנגדות ההורים לגיורת
התערבות ההורים
סיום הש"ס / לישא אשה ?
חודש אלול
גדול עוונו מנשוא
מספר הפגישות
ראיה בפגישות
ענוה
בושם בזמן פגישה
אח צעיר לפני אח גדול
פגישה במקומות אסורים
משך זמן הפגישות
פגישה אחרונה
סימן טוב
לעזוב את הוריו
גר צדק
קנין
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
דעה משובשת?!
חגיגת השידוכים [וורט]
ערב שבת
הוחלפו הכתובות
חלוקת סיגריות
בעל תשובה
לא זכו
שינויים בנוסח
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
אומנות הקבלה
שבירת צלחת
שבוע קודם החופה
איסור נגיעה במשודכ/ת
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
בנחת ומתינות
משפט הכתובה
תענית לבני אשכנז
בני ספרד
וידוי ביום החופה
ניצול הזמן
תפילה
מקוה ביום החופה
צילומים
כתיבת התנאים
צדקה לעניים
קיום לתיקון
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
כתובה לכתחילה
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
הגעה לאולם
בשמים לכלה
זמן מילוי הכתובה
תפילין רבנו תם
"דברים היוצאים מלב טהור..."
אופן המחיקה
זריזות במועד הנישואין
דמי שדכנות בחסד
מוצאי שבת
תעניות
חתונה בימי העומר
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
חֵ נָ ה
חודש מנחם אב
האירוסין כיום
חול המועד
מקום הקיום
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
תיקון בתאריך מוקדם
סוגריים
תיבה תלויה
מילוי חלל - טיוט
"מנהג" אותיות "גהנם"
חתונה בבין המצרים
אל תלחץ
זמן התשלום
חלופת מכתבים
מעלית
מסירה מיד ליד
העיקר שתהיה ברכה
הליכות והנהגות
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
חשיבות העזרה לזוג
מתנות
כספי מעשר
ביקורים
קודם יראת שמים
לא לבייש בת ישראל
הלכות טהרה
ערב שבת
שידוכים לחרדים
שידוך לזוג שאינם שומרים
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
האירוסין במקורות
הוצאות מיותרות
חדר יחוד - בני ספרד
הזמנת תלמיד חכם
תזמורת
וידיאו
הפרדת תמונות
צילומים בקדושה
רק אין יראת שמים
תמונות משפחתיות
אין להקל
אבן טובה
הזמנת קרוב שנפטר
יום החופה - מחילת עוונות
הזמנת רחוקים מתורה
טבעת זהב או כסף
תאריך לועזי
בסימנא טבא
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
החתן בוצע
חול המועד
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
שתיקה
כסף
ברכות ברמקול
טעימת הכוס
באור ברכת האירוסין
יין לבן
יין אמיתי
ברכות בפני פריצות
לבוש צנוע
צילום אחיזת הכתובה
טבעת לאיש
קריאה בניגון
שכח טבעת
הרי את מקודשת
הסרת הכפפה
קנין כספו
שווה פרוטה
הטבעת בידו
יין אמיתי
טבעת המלך
החזרת החפץ
מזיגת הכוס
ראיית העדים
ברכת חתנים בעשרה
טבעת
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
מסירת הכתובה לכלה
אשורר שירה
קריאת התורף
תקיעת כף
קריאה נכונה
מעשה הקנין
טעם הקנין
כולם עומדים
אחיזה בימין
אחיזה בימין
אחיזה בימין
הפרדה
חלוקת הברכות
ברכות מהכתב
מיקום התזמורת
ניגון הברכות
יכירו וידעו
מחזיר גרושתו
תחת כיפת השמים
הכרת החתן והכלה
חופה בבית כנסת
החופה - הפרדה בחופה
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
שם המשפחה - כלה גרושה
כולם עומדים
עטיפת הכוס
העדים - לא קרובי משפחה
כיצד משמחים את החתן?
יראי שמים
פעמיים באהבה
טעות בסדר הברכות
טעימת הכוס
ביאור שבע ברכות הנישואין
שבירת כוס - זכר לחורבן
זכוכית
טבעת הקידושין
הכתובה
מהתורה או מדברי חכמים
טעימת הכוס
איסור יחוד
כוס היין
מעלת המשמח חתן וכלה
כוונה בברכת הגפן
ריקודים מעורבים
פסוקים ומאמרים
כוונה בברכות
ברכות הקידושין הזמנת העדים
מיקום הרב בחופה
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום החתן והכלה בחופה
ליווי בנרות
אפר בראש החתן
להתעטף בציצית
מנין עשרה
גר וגיורת
הגבהת הכלה
סמוכים לעד לעולם
תמונת הכלה
הכלה
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
שם ומשפחה
יחוס
חתימת החתן
מילויים שונים - כלה בעולה
כלה גרושה
איסור הסתכלות בכלה
ליווי החתן והכלה
שני העדים
טלויזיא. אינטרנט.
זריקת סוכריות?!
המערערים
ירידת הדורות
יסודתו בהררי קודש
ריקוד במטפחת עם הכלה
החתן והכלה יצאו
עשרת ימי תשובה
השתתפות בחתונה
כל גדולי עולם
טעם התקנה
"אל תטוש תורת אמך"
השבועה בכתובה מקורות טהורים
התרפאה המשפחה
שבע ברכות בבית האבל
ט. צורת השבועה
השתתפות בשבת חתן
הפרדה מליאה
קביעת חתונה בשנת האבל
מעט מדיני אבלות בנישואין
אלמן ואלמנה
אלמן ובתולה
בחור ואלמנה
הסבא עם הכלה יד ביד
השתתפות החתן והכלה
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
יב. תשובה למערערים
יא. טענות המערערים על השבועה
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
בחור ובעולת עצמו
הרהור תשובה
ישיבה מעורבת
חופת נידה - דחיית חתונה
לא לשם יחוד
כיסוי ראש
יד ביד לא ינקה
לא אכל כזית
עדי יחוד
ריקוד לפני הכלה
לא ברבים
תאריכים מסויימים
שבירת הכוס בבכיה
טלית - הכלה קונה
ללא אבנט
הקידושין - האשה נקנית
כיסוי פני הכלה
בני אשכנז
'מצוה טאנץ' בזמנם
זמן ברכת המזון
כזית פת
שבע ברכות
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
החתן עם הכלה יד ביד
נוסח הקיום
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
הברכה הגדולה ביותר
'מצוה טאנץ' בזמנינו
איסור נגיעה
מזל טוב
זהירות מונעת אסון
הפסק בין נטילה להמוציא
שבע ברכות בסוכה
העליה לתורה
שבת - היום השביעי
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
סעודה שלישית
צדקתך
כיבוד לקהל
מחלל שבת
מה לך נרדם
ספר התורה ממקום למקום
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
עורו ישנים משינתכם
הרם קולך
מחיאות כפיים
חופה ביום ויחוד בלילה
ברכת מעין שבע
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
"ואברהם זקן"
טבעת לחתן?!
ידיעת הסכום
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
פרישת הטלית
כיסוי פני הכלה
ברכת שהחיינו
טלית לבנה
ח. ביאור הנוסח
בכל החתונות
הכאה על השולחן
פסק זמן של התבוננות
הכל נשאר במשפחה
ה. השבועה בקהילות מרוקו
שמחת הלב
איסור שינוי מנהג
לא ידעו ולא יבינו
שבע ברכות עד השקיעה
גדולי רבני אשכנז
מרוקו
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
העיקר שהיא שומעת
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
מלאכה. וידוי.
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
ז. נוסח השבועה
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
חוץ לארץ
שבעה מלאים
שבעה אכלו פת
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
המברך אוכל פת
מחיצה
שבת חתן - בית מלון
צירוף קטן לשלשה
בחור ובעולה מאחר
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
שלשה אנשים
שבע ברכות בליל הסדר
"אשר ברא" עם בני ביתו

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
27/12/2023
47

מחיצה

יש להקפיד שבכל סעודות המשתה לחתן ולכלה,
לא ישבו הנשים באופן שהגברים רואים אותן,
אלא ישבו הגברים בחדר אחד והנשים בחדר אחר
 או שיעמידו מחיצה ביניהם.

ומכל מקום, במקרה שכבר ישבו כך,
רשאים לומר בזימון "שהשמחה במעונו". (שח)

וזו לשון ספר חסידים (סימן שצג), כל המברך בזימון "שהשמחה במעונו",
צריך לחקור אם קיימו "וגילו ברעדה", אם רעדה במקום גילה.

אבל אם נשים יושבות בין האנשים, שהרהורים שם,
לא יתכן לברך "שהשמחה במעונו".

ועל אלה ועל כיוצא בהם נאמר (ירמיה טו יז):
"לֹא יָשבְתי בְסוֹד מְשחֲקִים וָאֶעְלֹז",
שכל מצוה הבאה עבירה על ידה, מוטב שלא יעשה המצוה.

כמו המצוה לשמח החתן,
שאם אינו יכול להיות מלראות בנשים, אל יהיה שם. ע"כ.

וכתב הגאון רבי אייזיק טירנא בספר המנהגים (מנהג כל השנה הגהות אות יד):
מצאתי באורח חיים, כל מקום שאנשים ונשים רואים זה את זה,
כגון בסעודת נישואין, אין לברך "שהשמחה במעונו",
לפי שאין שמחה לפני הקב"ה כשיש בו הרהורי עבירה. עכ"ל.

וכתב רבנו החיד"א (בהגהותיו ברית עולם על ספר חסידים סימן קסח): 
הב"ח באבן העזר (סימן סב) כתב בשם ספר המנהגים,
שכאשר יש בחופה אנשים ונשים בחדר אחד,
אין לומר "שהשמחה במעונו", כי אין שמחה כשיצר הרע שולט,
ויש חשש הרהורי עבירה.

וכן כתב הבית שמואל (סימן סב ס"ק יא),
ושוב ראיתי שכן מפורש בספר חסידים שאם הנשים יושבות בין האנשים,
אין לברך "שהשמחה במעונו".

ודבריו חיים וקיימים, והחי יתן אל לבו לאסור איסור,
כדי שלא יתערבו נשים ואנשים בשמחה. ע"כ.

ואף על פי שלשון ספר חסידים "אם נשים יושבות בין האנשים",
בכל זאת למדו האחרונים מדבריו שכל שרואים אלו את אלו,
אין לומר "שהשמחה במעונו",
כי עדיין שייך החשש של הרהורים רעים,
וכמו שכתב בספר המנהגים הנ"ל שאפילו אם רק רואים זה את זה,
אין לברך "שהשמחה במעונו".

וכן כתב הרש"ל (ים של שלמה כתובות פ"א סימן כ) בשם ספר חסידים,
אין לברך "שהשמחה במעונו" כשיושבים אנשים ונשים בחדר אחד,
כי השטן מקטרג, ואין שמחה לפני הקב"ה.

ואני הגבר אשר ראה עוני עמי, שכמה קלקולים באו מזה. ע"כ.

גם הלבוש (סוף אורח חיים מנהגים אות לו) כשהביא את ספר חסידים כתב,
כל מקום שאנשים ונשים רואים זה את זה,
אין שמחה לפני הקב"ה כשיש בו הרהורי עבירה. ע"כ.

וכן מבואר בדברי החיד"א לעיל שהשווה את דברי הב"ח
בשם המנהגים למה שכתב בספר חסידים,
ואף העיר (בהגהותיו על ספר חסידים סימן שצג)
על הב"ח שנעלם ממנו שדבריו מפורשים בספר חסידים. עי"ש.

ומבואר שהבין ששני האיסורים שווים.

שוב ראיתי שכן מפורש בב"ח בהלכות אבלות,
שבכלל דברי ספר חסידים גם איסור ישיבת גברים ונשים בחדר אחד,
וזו לשון הב"ח (יורה דעה סוף סימן שצא):
ומה שנהגו שלא לומר 'שהשמחה במעונו' בליל שני,
נראה שהוא מפני שמתאספים אנשים ונשים מועטים בחדר אחד ויש הרהורי עבירה,
ואין 'שמחה במעונו' במקום שיש איסור, כמו שכתב בספר חסידים,
מה שאין כן בשבת במנחה שיש רוב עם ואנשים בלחוד ונשים בלחוד. ע"כ.

[והנה מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן מז) כתב,
שבהגהותיו על ספר חסידים (סימן שצג) העיר על הב"ח והב"ש שכתבו
כן משם המנהגים, ונעלם מהם שזה דברי ספר חסידים.

ועתה ראיתי בסוף ספר הלבוש בשם המנהגים שמקורו מספר חסידים,
ולכן לא הוצרכו הב"ח והב"ש להזכיר ספר החסידים,
כיון שבמנהגים הזכירו. ע"כ.

והן אמת שכן הגירסא בספר הלבוש,
אבל בספר המנהגים עצמו לא כתוב 'בשם ספר חסידים',
וזו לשונו: מצאתי 'באורח חיים' כל מקום שהאנשים והנשים רואים זה את זה וכו'.
ואולי זו טעות סופר.

על כל פנים,
מן הנראה שנעלם לרגע מעינו הבדולח של החיד"א דברי הב"ח ביורה דעה הנ"ל,
שהרי שם הביא במפורש משם ספר חסידים,
ולא הזכיר ספר המנהגים כלל, ונמצא שלא נעלם מעיני הב"ח ספר חסידים. 

איך שיהיה, מכל זה ברור שהב"ח והחיד"א הבינו שאין
חילוק בין רואים אלו את אלו לבין אם הנשים יושבות בין האנשים.

[ודע, כי כן פסקו רבים מהאחרונים שלא לומר "שהשמחה במעונו",
אף שאין הנשים יושבות ממש בין האנשים אלא רואים אלו את אלו,
ומהם: הכנסת הגדולה (הגהות טור אבן העזר סימן סב ס"ק כט),
הש"ך (יורה דעה סימן שצא סק"ז),
באר היטב (אבן העזר סב סקי"א), עזר מקודש בשם בעל דעת קדושים מבוטשאטש
שו"ת חתם סופר (חושן משפט סימן קצ),
קיצור שלחן ערוך (סימן קמט ס"א), ספר מחזה עינים (סוף מחזה ז. לפני כ- 120 שנה),
החפץ חיים בספרו אהבת חסד ועוד.

וזו לשון שו"ת יהודה יעלה אסאד (חלק ב סימן מה אות ה),
בחדר שאנשים ונשים יחד, כך הדין שאין לברך "שהשמחה במעונו",
וכן נוהגים שהנשים מברכות ברכת המזון לעצמן קצת קודם האנשים.

וכן כתב הגאון בעל פלא יועץ (ערך חתן):
אם תהיה תערובת אנשים ונשים, השטן מרקד ביניהם,
אלא החתן יושב בין האנשים והכלה בין הנשים, בל יראו אלו את אלו.

גם בספר יד אהרן (טור סימן סב אות כח),
הביא את לשון ספר חסידים, וכתב לעיין בב"ח.

ונראה שהרגיש בשוני שביניהם,
ורמז לעיין בב"ח שבאמת אף אם אינן יושבות בין הנשים
ממש אלא רק בחדר אחד שרואים אלו את אלו, יש חשש הרהורי עבירה,
ולכן לא אומרים "שהשמחה במעונו".

[וכל זה שלא כמו שהבין בספר טהרת המים (מערכת ב אות יח) בדברי ספר חסידים. עי"ש.]

 והנה אחר שהביא הרב הלבוש בשם ספר חסידים שאם רואים אלו את אלו,
לא יאמרו "שהשמחה במעונו", כתב:
"ואין נזהרים עכשיו בזה, ואפשר משום שעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים,
ואין כאן הרהורי עבירה כל כך, 'דדמיין עלן כקאקי חיוורי' (ברכות כ ע"א)

[פירוש, שדומות עלינו כמו אווזים לבנים[ מתוך רוב הרגלן בינינו, וכיון דדשו דשו". ע"כ
והנראה שאין כוונת הלבוש אלא להליץ יושר ולסנגר על המציאות העגומה הזו,
שנוהגים שגם כשיושבים ורואים אלו את אלו מברכים "שהשמחה במעונו",
אבל לא דיבר ולא עלתה על לבו להתיר לכתחילה לשבת כך מסיבה זו שדומות עלינו כאווזים,
ואין הרהורי עבירה כל כך.

וכי נגמלו האנשים מהרהורי עבירה, כי הנשים מצויות בחוץ?!
ולבד מזה, ברור ופשוט שכל כוונת ספר חסידים היא ביחס לתקופות העבר
הרחוק יותר שבכלל לא היו מצויות הנשים בחוץ,
וכמו שתיאר זאת הרמב"ם בענין חיוב הבעל בכסות לאשתו, וזו לשונו
(הלכות אישות פי"ג הי"א):
ואם היה עשיר נותן לה לפי עושרו,
כדי שתצא בו לבית אביה או לבית האבל או לבית המשתה [חתונה], 
לפי שכל אשה יש לה לצאת ולילך לבית אביה לבקרו,
ולבית האבל, ולבית המשתה, לגמול חסד לרעותיה ולקרובותיה כדי שיבואו הן לה,
שאינה בבית הסוהר עד שלא תצא ולא תבוא.

אבל גנאי הוא לאשה שתהיה יוצאה תמיד, פעם בחוץ, פעם ברחובות,
ויש לבעל למנוע אשתו מזה,
ולא יניחנה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש כפי הצורך,
שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה,
שכך כתוב בתהלים "כל כבודה בת מלך פנימה". ע"כ.

אמור מעתה, למציאות נפלאה כזו שהיתה נהוגה בזמנם
אצל כל הנשים שכמעט לא היו רואים אותן כלל,
מובן חששו של ספר חסידים שאם יראו הגברים את הנשים בעת הסעודה בחדר אחד,
שמא יבואו להרהורי עבירה, כי אינן מורגלות בין האנשים כלל.

לא כן בזמן הלבוש, שכבר היו הנשים מורגלות בין האנשים,
על זה כתב שאפשר שאין כאן הרהורי עבירה כל כך.

אבל להתיר לכתחילה לישב כך, זאת לא שמענו מדבריו כלל.

גם בספר חינא וחיסדא (ח"א קטז ע"א),
אחר שהביא את דברי הלבוש, כתב,
ומכל מקום טעם זה לא מועיל אלא למה שמברכים "שהשמחה במעונו"
כשיש אנשים ונשים יחד. עי"ש.

ודבריו נוטים למה שבארנו שלא התכוון הלבוש אלא
להליץ יושר על המנהג שנהגו לברך "שהשמחה במעונו",
אבל לא על עצם ההיתר שישבו אנשים ונשים בחדר אחד באופן שרואים אלו את אלו.

ואף מרן החיד"א שכתב בשו"ת יוסף אומץ (סימן מז),
שהלבוש הליץ קצת על המנהג.

מוכח בדבריו שם שאין זו אלא הלצה בלבד. עי"ש.

ונראה שכן מדוייק גם בלשון הלבוש עצמו,
שכתב: "ואפשר משום שעכשיו מורגלות הנשים וכו'",
ומשמע שאין זה ברור כל כך אלא בגדר "אפשר",
ולכן לענין "שהשמחה במעונו" שאין כאן חשש איסור ברכה לבטלה או איסור אחר,
יש להקל לאומרו,
אבל לענין לישב לכתחילה גברים ונשים כשרואים אלו את אלו,
הלוא זה חשש איסור תורה של הרהורי עבירה,
והיאך אפשר להקל על פי סברא שאינה אלא בגדר 'אפשר'.

זאת ועוד, הלוא רבנו מרדכי יפה מחבר ספר הלבוש,
נפטר לפני למעלה מ- 400 שנה,
ואם על דורו אמר שאין חשש הרהורי עבירה כל כך כשרואים אלו את אלו,
וכי אפשר לומר כן גם על דורנו אנו, הלוא ברור שאין מה להשוות
כלל ועיקר את צורת הלבוש של היום ללפני 400 שנה,
ולא לפני 100 שנה, ואפילו לא לפני 50 שנה,
בעוונות הרבים הלבוש הצמוד והקצר חוגג בחוצות וברחובות קריה,
אפילו אצל אותן משפחות שנחשבות שומרי תורה ומצוות,
ומקפידים בשאר עניינים על קלה כבחמורה,
ושלא נדבר על הפאות המחטיאות את הרבים וכו', השם יצילנו. 

ומסתבר מאוד, כי אילו היה הרב הלבוש בזמנינו,
לא היה מליץ על המנהג.

וכעין סיוע לדברי הלבוש בהבנה זו,
על פי מה שנשאל בשו"ת הרדב"ז (ח"ב סימן תשע),
במה שאמרו חז"ל (עירובין יח ע"א) שעדיף שילך אדם אחרי אריה ולא אחרי אשה,
האם נוהג דין זה בארצות הללו שהנשים הולכות מכוסות מכף רגל ועד ראש,
ואין נגלה ממנה דבר שיוכל להסתכל בו?

תשובה: לא נתנו חז"ל דבריהם לשיעורים,
וכל הנשים שוות וכל המקומות שווים.

ועוד, שאין הטעם משום שמסתכל במקום המגולה ממנה,
כי במקום אחר אמרו (ברכות כד ע"א, נדרים כ ע"א. עי"ש) 
כל המסתכל בעקבה של אשה כאילו מסתכל במקום התורפה,
אלא עיקר הטעם הוא מפני שיבוא לידי הרהור.

ועל ידי הילוכה ותנועותיה,

אף שהיא מכוסה יבוא לידי הרהור,
וכי בזמן חכמי התלמוד לא היו הנשים הולכות מכוסות,
ואפילו הכי אסרו. ע"כ.

ואולי הלבוש סבר להליץ יושר על הנוהגים לישב אנשים ונשים באותו חדר,
כדעתו של השואל שאז היו כל הנשים מכוסות מכף רגל ועד ראש,
ולכן אין הרהור כל כך,
אך כיון שהרדב"ז לא הסכים לסברא זו, איך נקל כהלבוש.

ועיין כיוצא בזה בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ט סימן נ אות ב).

איך שיהיה, כמעט ולא נשאר לנו מה לאחוז בדברי הלבוש,
כי מאחר וכל האחרונים הנ"ל פסקו שלא לומר "שהשמחה במעונו"
במקום שרואים אלו את אלו,
[ומהם: רבי אייזיק טירנא, המהרש"ל
[וסיים, ואני הגבר אשר ראה עוני עמי שכמה קלקולים באו מזה],
הבית חדש, הבית שמואל, הכנסת הגדולה, הש"ך, באר היטב,
יד אהרן, רבנו החיד"א, חינא וחיסדא,
פלא יועץ, שו"ת יהודה יעלה אסאד, שו"ת חתם סופר,
עזר מקודש, דעת קדושים מבוטשאטש, קיצור שלחן ערוך,
מחזה עינים, החפץ חיים].

היאך נעזוב לכל הגדולים הללו, מפני הלבוש.

ואף אם תדחק דווקא שהעיקר כהלבוש,
אבל ברור שכל זה רק בזמנם שלבושן היה בצניעות גדולה כדת וכהלכה.

ולכן רק לענין דיעבד במקרה שכבר ישבו כך,
רשאים לומר "שהשמחה במעונו",
אבל שלכתחילה ישבו כך הנשים מול הגברים כשרואים אלו את אלו,
אין לנו להתיר בחשש הרהורי עבירה כלל ועיקר.

וכמו שכתב הלבוש בעצמו (סימן סד ס"ב): 
אף שעל ידי ההסתכלות בכלה,
יכול לשבחה ביותר ולחבבה על בעלה יותר,
בכל זאת אסור להסתכל עליה, כדי שלא יבוא לידי הרהור,
וכמו שאסור להסתכל בשאר נשים. ע"כ.

על כן, יש להורות ברבים, בנועם שיח ובנחת,
שיש להסדיר את מקומות הישיבה בסעודה באופן שלא יראו אלו את אלו,
ועל אחת כמה וכמה כאשר נמצאים שם בחורים צעירים חברי החתן. 

וכל המיקל ראש ומזלזל בעניינים אלו,
אין ספק שיצר הרע מדבר מתוך גרונו,
וצריך לגעור בו בנזיפה, "ומחינן ליה במרזפתא דנפחא"
[ומכים אותו בפטיש של נפחים (ברכות לד ע"א)] עד שיודה על האמת,
ויחדל מלהכשיל ומלהטעות תמימים שאינם מבחינים בין הוראה לשיבוש.

על כן, מצוה להודיע ולפרסם ברבים ביטול מנהג גרוע זה,
ולא יעשה כן במקומותינו, ושומע לנו ישכון בטח ושכרו מרובה.
(לשון שאולה משו"ת יביע אומר חלק ו יורה דעה סימן לב)
ועיין בשו"ת יביע אומר (חלק ו אורח חיים סימן יג)
שנשאל, אם מותר להתפלל ולומר דברים שבקדושה כנגד שער אשה
נשואה שרגילה לצאת לרשות הרבים בגילוי ראש,
ואינה מקפדת כלל לכסות ראשה.

ואחר שהאריך והרחיב שמכיון שנשים אלו רגילות
לצאת לרשות הרבים בגילוי ראש ודרכן בכך,
אין בשערותיהן משום הרהור, כדי לאסור לומר כנגדן דברים שבקדושה, 
כתב (באות ה) ואמרתי להביא קצת סמך נוסף להנ"ל,
ממה שכתב הלבוש הנ"ל וכו'. עי"ש.

ודייק מרן זצוק"ל בלשונו הטהורה "קצת סמך נוסף",
והיינו סמך לכל הטעמים הנוספים שכתב שם בשביל היתר
אמירת דברים שבקדושה מול שיער זה,
אבל לא שנסמוך על זה בלבד,
שלכתחילה ישבו גברים ונשים כשרואים אלו את אלו.

וכן פסק בקובץ אור ישראל (גליון כא עמוד קנח),
ואחר שהביא אחרונים רבים החולקים על סברת הלבוש, כתב,
הנה דברי הלבוש אלו נדחו מן הדין,
וכל הפוסקים הבאים אחריו חלקו על דבריו אלו. עי"ש.


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 267-270


הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה



טופס לגברים
טופס לנשים
 
השלם :
+
=