מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

היום המסוגל לשידוכים
במי תלויה פרנסת הבית?
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
תפילה
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
בני ספרד
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
הבטחת הקב"ה לאשה
הדרך הקצרה לשידוך
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
גדולי רבני אשכנז
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
האשה - חומה לבעלה
שם משפחה בכתובה
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
אומנות הקבלה
כשאתה צועק לא שומעים אותך
האשה היא הבית!
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
רודף שלום...!
טיפוח החן
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
תדמית
וידוי ביום החופה
מסר לבעל היקר!
המקום
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
חופה לפני השקיעה
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
ענין השידוכין
על ה' יזעף ליבו
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
שורה אחת בכתובה
תאריך מוקדם
בנחת ומתינות
לא עשו קנין
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
הוספת שם - בכתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
חופה בבין השמשות
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
מקוה ביום החופה
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
ערך חיי הנישואין
השתתפות בחתונה
קביעת חתונה בשנת האבל
איסור שינוי מנהג
השתתפות בשבת חתן
שמחת הלב
שבע ברכות בבית האבל
התרפאה המשפחה
השבועה בכתובה מקורות טהורים
"אל תטוש תורת אמך"
טעם התקנה
ובחרת בחיים
חוץ לארץ
אלמן ובתולה
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
שינויים בשם- כתובה
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
כל גדולי עולם
יב. תשובה למערערים
ביקורים
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
המערערים
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
מרוקו
ח. ביאור הנוסח
ט. צורת השבועה
מעט מדיני אבלות בנישואין
יא. טענות המערערים על השבועה
אלמן ואלמנה
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
ה. השבועה בקהילות מרוקו
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
ספרדי אצל חתן אשכנזי
בחור ובעולה מאחר
הסבא עם הכלה יד ביד
בחור ואלמנה
נשיאת חן
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
המצוה הראשונה
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
התנגדות לכתיבת שם האב
שני שמות יהודי וגויי
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
שידוכים בידי שמים!
עזר כנגדו
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
"לא טוב היות האדם לבדו"
הכל לפי הענין
מסר לרעיה יקרה!
חרם על הבחורים
עצות והנהגות טובות לאשה
צדקה לעניים
מנהיגות
אהבה דווקא לאחר הנישואין
אל תחטאו בילד
שם נוסף לאבא
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
במה קונה איש את אישתו?
אב מאמץ
תמונות משפחתיות
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
שני שמות עריסה
הכתובה בארמית
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
בירורים מוקדמים
גדול עוונו מנשוא
הנהגת הפגישות
ראיה בפגישות
גם היהלום קטן הוא
בושם בזמן פגישה
נוסח הקיום
בושה ובזיון מצד ההורים
ענוה
טבעת לאיש
לבוש צנוע
יציאה לחוץ לארץ
צביעת השיער
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
יראת השמים של המשודך
דעת תורה
שני אחים לשתי אחיות
פגישה מוקדמת
משך זמן הפגישות
מידע בעייתי על המשודכים
אופן ההיתר לברר
בחירת שידוך - תפילה
בת אחיו או בת אחותו
צילומים
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
אפר בראש החתן
ליווי בנרות
מיקום החתן והכלה בחופה
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
הפרדת תמונות
לעזוב את הוריו
פגישה במקומות אסורים
סיום הש"ס / לישא אשה ?
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
בן/בת הנידה
אח צעיר לפני אח גדול
התנגדות הורים בנישואין
שידוכים מיוחדים שמות שווים
התנגדות ההורים לגיורת
לשון הרע ורכילות
התערבות ההורים
קודם יראת שמים
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
די באמירה
חלופת מכתבים
פגישה אחרונה
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
בין האירוסין לחתונה
בין האירוסין לחתונה
שינויים בנוסח
"דברים היוצאים מלב טהור..."
לא זכו
בשמים לכלה
אל תלחץ
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
הליכות והנהגות
שבוע קודם החופה
חשיבות העזרה לזוג
הוצאות מיותרות
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
איסור נגיעה במשודכ/ת
קנין
וידיאו
בררנות יתר
תבנית מוגדרת
בדיקת שמות החתן והכלה
בן תורה
שבירת צלחת
לא לבייש בת ישראל
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
דעה משובשת?!
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
כתיבת התנאים
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
מקום הפגישות
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
כספי מעשר
חגיגת השידוכים [וורט]
חלוקת סיגריות
הוחלפו הכתובות
גר צדק
בעל תשובה
העיקר שתהיה ברכה
חול המועד
תפילין רבנו תם
זריזות במועד הנישואין
ערב שבת
מוצאי שבת
שידוך לזוג שאינם שומרים
חתונה בימי העומר
שידוכים לחרדים
חתונה בבין המצרים
חודש מנחם אב
מיקום התזמורת
עשרת ימי תשובה
האירוסין כיום
תאריכים מסויימים
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
פסוקים ומאמרים
תעניות
חול המועד
הוא לא בן אדם
מקום הקיום
תיקון לאחר החתימות
תיקון בתאריך מוקדם
חודש אלול
עצה טובה לבני הזוג
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
תקנה טובה
קבלת רשות
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
מתנות
איך מוצאים את האישה הנכונה
חֵ נָ ה
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
הנהגות חשובות לבית היהודי
גיל נישואי הבת
כתובה לכתחילה
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
קיום לתיקון
האירוסין במקורות
מילוי חלל - טיוט
זמן מילוי הכתובה
כסף
סוגריים
טבעת
ברכות הקידושין הזמנת העדים
אבן טובה
הטבעת בידו
שווה פרוטה
קנין כספו
הסרת הכפפה
הרי את מקודשת
ברכות ברמקול
טבעת לחתן?!
טעימת הכוס
תזמורת
אופן המחיקה
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
אין להקל
התמודדות עם דחיות בשידוך – איך לא לאבד תקווה
רק אין יראת שמים
צילומים בקדושה
שתיקה
שכח טבעת
החוט המשולש - תשלום השדכנות
הגעה לאולם
סימן טוב
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
ערב שבת
הזמנת רחוקים מתורה
ימי העומר
בין המצרים
מצוה גדולה
מהתורה או מדברי חכמים
כוונה בברכות
דמי שדכנות בחסד
תיבה תלויה
זמן התשלום
ללמוד ולהבין
טבעת זהב או כסף
תאריך לועזי
הכלה
מנין עשרה
ברכות בפני פריצות
יין אמיתי
יין לבן
באור ברכת האירוסין
שבת קודש
טעם הקנין
מעלת המשמח חתן וכלה
קריאה נכונה
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
בסימנא טבא
איסור הסתכלות בכלה
אחיזה בימין
ידיעת הסכום
כולם עומדים
פרישת הטלית
מעשה הקנין
החזרת החפץ
תקיעת כף
ראיית העדים
קריאה בניגון
כיצד משמחים את החתן?
אחיזה בימין
מהתורה או מדברי חכמים
שבירת כוס - זכר לחורבן
זכוכית
עטיפת הכוס
טבעת הקידושין
הכתובה
טעימת הכוס
קריאת התורף
איסור יחוד
אשכנזי אצל חתן ספרדי
טעות בסדר הברכות
אחיזה בימין
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
ברכת שהחיינו
פסק זמן של התבוננות
כוס היין
ריקודים מעורבים
הרהור תשובה
בני אשכנז
כיסוי פני הכלה
חתימת החתן
יד ביד לא ינקה
הגבהת הכלה
חדר יחוד - בני ספרד
תמונת הכלה
לא ברבים
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
ניגון הברכות
יחוס
זריקת סוכריות?!
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
העדים - לא קרובי משפחה
יראי שמים
טלויזיא. אינטרנט.
שני העדים
סמוכים לעד לעולם
יכירו וידעו
עדי יחוד
מה לך נרדם
מסירת הכתובה לכלה
תחת כיפת השמים
הקידושין - האשה נקנית
זהירות מונעת אסון
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
בכל החתונות
הכרת החתן והכלה
תפילה בציבור
אשורר שירה
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
עשיית מלאכה
ליווי החתן והכלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
שותפות בחנות
וידוי
עליית החתן לתורה
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
התנאים לשבע ברכות
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
יסודתו בהררי קודש
חופת נידה - דחיית חתונה
לא לשם יחוד
ללא אבנט
ירידת הדורות
ישיבה מעורבת
איסור נגיעה
גילוח ותספורת
הברכה הגדולה ביותר
לא אכל כזית
ריקוד במטפחת עם הכלה
ריקוד לפני הכלה
כיסוי פני הכלה
חתן וכלה בשמחה אחרת
בגדי כבוד
כיסוי ראש
"מנהג" אותיות "גהנם"
חלוקת הברכות
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
הפרדה מליאה
כבודה בת מלך פנימה
ביאור שבע ברכות הנישואין
כולם עומדים
החתן קובע
ברכת חתנים בעשרה
ממהר ללכת
מזיגת הכוס
יין אמיתי
פעמיים באהבה
כוונה בברכת הגפן
ברכות מהכתב
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
צילום אחיזת הכתובה
כזית פת
טעימת הכוס
'מצוה טאנץ' בזמנם
'מצוה טאנץ' בזמנינו
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
החתן עם הכלה יד ביד
לימוד תורה בליל הנישואין
שבע ברכות
כבוד הבריות
זמן ברכת המזון
החתן דומה למלך
שתי כוסות
ימי שמחה. ימי ברכה.
בקול רם
לא לדבר
תענית אסתר
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
חופה ביום ויחוד בלילה
תפקיד המשפחה בשידוך – ללוות או לנווט?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
"אין כמו התורה!"
אין טעויות
מטרת צניעות האישה
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
בטוב טעם ודעת
מלאכה. וידוי.
שבת חתן - בית מלון
ברכת מעין שבע
הפסק בין נטילה להמוציא
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
העליה לתורה
"היום היה לי יום של ישועות"
שידוך מתוך לחץ
כשיש פער בציפיות – האם להמשיך או לעצור?
הדרך החכמה לניהול שידוכים
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
חבל להפסיד תורה של רבים
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
מיהו עבד נאמן?
קבלת היסורים בשמחה
"אשר ברא" עם בני ביתו
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
משקפי האמונה
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
"תהיה לה ישועה גדולה"
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
להתעטף בציצית
שבע ברכות עד השקיעה
המברך אוכל פת
בחור ובעולת עצמו
מחיצה
הכל נשאר במשפחה
שבעה מלאים
שבע ברכות בסוכה
החתן והכלה יצאו
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
שבעה אכלו פת
ז. נוסח השבועה
שבת - היום השביעי
לא ידעו ולא יבינו
שבע ברכות בליל הסדר
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
הרם קולך
טבעת המלך
"ואברהם זקן"
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
מחלל שבת
כיבוד לקהל
העיקר שהיא שומעת
סעודה שלישית
מילויים שונים - כלה בעולה
עורו ישנים משינתכם
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
מנהג חוץ לארץ
כולכם חייבים בכבודי
השתתפות החתן והכלה
כזית פת לחתן ולכלה
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
צדקתך
כאילו היא לא חולה
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
חכמת לב
העצבות היא בידי האדם
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
חכמה זו יראת שמים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
ביטול שידוכין
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
מי יודע איזה שכר עצום?
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
ספר התורה ממקום למקום
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
תעודה משלמה המלך
חופה בבית כנסת
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
כשההצעות לא מגיעות – להמתין או ליזום?
כלה גרושה
שם המשפחה - כלה גרושה
מחזיר גרושתו
גר וגיורת
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
החופה - הפרדה בחופה
איפה מגיע כח הרצון?
שם ומשפחה
"חכם לב" = רצון!
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
שכר שדכנות
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
קריאת התנאים:
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
"אשת חבר הקני"
איך עורכים וורט בצורה נכונה? מדריך מלא
הכל בסדר, הכל טוב...
אשה כשרה עושה רצון בעלה
פרק ד חינוך הילדים
ראשית עריסותיכם...
יבואו טהורים
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
לדבר אל הרובד הגבוה
שידוכים לדתיים
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
סוף דבר:
תורת חסד על לשונה
גדול כח הרצון
סוד הבחירה של אליעזר
שידוכים גם בלי תקציב – האם זה אפשרי?
השגחה פרטית בשידוכים – אין דבר כזה 'סתם הצעה'
חינוך במחשבה תחילה
פרק כו כתיבת שטר תנאים
הלימוד משליחות אליעזר:
מדריך לפגישת שידוך מוצלחת | מקודשת
העצבות היא בידי האדם
גודל האחריות בשידוכין:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
כסף שדכנות
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
להזהר מלשון הרע בשידוכים
רצון הצדדים
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
לשאול עצת המורה
לעולם ישא אדם בת ת״ח :

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
27/12/2023
269

מחיצה

יש להקפיד שבכל סעודות המשתה לחתן ולכלה,
לא ישבו הנשים באופן שהגברים רואים אותן,
אלא ישבו הגברים בחדר אחד והנשים בחדר אחר
 או שיעמידו מחיצה ביניהם.

ומכל מקום, במקרה שכבר ישבו כך,
רשאים לומר בזימון "שהשמחה במעונו". (שח)

וזו לשון ספר חסידים (סימן שצג), כל המברך בזימון "שהשמחה במעונו",
צריך לחקור אם קיימו "וגילו ברעדה", אם רעדה במקום גילה.

אבל אם נשים יושבות בין האנשים, שהרהורים שם,
לא יתכן לברך "שהשמחה במעונו".

ועל אלה ועל כיוצא בהם נאמר (ירמיה טו יז):
"לֹא יָשבְתי בְסוֹד מְשחֲקִים וָאֶעְלֹז",
שכל מצוה הבאה עבירה על ידה, מוטב שלא יעשה המצוה.

כמו המצוה לשמח החתן,
שאם אינו יכול להיות מלראות בנשים, אל יהיה שם. ע"כ.

וכתב הגאון רבי אייזיק טירנא בספר המנהגים (מנהג כל השנה הגהות אות יד):
מצאתי באורח חיים, כל מקום שאנשים ונשים רואים זה את זה,
כגון בסעודת נישואין, אין לברך "שהשמחה במעונו",
לפי שאין שמחה לפני הקב"ה כשיש בו הרהורי עבירה. עכ"ל.

וכתב רבנו החיד"א (בהגהותיו ברית עולם על ספר חסידים סימן קסח): 
הב"ח באבן העזר (סימן סב) כתב בשם ספר המנהגים,
שכאשר יש בחופה אנשים ונשים בחדר אחד,
אין לומר "שהשמחה במעונו", כי אין שמחה כשיצר הרע שולט,
ויש חשש הרהורי עבירה.

וכן כתב הבית שמואל (סימן סב ס"ק יא),
ושוב ראיתי שכן מפורש בספר חסידים שאם הנשים יושבות בין האנשים,
אין לברך "שהשמחה במעונו".

ודבריו חיים וקיימים, והחי יתן אל לבו לאסור איסור,
כדי שלא יתערבו נשים ואנשים בשמחה. ע"כ.

ואף על פי שלשון ספר חסידים "אם נשים יושבות בין האנשים",
בכל זאת למדו האחרונים מדבריו שכל שרואים אלו את אלו,
אין לומר "שהשמחה במעונו",
כי עדיין שייך החשש של הרהורים רעים,
וכמו שכתב בספר המנהגים הנ"ל שאפילו אם רק רואים זה את זה,
אין לברך "שהשמחה במעונו".

וכן כתב הרש"ל (ים של שלמה כתובות פ"א סימן כ) בשם ספר חסידים,
אין לברך "שהשמחה במעונו" כשיושבים אנשים ונשים בחדר אחד,
כי השטן מקטרג, ואין שמחה לפני הקב"ה.

ואני הגבר אשר ראה עוני עמי, שכמה קלקולים באו מזה. ע"כ.

גם הלבוש (סוף אורח חיים מנהגים אות לו) כשהביא את ספר חסידים כתב,
כל מקום שאנשים ונשים רואים זה את זה,
אין שמחה לפני הקב"ה כשיש בו הרהורי עבירה. ע"כ.

וכן מבואר בדברי החיד"א לעיל שהשווה את דברי הב"ח
בשם המנהגים למה שכתב בספר חסידים,
ואף העיר (בהגהותיו על ספר חסידים סימן שצג)
על הב"ח שנעלם ממנו שדבריו מפורשים בספר חסידים. עי"ש.

ומבואר שהבין ששני האיסורים שווים.

שוב ראיתי שכן מפורש בב"ח בהלכות אבלות,
שבכלל דברי ספר חסידים גם איסור ישיבת גברים ונשים בחדר אחד,
וזו לשון הב"ח (יורה דעה סוף סימן שצא):
ומה שנהגו שלא לומר 'שהשמחה במעונו' בליל שני,
נראה שהוא מפני שמתאספים אנשים ונשים מועטים בחדר אחד ויש הרהורי עבירה,
ואין 'שמחה במעונו' במקום שיש איסור, כמו שכתב בספר חסידים,
מה שאין כן בשבת במנחה שיש רוב עם ואנשים בלחוד ונשים בלחוד. ע"כ.

[והנה מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן מז) כתב,
שבהגהותיו על ספר חסידים (סימן שצג) העיר על הב"ח והב"ש שכתבו
כן משם המנהגים, ונעלם מהם שזה דברי ספר חסידים.

ועתה ראיתי בסוף ספר הלבוש בשם המנהגים שמקורו מספר חסידים,
ולכן לא הוצרכו הב"ח והב"ש להזכיר ספר החסידים,
כיון שבמנהגים הזכירו. ע"כ.

והן אמת שכן הגירסא בספר הלבוש,
אבל בספר המנהגים עצמו לא כתוב 'בשם ספר חסידים',
וזו לשונו: מצאתי 'באורח חיים' כל מקום שהאנשים והנשים רואים זה את זה וכו'.
ואולי זו טעות סופר.

על כל פנים,
מן הנראה שנעלם לרגע מעינו הבדולח של החיד"א דברי הב"ח ביורה דעה הנ"ל,
שהרי שם הביא במפורש משם ספר חסידים,
ולא הזכיר ספר המנהגים כלל, ונמצא שלא נעלם מעיני הב"ח ספר חסידים. 

איך שיהיה, מכל זה ברור שהב"ח והחיד"א הבינו שאין
חילוק בין רואים אלו את אלו לבין אם הנשים יושבות בין האנשים.

[ודע, כי כן פסקו רבים מהאחרונים שלא לומר "שהשמחה במעונו",
אף שאין הנשים יושבות ממש בין האנשים אלא רואים אלו את אלו,
ומהם: הכנסת הגדולה (הגהות טור אבן העזר סימן סב ס"ק כט),
הש"ך (יורה דעה סימן שצא סק"ז),
באר היטב (אבן העזר סב סקי"א), עזר מקודש בשם בעל דעת קדושים מבוטשאטש
שו"ת חתם סופר (חושן משפט סימן קצ),
קיצור שלחן ערוך (סימן קמט ס"א), ספר מחזה עינים (סוף מחזה ז. לפני כ- 120 שנה),
החפץ חיים בספרו אהבת חסד ועוד.

וזו לשון שו"ת יהודה יעלה אסאד (חלק ב סימן מה אות ה),
בחדר שאנשים ונשים יחד, כך הדין שאין לברך "שהשמחה במעונו",
וכן נוהגים שהנשים מברכות ברכת המזון לעצמן קצת קודם האנשים.

וכן כתב הגאון בעל פלא יועץ (ערך חתן):
אם תהיה תערובת אנשים ונשים, השטן מרקד ביניהם,
אלא החתן יושב בין האנשים והכלה בין הנשים, בל יראו אלו את אלו.

גם בספר יד אהרן (טור סימן סב אות כח),
הביא את לשון ספר חסידים, וכתב לעיין בב"ח.

ונראה שהרגיש בשוני שביניהם,
ורמז לעיין בב"ח שבאמת אף אם אינן יושבות בין הנשים
ממש אלא רק בחדר אחד שרואים אלו את אלו, יש חשש הרהורי עבירה,
ולכן לא אומרים "שהשמחה במעונו".

[וכל זה שלא כמו שהבין בספר טהרת המים (מערכת ב אות יח) בדברי ספר חסידים. עי"ש.]

 והנה אחר שהביא הרב הלבוש בשם ספר חסידים שאם רואים אלו את אלו,
לא יאמרו "שהשמחה במעונו", כתב:
"ואין נזהרים עכשיו בזה, ואפשר משום שעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים,
ואין כאן הרהורי עבירה כל כך, 'דדמיין עלן כקאקי חיוורי' (ברכות כ ע"א)

[פירוש, שדומות עלינו כמו אווזים לבנים[ מתוך רוב הרגלן בינינו, וכיון דדשו דשו". ע"כ
והנראה שאין כוונת הלבוש אלא להליץ יושר ולסנגר על המציאות העגומה הזו,
שנוהגים שגם כשיושבים ורואים אלו את אלו מברכים "שהשמחה במעונו",
אבל לא דיבר ולא עלתה על לבו להתיר לכתחילה לשבת כך מסיבה זו שדומות עלינו כאווזים,
ואין הרהורי עבירה כל כך.

וכי נגמלו האנשים מהרהורי עבירה, כי הנשים מצויות בחוץ?!
ולבד מזה, ברור ופשוט שכל כוונת ספר חסידים היא ביחס לתקופות העבר
הרחוק יותר שבכלל לא היו מצויות הנשים בחוץ,
וכמו שתיאר זאת הרמב"ם בענין חיוב הבעל בכסות לאשתו, וזו לשונו
(הלכות אישות פי"ג הי"א):
ואם היה עשיר נותן לה לפי עושרו,
כדי שתצא בו לבית אביה או לבית האבל או לבית המשתה [חתונה], 
לפי שכל אשה יש לה לצאת ולילך לבית אביה לבקרו,
ולבית האבל, ולבית המשתה, לגמול חסד לרעותיה ולקרובותיה כדי שיבואו הן לה,
שאינה בבית הסוהר עד שלא תצא ולא תבוא.

אבל גנאי הוא לאשה שתהיה יוצאה תמיד, פעם בחוץ, פעם ברחובות,
ויש לבעל למנוע אשתו מזה,
ולא יניחנה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש כפי הצורך,
שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה,
שכך כתוב בתהלים "כל כבודה בת מלך פנימה". ע"כ.

אמור מעתה, למציאות נפלאה כזו שהיתה נהוגה בזמנם
אצל כל הנשים שכמעט לא היו רואים אותן כלל,
מובן חששו של ספר חסידים שאם יראו הגברים את הנשים בעת הסעודה בחדר אחד,
שמא יבואו להרהורי עבירה, כי אינן מורגלות בין האנשים כלל.

לא כן בזמן הלבוש, שכבר היו הנשים מורגלות בין האנשים,
על זה כתב שאפשר שאין כאן הרהורי עבירה כל כך.

אבל להתיר לכתחילה לישב כך, זאת לא שמענו מדבריו כלל.

גם בספר חינא וחיסדא (ח"א קטז ע"א),
אחר שהביא את דברי הלבוש, כתב,
ומכל מקום טעם זה לא מועיל אלא למה שמברכים "שהשמחה במעונו"
כשיש אנשים ונשים יחד. עי"ש.

ודבריו נוטים למה שבארנו שלא התכוון הלבוש אלא
להליץ יושר על המנהג שנהגו לברך "שהשמחה במעונו",
אבל לא על עצם ההיתר שישבו אנשים ונשים בחדר אחד באופן שרואים אלו את אלו.

ואף מרן החיד"א שכתב בשו"ת יוסף אומץ (סימן מז),
שהלבוש הליץ קצת על המנהג.

מוכח בדבריו שם שאין זו אלא הלצה בלבד. עי"ש.

ונראה שכן מדוייק גם בלשון הלבוש עצמו,
שכתב: "ואפשר משום שעכשיו מורגלות הנשים וכו'",
ומשמע שאין זה ברור כל כך אלא בגדר "אפשר",
ולכן לענין "שהשמחה במעונו" שאין כאן חשש איסור ברכה לבטלה או איסור אחר,
יש להקל לאומרו,
אבל לענין לישב לכתחילה גברים ונשים כשרואים אלו את אלו,
הלוא זה חשש איסור תורה של הרהורי עבירה,
והיאך אפשר להקל על פי סברא שאינה אלא בגדר 'אפשר'.

זאת ועוד, הלוא רבנו מרדכי יפה מחבר ספר הלבוש,
נפטר לפני למעלה מ- 400 שנה,
ואם על דורו אמר שאין חשש הרהורי עבירה כל כך כשרואים אלו את אלו,
וכי אפשר לומר כן גם על דורנו אנו, הלוא ברור שאין מה להשוות
כלל ועיקר את צורת הלבוש של היום ללפני 400 שנה,
ולא לפני 100 שנה, ואפילו לא לפני 50 שנה,
בעוונות הרבים הלבוש הצמוד והקצר חוגג בחוצות וברחובות קריה,
אפילו אצל אותן משפחות שנחשבות שומרי תורה ומצוות,
ומקפידים בשאר עניינים על קלה כבחמורה,
ושלא נדבר על הפאות המחטיאות את הרבים וכו', השם יצילנו. 

ומסתבר מאוד, כי אילו היה הרב הלבוש בזמנינו,
לא היה מליץ על המנהג.

וכעין סיוע לדברי הלבוש בהבנה זו,
על פי מה שנשאל בשו"ת הרדב"ז (ח"ב סימן תשע),
במה שאמרו חז"ל (עירובין יח ע"א) שעדיף שילך אדם אחרי אריה ולא אחרי אשה,
האם נוהג דין זה בארצות הללו שהנשים הולכות מכוסות מכף רגל ועד ראש,
ואין נגלה ממנה דבר שיוכל להסתכל בו?

תשובה: לא נתנו חז"ל דבריהם לשיעורים,
וכל הנשים שוות וכל המקומות שווים.

ועוד, שאין הטעם משום שמסתכל במקום המגולה ממנה,
כי במקום אחר אמרו (ברכות כד ע"א, נדרים כ ע"א. עי"ש) 
כל המסתכל בעקבה של אשה כאילו מסתכל במקום התורפה,
אלא עיקר הטעם הוא מפני שיבוא לידי הרהור.

ועל ידי הילוכה ותנועותיה,

אף שהיא מכוסה יבוא לידי הרהור,
וכי בזמן חכמי התלמוד לא היו הנשים הולכות מכוסות,
ואפילו הכי אסרו. ע"כ.

ואולי הלבוש סבר להליץ יושר על הנוהגים לישב אנשים ונשים באותו חדר,
כדעתו של השואל שאז היו כל הנשים מכוסות מכף רגל ועד ראש,
ולכן אין הרהור כל כך,
אך כיון שהרדב"ז לא הסכים לסברא זו, איך נקל כהלבוש.

ועיין כיוצא בזה בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ט סימן נ אות ב).

איך שיהיה, כמעט ולא נשאר לנו מה לאחוז בדברי הלבוש,
כי מאחר וכל האחרונים הנ"ל פסקו שלא לומר "שהשמחה במעונו"
במקום שרואים אלו את אלו,
[ומהם: רבי אייזיק טירנא, המהרש"ל
[וסיים, ואני הגבר אשר ראה עוני עמי שכמה קלקולים באו מזה],
הבית חדש, הבית שמואל, הכנסת הגדולה, הש"ך, באר היטב,
יד אהרן, רבנו החיד"א, חינא וחיסדא,
פלא יועץ, שו"ת יהודה יעלה אסאד, שו"ת חתם סופר,
עזר מקודש, דעת קדושים מבוטשאטש, קיצור שלחן ערוך,
מחזה עינים, החפץ חיים].

היאך נעזוב לכל הגדולים הללו, מפני הלבוש.

ואף אם תדחק דווקא שהעיקר כהלבוש,
אבל ברור שכל זה רק בזמנם שלבושן היה בצניעות גדולה כדת וכהלכה.

ולכן רק לענין דיעבד במקרה שכבר ישבו כך,
רשאים לומר "שהשמחה במעונו",
אבל שלכתחילה ישבו כך הנשים מול הגברים כשרואים אלו את אלו,
אין לנו להתיר בחשש הרהורי עבירה כלל ועיקר.

וכמו שכתב הלבוש בעצמו (סימן סד ס"ב): 
אף שעל ידי ההסתכלות בכלה,
יכול לשבחה ביותר ולחבבה על בעלה יותר,
בכל זאת אסור להסתכל עליה, כדי שלא יבוא לידי הרהור,
וכמו שאסור להסתכל בשאר נשים. ע"כ.

על כן, יש להורות ברבים, בנועם שיח ובנחת,
שיש להסדיר את מקומות הישיבה בסעודה באופן שלא יראו אלו את אלו,
ועל אחת כמה וכמה כאשר נמצאים שם בחורים צעירים חברי החתן. 

וכל המיקל ראש ומזלזל בעניינים אלו,
אין ספק שיצר הרע מדבר מתוך גרונו,
וצריך לגעור בו בנזיפה, "ומחינן ליה במרזפתא דנפחא"
[ומכים אותו בפטיש של נפחים (ברכות לד ע"א)] עד שיודה על האמת,
ויחדל מלהכשיל ומלהטעות תמימים שאינם מבחינים בין הוראה לשיבוש.

על כן, מצוה להודיע ולפרסם ברבים ביטול מנהג גרוע זה,
ולא יעשה כן במקומותינו, ושומע לנו ישכון בטח ושכרו מרובה.
(לשון שאולה משו"ת יביע אומר חלק ו יורה דעה סימן לב)
ועיין בשו"ת יביע אומר (חלק ו אורח חיים סימן יג)
שנשאל, אם מותר להתפלל ולומר דברים שבקדושה כנגד שער אשה
נשואה שרגילה לצאת לרשות הרבים בגילוי ראש,
ואינה מקפדת כלל לכסות ראשה.

ואחר שהאריך והרחיב שמכיון שנשים אלו רגילות
לצאת לרשות הרבים בגילוי ראש ודרכן בכך,
אין בשערותיהן משום הרהור, כדי לאסור לומר כנגדן דברים שבקדושה, 
כתב (באות ה) ואמרתי להביא קצת סמך נוסף להנ"ל,
ממה שכתב הלבוש הנ"ל וכו'. עי"ש.

ודייק מרן זצוק"ל בלשונו הטהורה "קצת סמך נוסף",
והיינו סמך לכל הטעמים הנוספים שכתב שם בשביל היתר
אמירת דברים שבקדושה מול שיער זה,
אבל לא שנסמוך על זה בלבד,
שלכתחילה ישבו גברים ונשים כשרואים אלו את אלו.

וכן פסק בקובץ אור ישראל (גליון כא עמוד קנח),
ואחר שהביא אחרונים רבים החולקים על סברת הלבוש, כתב,
הנה דברי הלבוש אלו נדחו מן הדין,
וכל הפוסקים הבאים אחריו חלקו על דבריו אלו. עי"ש.


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 267-270

לאחר ההרשמה מקודשת תשבץ אותכם לשדכן הכי טוב עבורם!

השאירו את הפרטים כאן והתחילו לקבל הצעות שידוכים!


לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פרטי השדכן האישי שלכם.



טופס לגברים
טופס לנשים