ללא אבנט
וכבר נהגו רבים וכן שלמים לרקוד לפני הכלה בלבד,ללא אבנט או דבר אחר כלל,
וכמו שכתב בספר שלחן העזר:
וכן ראיתי אני את כבוד קדושת הגאון בעל הדרכי תשובה זצוק"ל,
שהכלה היתה עומדת על מקומה,
והיה מרקד לפניה ברצוא ושוב,
בקדושה וטהרה בהתלהבות מלאכי אש צבאות,
בעצימת עיניו הטהורים,
ובהכאת כף אל כף בקול רינה וזמרה לה' הטוב.
וכן נהגו כבוד קדושת האדמו"ר משינאווא, והאדמו"ר מפאפא,
והאדמו"ר מצאנז, והגאון רבי משה שטרן ועוד, וכדלהלן.
(קובץ אהל משה א-ט, אות לז, לח. נטעי גבריאל נישואין ח"א עמוד רעא)
בשו"ת באר משה שטרן (ח"ד סימן קלא) כתב:
ראיתי לכמה גדולים וצדיקים וחסידים,
שהיו מרקדים לפני הכלה עם מטפחת,
פעם קצר ופעם ארוך, וכן נהגתי אחריהם עד היום.
אבל שמעתי שיש מקפידים על זה,
ואין מרקדים רק לפני הכלה,
אבל לא עם הכלה אפילו עם מטפחת.
ואחר העיון, נראה שאין שום טעם לרקוד עימה עם מטפחת,
ולכן מהיום והלאה אקבל על עצמי רק לרקוד לפני הכלה בלא שום קשר של מטפחת,
וכן הנכון והישר, ואין זלזול בזה לקדמונים,
כי הדורות נחלשו וצריך להחמיר...
וכעת מצאתי בשם האדמו"ר הקדוש משינאווא שהיתה אצלו
עבודה גדולה לרקוד לפני הכלה בבהירות גדול,
ולא היה אוחז במטפחת שביד הכלה,
ואמר כי זהו מנהג קלות של הבדחנים שהנהיגו כן לאחוז במטפחת,
ודברי חז"ל מדוייקים שאמרו כיצד מרקדים לפני הכלה ולא עם הכלה.
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 239