כשאתה צועק לא שומעים אותך


בגמרא (שבת דף לד ע"א) מובא כי לפני כניסת השבת ,
צריך האדם לוודא עם בני ביתו שעשו את כל ההכנות הנחוצות .
ואולם, מדגישה הגמרא: "צריך למימרינהו בניחותא "

- יש לומר זאת בנחת! ומדוע? "כי היכי דליקבלינהו מיניה" - כדי שיקבלו ממנו.

האיש צריך להנהיג את ביתו : לכוון, להסב את תשומת הלב לדברים חשובים, לבקש ואף להעיר - אבל
בנחת ! ודווקא כשידבר בנחת, ישמעו ויקבלו ממנו .

כפי שאומר הפתגם: "כשאתה צועק, לא שומעים אותך "!
אומנם, כלפי אנשים זרים, ישנם מקומ ות ואופנים שמותר לכעוס, לצעוק ולגעור , ויתכן שדווקא כך ישמעו בקולו ]כדברי שלמה המלך (משלי יז ח:) "תחת גערה במבין "],ואולם בתוך ביתו, אין זו הדרך .

אלא דווקא דיבור בנחת יתקבל הרבה יותר .

מלבד התועלת שישיג מכך, שיתקבלו דבריו ,הלוא זהו היחס הנכון שצריך להיות כלפי אשתו, כחלק מן הכבוד וההטבה כלפיה .

כפי שכותב הרמב"ם "ויהיה דיבורו עימה בנחת "!

כשבעלה מדבר עימה בנחת היא חשה מכובדת בעיניו, והרגשתה בטוחה ושלווה .

אמר רב חסדא : לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו .

ואמר רבי יהודה: כל המטיל אימה יתירה בתוך ביתו , סוף דבר הוא בא מכך לידי שלוש עבירות :
גילוי עריות, שפיכות דמים וחילול שבת

[כי מרוב שמפחדים ממנו, עושים בני ביתו דברים שלא כהוגן, כמבואר במפרשים שם ].
שידוכים לדתיים

מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 69