איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?! איך נשליך חוקים אשר חקקום שופטינו ויועצינו זה יותר מאלפים שנה?!
להלן דברים נמרצים מספר "אגרת תשובה על דבר הכתובה ונוסחה הארמי הנהוג"
(להרב אהרן פרידמן, וינה לפני 300 שנה),
והיא אגרת ארוכה בענייני הכתובה,
ובסופה תשובות לאותם אשר ביקרו בזמנו את הצורך בכתובה,
וטענו שכיון שכל מה שהאשה סומכת דעתה,
הן בענין רישום הנישואין, והן בהתחייבויות הכספים,
הוא דווקא על מה שקבעה המדינה ועל הרישומים שלה,
אם כן מה מקום עוד להחזיק בשטר הכתובה,
אשר יש בה דברים בלתי מותאמים לדקדוק ולנוסח, כפי שפירט שם.
ועל זה השיב הרב כך:
"לא כן ידידי, הן 'שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך',
את כל הקורות אשר מצאו את אבותינו מיני אז גלות יהודה מעל אדמתו.
כבר פעמיים ושלוש זרחה לנו שמש החופשה והדרור, אך אהה,
כמעט עמדו ימים להרגע, והנה פתאום בין לילה,
ושמיהם על ראשם התקדרו עבים,
ועתה, מה הבטחון אשר נבטח כי בולעו ימי הרעה לנצח,
אשר בגללו נפשיט את אדר יקר מנהגינו מעלינו,
ונחשוב להיות כאחד התושבים בארץ כל הימים?!
וגם, לו יהי איתן מושבינו, איך נשליך פנינים בלב ים,
חוקים טובים ומשוכללים,
חקקום שופטינו ויועצינו זה יותר מאלפיים שנה,
בעוד החושך כיסה ארץ וערפל לאומים,
עקב אשר חוקים צעירים ממנו לימים חלשום?
הלוא גם את תורתנו הקדושה ביקשו מתנגדנו להמיר בתורה חדשה,
באומרם (שבת קטז ע"ב)
"מן יומא דגליתון מארעכון, אתנטלית אורייתא דמשה, ואתיהיבת אורייתא אחריתי"
[מיום שגליתם מארצכם, ניטלה תורת משה, וניתנה לכם תורה אחרת]
האם השליכו אבותינו בעבור זה את תורת ישראל?
האם לא השיבו בחכמה... וחוקיהם ילדי יום,
נתונים לזמן, עד בוא עת חליפתם.
לא כאלה חלק דת ישראל, אשר הליכות עולם לה.
ומי הוא זה, ואי זה הוא, האיש היהודי, המתיש כבוד שם דתו,
ויבוסס ברגליו מקדשי עמו, ירפוס חלקת חכמי דתו, ופניו לא יחוורו?!"
בהלכה והגדה קידושין עמודים 310-311