חלופת מכתבים
יש למנוע חלופת מכתבים רגשיים בין החתן לכלה, כי דבר זה יכול לגרום מכשול,ובפרט בדור הזה שהמתירנות גוברת מיום ליום, ואין רסן לפה ולידים כהלכה.
(כן פסק בספר שלחן העזר ח"א דף פא טור ג אות ד)
וברור שאין הכוונה להמנע מכתיבת מכתבי ברכה ואיחולים להצלחה וסייעתא דשמיא כפי שרגילים לתת בעת נתינת מתנה.
בספר שלחן העזר אחר שהאריך בזה, סיים בלשון זו:
ביארתי קצת הלכה זו, משום שבעוונות הרבים כעת פשתה הצרעת,
והמנהג אפילו באנשים היראים שאין החתן מבקר את הכלה בביתה,
מכל מקום עומדים תמיד בחילוף מכתבים, והכלה משיבה 'לקיים את דברי האגרת הזאת,
ומה ראתה על ככה ומה הגיע אליה',
ותכתוב ככל אשר ציוה עליה המלך זקן וכסיל הוא היצר הרע,
'מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונה'.
ומתוך גרם חליפות מכתבים,
באים לידי חליפות פרצוף פניהם [תמונה] אשר צורת הכלה תמיד לנגד עיניו,
וכל רעיוניו ומחשבותיו על תואר פרצוף פנים שלה, ואין בזה שום היתר כלל,
והירא את דבר השם, ישגיח על בניו ובנותיו היטב היטב ונכון. עי"ש.
והגם שמבואר בשו"ת נודע ביהודה (מהדורא תניינא יורה דעה סימן רד)
ובשו"ת זקן אהרן וולקין (ח"ב סימן קו) שהיה החתן שולח אגרת לכלה,
מכל מקום לא היתה אגרת זו אלא במעט דברים,
כדי לשמור על קשר בלבד מחמת שלא היו נוהגים להיפגש עד החתונה,
אבל היום שנפגשים ואף מדברים בטלפון פעם או פעמיים בשבוע, אין צורך בשום מכתב.
וכל שכן שלצערנו ישנם שלא נותנים דעתם היטב וכותבים מילים לא ראויות,
ולב יודע מרת נפשו, על כן בודאי שומר נפשו ירחק מחלופת מכתבים, ודי בזה למבין.
שידוכים לחרדים
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 123-124