הכתובה

לא ימסור החתן את הכתובה מידו ליד כלתו נידה.

שמאחר ועתה היא כבר מקודשת לו,
הרי עליהם להיזהר בכל דיני הרחקות שבין איש לאשתו,
ואין זה כנתינת הטבעת שאז עדיין אינה אשתו.

ולא שייך כאן את הטעם הנ"ל של הבושה,
מאחר שאין חובה כלל שהחתן ימסור לה את הכתובה (כמבואר לעיל עמ' 211),
ואינו אלא מנהג לחומרא,
לכן אף שהדבר נעשה ברבים, אין להקל.


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 227