מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"דברים היוצאים מלב טהור..."
ביקורים
פגישה במקומות אסורים
חיים ב"ארמון-יה"
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
אהבה דווקא לאחר הנישואין
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
בין האירוסין לחתונה
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
שנה ראשונה - יסודות הבנין
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
דע את זכויותיך / חובותיך?
ערך חיי הנישואין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
שידוכים שקריים
ראיה בפגישות
קנין
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
קודם יראת שמים
פגישה אחרונה
חרם על הבחורים
לעזוב את הוריו
איסור נגיעה במשודכ/ת
הנהגת הפגישות
בין האירוסין לחתונה
גם היהלום קטן הוא
בושם בזמן פגישה
מקום הפגישות
מעלית
משך זמן הפגישות
התערבות ההורים
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
במה קונה איש את אישתו?
גדול עוונו מנשוא
המצוה הראשונה
טבעי שזו את
תדמית
הבטחת הקב"ה לאשה
האשה היא הבית!
אומנות הקבלה
במי תלויה פרנסת הבית?
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
עצות והנהגות טובות לאשה
נשיאת חן
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
טיפוח החן
הדרך הקצרה לשידוך
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
"לא טוב היות האדם לבדו"
הכל לפי הענין
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
מסר לרעיה יקרה!
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
רודף שלום...!
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
עזר כנגדו
על ה' יזעף ליבו
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
היום המסוגל לשידוכים
דעה משובשת?!
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
שבע ברכות בבית האבל
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
התרפאה המשפחה
לא ידעו ולא יבינו
"אל תטוש תורת אמך"
טעם התקנה
כל גדולי עולם
חוץ לארץ
מרוקו
כתיבת התנאים
אופן המחיקה
קביעת חתונה בשנת האבל
בת אחיו או בת אחותו
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
אופן ההיתר לברר
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
לשון הרע ורכילות
בררנות יתר
תבנית מוגדרת
בדיקת שמות החתן והכלה
המערערים
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
קבלת ברכה
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
ה. השבועה בקהילות מרוקו
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
ז. נוסח השבועה
בחור ובעולה מאחר
ט. צורת השבועה
איסור שינוי מנהג
יא. טענות המערערים על השבועה
השתתפות בשבת חתן
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
השתתפות בחתונה
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
ח. ביאור הנוסח
השבועה בכתובה מקורות טהורים
כזית פת לחתן ולכלה
אלמן ובתולה
אלמן ואלמנה
מעט מדיני אבלות בנישואין
שני אחים לשתי אחיות
יב. תשובה למערערים
הלכות טהרה
צביעת השיער
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
יראת השמים של המשודך
דעת תורה
בן תורה
הוא לא בן אדם
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
בחירת שידוך - תפילה
מסירה מיד ליד
סיום הש"ס / לישא אשה ?
הליכות והנהגות
שבוע קודם החופה
חשיבות העזרה לזוג
הוצאות מיותרות
כספי מעשר
אל תלחץ
חלופת מכתבים
לא לבייש בת ישראל
בשמים לכלה
כוח הדיבור בין בני הזוג
התנגדות ההורים לגיורת
גיל נישואי הבת
העיקר שתהיה ברכה
פגישה מוקדמת
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
בן/בת הנידה
אח צעיר לפני אח גדול
התנגדות הורים בנישואין
יציאה לחוץ לארץ
שידוכים מיוחדים שמות שווים
ענוה
נוסח הקיום
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
מידע בעייתי על המשודכים
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
בושה ובזיון מצד ההורים
ימי העומר
הזמנת רחוקים מתורה
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
אין להקל
התאריך בכתובה
תאריכים מסויימים
זמן התשלום
יין אמיתי
בעל תשובה
חול המועד
זריזות במועד הנישואין
בין המצרים
מצוה גדולה
מהתורה או מדברי חכמים
שבת קודש
מוצאי שבת
החוט המשולש - תשלום השדכנות
צילומים בקדושה
שידוכים לחרדים
שידוך לזוג שאינם שומרים
ערב שבת
תעניות
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
סימן טוב
ללמוד ולהבין
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
שם ומשפחה
יחוס
תיקון בתאריך מוקדם
לבוש צנוע
רק אין יראת שמים
תאריך לועזי
חתונה בימי העומר
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
חתונה בבין המצרים
חודש מנחם אב
חודש אלול
עשרת ימי תשובה
חול המועד
ערב שבת
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
האירוסין כיום
פסוקים ומאמרים
מהות הכתובה וטעמיה
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
עצה טובה לבני הזוג
תענית לבני אשכנז
הפרדת תמונות
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
גרפיקה
קבלה לעתיד
כתיבה מוקדמת של הכתובה
בין אדם לחברו מתכפר?
משפט הכתובה
בני ספרד
וידוי ביום החופה
ניצול הזמן
תפילה
מקוה ביום החופה
צילומים
הגעה לאולם
חגיגת השידוכים [וורט]
יותר מיום כיפור
בנחת ומתינות
סוגריים
חֵ נָ ה
מתנות
תפילין רבנו תם
דמי שדכנות בחסד
היופי מושג רוחני
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
כתב לא מחיק
קבלת רשות
האירוסין במקורות
זמן מילוי הכתובה
איך מוצאים את האישה הנכונה
תמונות משפחתיות
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
צדקה לעניים
איש ואישה שזכו
הנהגות חשובות לבית היהודי
ענין השידוכין
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
תקנה טובה
כתובה לכתחילה
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
התנגדות לכתיבת שם האב
שם עריסה שהשתקע - כתובה
אב מאמץ
כל המוסיף גורע- כתובה
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מילוי חלל - טיוט
שלבי השידוכים בחברה החרדית
שני שמות עריסה
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
הוחלפו הכתובות
שם נוסף לאבא
ז"ל בכתובה
שבירת צלחת
מטרת התאריך
חופה לפני השקיעה
תאריך מוקדם
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
פסק זמן של התבוננות
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
מנהיגות
במה תלויה שמחת הבית?
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
האשה - חומה לבעלה
חלק בשם זה וחלק בשם זה
כשאתה צועק לא שומעים אותך
שני שמות יהודי וגויי
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
חלוקת סיגריות
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
הכתובה בארמית
מילוי הכתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
המקום
מסר לבעל היקר!
אפר בראש החתן
לא עשו קנין
ליווי בנרות
חתימת החתן
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
שתיקה
הכלה
ליווי החתן והכלה
ברכות בפני פריצות
תחת כיפת השמים
תיבה תלויה
ראשי תיבות
שינויים בנוסח
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
קיום לתיקון
התמודדות עם דחיות בשידוך – איך לא לאבד תקווה
מקום הקיום
תיקון לאחר החתימות
כלה גרושה
מנין עשרה
החלפת שם -כתובה
הכניסה לזרים אסורה
השמות בכתובה - תארים
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
לא זכו
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
שורה אחת בכתובה
שם משפחה בכתובה
מילויים שונים - כלה בעולה
הוספת שם - בכתובה
חופה בבין השמשות
שם חיבה -בכתובה
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
מיקום החתן והכלה בחופה
גר צדק
שם המשפחה - כלה גרושה
מחזיר גרושתו
גר וגיורת
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
החופה - הפרדה בחופה
חופה בבית כנסת
שינויים בשם- כתובה
יכירו וידעו
טבעת
ניגון הברכות
כולם עומדים
העדים - לא קרובי משפחה
יראי שמים
טלויזיא. אינטרנט.
טעימת הכוס
שווה פרוטה
הכרת החתן והכלה
הטבעת בידו
כיסוי פני הכלה
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
הרהור תשובה
הקידושין - האשה נקנית
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
שני העדים
קריאת התורף
טבעת המלך
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
שבירת כוס - זכר לחורבן
להתעטף בציצית
אבן טובה
ברכות ברמקול
ידיעת הסכום
טבעת זהב או כסף
קריאה נכונה
קריאה בניגון
בסימנא טבא
אחיזה בימין
אחיזה בימין
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
איסור הסתכלות בכלה
כסף
כוס היין
איסור יחוד
מהתורה או מדברי חכמים
מעלת המשמח חתן וכלה
כיצד משמחים את החתן?
הכתובה
מזיגת הכוס
טבעת הקידושין
מעשה הקנין
החזרת החפץ
תקיעת כף
ראיית העדים
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
כיסוי ראש
חדר יחוד - בני ספרד
טעם הקנין
סמוכים לעד לעולם
חופת נידה - דחיית חתונה
זהירות מונעת אסון
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
טעימת הכוס
לא ברבים
שכח טבעת
עדי יחוד
בני אשכנז
יד ביד לא ינקה
אחיזה בימין
לא לשם יחוד
השתתפות החתן והכלה
בכל החתונות
חתן וכלה בשמחה אחרת
טבעת לאיש
הגבהת הכלה
לימוד תורה בעיון
טעימת הכוס
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
עליית החתן לתורה
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
תמונת הכלה
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
וידוי
בגדי כבוד
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
תענית אסתר
"מנהג" אותיות "גהנם"
ריקוד במטפחת עם הכלה
ללא אבנט
'מצוה טאנץ' בזמנם
הפרדה מליאה
כיסוי פני הכלה
זריקת סוכריות?!
גילוח ותספורת
יסודתו בהררי קודש
אשכנזי אצל חתן ספרדי
ריקודים מעורבים
ריקוד לפני הכלה
איסור נגיעה
הברכה הגדולה ביותר
ישיבה מעורבת
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
ירידת הדורות
'מצוה טאנץ' בזמנינו
ממהר ללכת
כבוד הבריות
לימוד תורה בליל הנישואין
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
התנאים לשבע ברכות
החתן דומה למלך
שותפות בחנות
לא אכל כזית
פרישת הטלית
קנין כספו
הסרת הכפפה
הרי את מקודשת
באור ברכת האירוסין
ימי שמחה. ימי ברכה.
החתן עם הכלה יד ביד
טבעת לחתן?!
ספרדי אצל חתן אשכנזי
מנהג חוץ לארץ
כולכם חייבים בכבודי
תפילה בציבור
לא לדבר
עשיית מלאכה
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
בקול רם
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
שבע ברכות
כזית פת
זמן ברכת המזון
כבודה בת מלך פנימה
שתי כוסות
החתן קובע
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
מחלל שבת
השגחה פרטית בשידוכים – אין דבר כזה 'סתם הצעה'
מיהו עבד נאמן?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
"אין כמו התורה!"
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
משקפי האמונה
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
ברכת מעין שבע
הפסק בין נטילה להמוציא
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
עורו ישנים משינתכם
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
קבלת היסורים בשמחה
כשההצעות לא מגיעות – להמתין או ליזום?
תפקיד המשפחה בשידוך – ללוות או לנווט?
שידוך מתוך לחץ
כשיש פער בציפיות – האם להמשיך או לעצור?
שידוכים לדתיים
בטוב טעם ודעת
מטרת צניעות האישה
"תהיה לה ישועה גדולה"
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
"היום היה לי יום של ישועות"
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
אין טעויות
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
"אשר ברא" עם בני ביתו
ברכת שהחיינו
מחיצה
שבת חתן - בית מלון
שבע ברכות בליל הסדר
מלאכה. וידוי.
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
העליה לתורה
צירוף קטן לשלשה
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
שבעה מלאים
שבע ברכות עד השקיעה
בחור ואלמנה
הכל נשאר במשפחה
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
גדולי רבני אשכנז
שלשה אנשים
שמחת הלב
שבעה אכלו פת
מה לך נרדם
חופה ביום ויחוד בלילה
כיבוד לקהל
צדקתך
סעודה שלישית
המברך אוכל פת
שבת - היום השביעי
צילום אחיזת הכתובה
יין לבן
"ואברהם זקן"
שבע ברכות בסוכה
החתן והכלה יצאו
הרם קולך
העיקר שהיא שומעת
ספר התורה ממקום למקום
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
גדול כח הרצון
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
ביטול שידוכין
חכמת לב
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
"חכם לב" = רצון!
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
חכמה זו יראת שמים
העצבות היא בידי האדם
תעודה משלמה המלך
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
כאילו היא לא חולה
מי יודע איזה שכר עצום?
הכל בסדר, הכל טוב...
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
פרק כו כתיבת שטר תנאים
ברכות מהכתב
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
שידוכים גם בלי תקציב – האם זה אפשרי?
עטיפת הכוס
חלוקת הברכות
זכוכית
יין אמיתי
קריאת התנאים:
כוונה בברכת הגפן
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
טעות בסדר הברכות
הסבא עם הכלה יד ביד
ביאור שבע ברכות הנישואין
כולם עומדים
ברכת חתנים בעשרה
איפה מגיע כח הרצון?
פעמיים באהבה
חינוך במחשבה תחילה
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
כסף שדכנות
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
מדריך לפגישת שידוך מוצלחת | מקודשת
אשה כשרה עושה רצון בעלה
פרק ד חינוך הילדים
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
יבואו טהורים
"אשת חבר הקני"
לדבר אל הרובד הגבוה
לשאול עצת המורה
הדרך החכמה לניהול שידוכים
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
איך עורכים וורט בצורה נכונה? מדריך מלא
תורת חסד על לשונה
סוד הבחירה של אליעזר
ראשית עריסותיכם...
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
סוף דבר:
העצבות היא בידי האדם
להזהר מלשון הרע בשידוכים
בחור ובעולת עצמו
הלימוד משליחות אליעזר:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
חבל להפסיד תורה של רבים
רצון הצדדים
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
שכר שדכנות
גודל האחריות בשידוכין:

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
08/01/2024
228

פסק זמן של התבוננות 


להלן, דברים היוצאים מן הלב מתוך הספר משפט הכתובה (ח"ה עמוד רמג), 
וזה תוכן דבריו: הנה, אנא עבדא יודע שאין בי תורה וחכמה כדי להשמיע לאחרים, 
וכל שכן לא הגעתי להיות ירא שמים שדבריו נשמעים. 

וכל שכן, כי הישיבות הקדושות הם רוח אפינו ומקום חיינו, 
ואולי היה מקום לשתוק מלהעיר על דבר הקשור למקומות היקרים ביותר שבעמנו. 
זחלתי ואירא. 

ובכל אופן, מי יודע, אולי יועילו דברי לאחד מני אלף, 
ואז הייתי נתבע למה לא השלכתי את כבודי על כבוד החובה לקיים מנהג ישראל קדושים, 
ולכן שמתי נפשי בכפי, ואומר את הכאב הגדול שיש לפעמים בענין מנהג ראשי ישיבות 
מבני אשכנז או מבני ספרד המעתיקים את מנהגי אשכנז, ומסדרים קידושין לחתנים ספרדים. 

ונקדים דבר הידוע, כי בדורנו, המסגרת החיצונית מכריחה מאוד, 
ואין לאיש כמעט כח לעשות משהו שלא כמסגרת שבה הוא נמצא. 

ולכן, נמצא שהבחורים הספרדים הי"ו, אינם חפצים לפעמים בכתובה עם שבועה, 
כי האוירה בישיבה שבה הם לומדים היא, ששבועה היא 
"ענין של בעלי בתים שאינם יודעים תורה, ובני הישיבות לא נשבעים". 

וכהנה נוסחאות שהתפתחו בשנים האחרונות. 

ולבחור צעיר, אין כח וכלים ללכת נגד ה"מקובל" בישיבה, 
בשעה שהחינוך כראוי שהישיבה היא קודש קדשים. 

ולכן, על הצעירים האהובים הללו, אין טענה אם לא יעשו כראוי בענין זה, 
כי עדיין לא כולם התלמדו להיות חזקים באופיים, 
ולחיות על פי מה שבררו את דקדוק ההלכה לאמיתה - אף אם כל הסביבה נוהגת אחרת.

[וראיתי בני עליה והם מועטים, שילכו על פי ההלכה נגד הזרם, ולא יחתו מסביבתם. 
ובעזרת השם, כשיהיו אברכים, רובם כבר יתרגלו בזה, 
למעט מיעוטא דמיעוטא שתמיד יהיו מחוברים למנהגי ישיבתם עד זיבולא בתרייתא. 
והרבה פעמים שאלוני אברכים חשובים בעומדם כבר כמה שנים אחרי החתונה, 
אם עליהם להחליף כעת לכתובה עם שבועה, כי עתה למדו את הנושא בעיון, 
ורוצים לעשותו כהלכה ולא לשנות ממנהג אבותיהם]. 

אבל יש להתפלא על ניצול המרות שיש למסדר קידושין, 
ועל האופי הזה "להכריח" את בן הישיבה הספרדי שלא להישבע, 
ובהוראה שאם לא יביא כתובה בלי שבועה, לא יסדרו לו קידושין. ובדורנו,
הכל כפוף תחת הסטנדרט החברתי, ומקובל ליתן לראש הישיבה את סידור הקידושין, 
ואין לחתן כח לעשות אחרת ממה שכל בני גילו עושים, וגם הוא מיעוט כבוד בשבילו. 

ונוכל לשמוע כמה פעמים ראשי ישיבה שיאמרו: 
"אם הוא מכבד אותי בסידור הקידושין - שיעשה לפי מה שאני מבין!".

(ונעיר, כי בזמנינו "סידור קידושין" אינו כבוד כלל כמו בעבר, 
כי בעבר ראש הישיבה הוא היה גם "הרב" של אותה העיר, ואחראי על הנישואין בעירו, 
והמורשה היחידי לסדר נישואין, וסידור הקידושין הוא אות לרבנותו שם. 
מה שאין כן בזמנינו, שכל הבירורים והאחריות נעשים בלשכות רישום נישואין, 
והרב מסדר הקידושין מכובד רק לברך את שתי הברכות הראשונות. 
ואמנם הוא גם צריך לפקח על מהלך הקידושין וכו', אך בזמנינו שיש ריבוי חתונות ברוך השם, 
הכל נגלה וידוע לרוב תופסי התורה (ואפילו לצלמים), ומה כבוד כל כך יש בזה). 

ועל כל פנים, מה מקום להטיל את כל כבודו על ענין זה, 
שלא יסדר קידושין אם לא יביאו כתובה כחפצו, 
שאין כאן ענין הלכתי ושיטה בתורה של ראש הישיבה, כי רק בימים עברו מנהג הרב, 
ומנהג הישיבה, ומנהג משפחות החתן והכלה, ומנהג העיירה היה שווה, 
והכל נמצאים באותו מקום, ונוהגים באותו מנהג, והולכים לפי פסק רב המקום, 
ולפי דעתו איזה כתובה יש ליקח. 

לא כן בזמנינו שיש קהילות שונות נתונות למרויות שונות, 
ומשפחות החתן והכלה מתקבצים יחד ממקומות שונים ומנהגים שונים, 
מה פתאום שיכריח הרב לנהוג נגד מנהגים אחרים. 

ובמה שמכבדים אותו לומר את הברכות הראשונות, 
עדיין אין זה אומר שקיבלו על עצמם דעות ופסקים אחרים נגד מה שנהגו עד כה. 

ובאמת, ישנם בחורים יקרים וחשובים שכל מהותם ועניינם סביב הישיבה, 
עד שפעמים "מצליח" הבחור לשנות להוריו את מנהגיהם, 
ואז גם מנהג משפחתו הוא מנהג הישיבה; 
אבל עדיין עליו לזכור שיש סביבו משפחה רחבה ומשפחת הכלה, 
ועליו לשקול גם את זאת, ולא להיות ה"חכם" המשנה ממה שהיה ידוע לפניהם.

 כל שכן שברוב מוחלט של המקרים, הוריו אינם מעוניינים כלל בשינוי מנהגם, 
ואין ראוי כלל לכפות את משפחתו למנהגי הישיבה. 

וגם אם במציאות ההורים שהם המבוגרים ובעלי הדעת, שותקים ומבליגים, 
כי ברצונם שלא לקלקל לו את שמחתו, 
יבין במוחו הצעיר שלא נכון להכריח את ההורים להבליג על רצונם, 
מפני הליכתו אחר הנוח לו ליד חבריו. 

ואני יודע מקרוב ובבירור, משפחות שנקרע אצלם השלום בגלל דבר זה, 
כי יש ויכוח גדול בבית, האב רוצה שינהגו כמנהג אבותיו ורבותיו, 
ושבנו ילך בדרכו אחריו ולא ישנה. 

וכמה זמנים ביליתי בתשובות לחתנים שאמרו לי: "כזה צער נהיה פתאום ערב החתונה". 
וראש הישיבה מצידו מכריז שהוא מסדר קידושין רק לפי הבנתו, 
ואם אינם רוצים, שיקחו מישהו  וכאילו אין מקום בעולם לדעה או מנהג אחר ממה שהוא יודע.

 והבחור כאוב מאוד, כי הוא מכבד את אביו כציווי התורה, 
אבל הוא רוצה שראש הישיבה יסדר לו קידושין, ואז הוא נקרע בתוכו, 
ובערב החתונה נעשה מתח בין האב לבן. 

כל אלו דברים אשר אני יודע בבירור גמור מעובדות שבאות שוב שוב. 

ויש לי לומר באהבה לחתן הצעיר, שלא נכון להתחיל את החיים בנטישת מנהג אבותיו. 

וכשיתבגר יראה שהוא עצמו חוזר לכל מנהגי אבותיו, 
ועתה הגיע לידיו נסיון הראשון של הקמת הבית על אדני ההלכה ומנהג בית אבותיו, 
ויראה לעמוד בו. 

ויש לזכור כי מצודה פרוסה על כל החיים, וכל המאורעות הם נסיונות, 
ועלינו להשליך את הנעים לעומת הצריך. והכרת הטוב לראש הישיבה, 
לא תיתכן חס ושלום על ידי שיצער את הוריו, ויעבור על "ארור מקלה אביו ואמו", 
ולא על ידי שיעבור על הלכה או מנהג. 

ובדרך אחרת יכיר טובה לכבדו במתנות יקרות, 
אבל לא ימכור את בית אביו ובית ישראל למעלה מ-1000 שנה. 

וברור שכבוד רבו אינו עומד מול איסור 'אל תיטוש תורת אמך'. 
ויעויין במה שכתב הרמ"א הלכות כבוד רבו (יורה דעה סימן רמב ס"ל): 
"כל אלו הדברים שאמרנו שצריך לכבד בהם את רבו, לא אמרו אלא ברבו מובהק, 
דהיינו שרוב חכמתו ממנו. 

הגה: ובימים אלו, עיקר הרבנות אינו תלוי במי שלמדו הפלפול וחילוקים שנוהגים בהם בזמן הזה, 
רק במי שלמדו פסק ההלכה והעיון והעמידו על האמת והיושר. 

אבל אם לא למד רוב חכמתו ממנו, אינו חייב לכבדו בכל אלו הדברים, 
ורק עומד מלפניו משיגיע לארבע אמותיו... 
[וכבר ידוע מאמר חז"ל (מסכת ברכות ו ע"ב), שהמשמח חתן וכלה, 
כאילו בנה חורבה אחת מחורבות ירושלים.

 והשאלה ידועה, למה אמרו "חורבה" ולא "בית חדש"? 
והתשובה, שבא ללמד שיש להקים בית חדש רק לפי "קוי היסוד" של הבית שנחרב,
מבלי לסטות ולחדש כלל מה שלא היה. 
וכל ראשי הישיבות מורגלים בדרשה זו.

 ואין מובן כלל למה באותה חתונה שידרשו כן, 
יכריחו את החתן שהכתובה בתחילת ביתו תהיה "בית חדש" לפי "הבנות חדשות", 
שלא לפי "קוי היסוד" של הבתים שקדמו לו מגדולי הדורות משך 550 שנה. 

והנה הגמרא (שם לד ע"ב) הביאה ברייתא, שהכורע ב'מודים', 
אם בתחילה - הרי זה משובח, ואם בסוף - הרי זה מגונה. 

ותיכף אמרו שם: רבא כרע במודים תחילה וסוף, 
ואמר "כך ראיתי את רב נחמן ורב ששת שעשו". 

ומזה דחקה הגמרא שצריך להסביר בברייתא שאין הכוונה ל"מודים" שבשמונה עשרה, 
אלא למודים שבהלל [כשאומר "הודו לה' כי טוב"]. עי"ש.

 ויש להשתומם מן המחזה הזה, 
כי רבא לא התפעל ממה שהאמוראים פירשו את הברייתא במודים שבתפילה, 
אלא כיון שראה את שני חכמי הדור שלפניו שנהגו כך, הוא עושה מה שרואה מחכמי הדור, 
והקושיות - יתרצו אותם איך שיתרצו! אף בנדון השבועה, התשובה בראש ובראשונה למערערים: 
"כך ראינו לכל רבותינו מזה 550 שנה, שהשביעו"]. 

ויזכרו אותם המערערים והמתנגדים לשבועה, כי מה שאולי הם לא ראו אצל רבותיהם שבועה זו, 
כי אצלם יש בלאו הכי חרם דרבנו גרשום, אבל הספרדים שלא קבלו חדר"ג, 
צריכים לעשות תקנות אחרות כמו שכתב מרן בשלחן ערוך. 

והמנהג בארץ ישראל היה להשבע בכתובה בשביל תקנה זו. 

ולמעלה מ-400 שנה, הנוסח בכתובה: "וגם נשבע על כל האמור לעיל", 
ואין לספרדים נוסח אחר בארץ ישראל, ואיך יכולים להדריך את החתן לעזוב את מנהגו, 
נגד שיטת רבותינו גדולי העולם משך מאות שנים שהשביעו בנוסח זה?! 
ולא אוכל להתאפק מלהזכיר את מורנו ורבנו ראש הישיבה, גאון ההלכה והמידות, 
הגרש"ז אוירבך שאמר לי כנ"ל על ענין השבועה, 
והוסיף לי עוד משפט בזה הלשון: "אני לא מתעסק עם הכתובה הספרדית בכלל, כי הכבוד של המשפחה הוא שהרב שלהם יסדר אותה כפי המנהג שלהם". 

 צריך להיות חכם כדי להבין לנפשם של אחרים; 
כי המשפחה בוודאי מעוניינת ברב מוכר להם שיסדר קידושין, 
ובכיבודים וניגונים הערֵ בים להם ביום שמחתם, כפי המורגל אצלם, 
תחת אשר יאלצו לקחת מי שכמעט אינם מכירים, ואינו מכיר את רצונם. 

אלא שכבוד ראש הישיבה והכרת הטוב גם הם משקל גדול, 
אבל להשתמש בשם ההלכה על דבר שלדעת המשפחה אין ההלכה כך, 
ומרגישים נפגעים ומושפלים מזה, זה פלא לעשות כן. 

ולא זו בלבד, אלא שנוצר דבר חדש, ושמו "הנְהֹגֶה". 

דהיינו שאם המציאו בישיבה איזו "הֹנְהֹגֶה" מסויימת, היא הופכת להיות קודש, 
ואפילו נגד הלכות מפורשות ומנהגים ידועים, הכל מתבטלים מפניה. 

ומעשה בראש ישיבה אחד שהשיב בתקיפות לאבי החתן שביקש להשתמש בכתובה עם שבועה, ש"בישיבה שלו יש "הנְהֹגֶה" שלא להישבע בכתובה!". 
והאב שהיה תלמיד חכם אמיתי, נבוך ונאלם דום, 
כי מנהג ותיק שנזכר מאות ואלפי פעמים בספרי השו"ת מלפני 550 שנה ועד היום, 
הריהו בטל כהרף עין מול ה"הנְהֹגֶה" שייסד הרב הלזה בישיבתו, 
ואילו את אותה "הנְ הֹגֶה" חלילה וחס לבטלה.

 וברור שכל "ההנְהֹגֶה" שלו היא כלום, 
כי מיהו ומה כוחו בפני הרדב"ז ומרן רבנו יוסף קארו וכל גדולי ומאורי הדורות וענקי הרוח, 
שהנהיגו לא כפי "ההֹנְהֹגֶה" שלו?! וכי נשמע ל"הֹנְהֹגֶה" שלו, ונעזוב אותם?!

 ומעשה בראש ישיבה צעיר שעשה בחתונה דבר משונה(שלא בקשר לכתובה), 
ובמעשהו סתר את עצמו ממעשה אחר, והרבנים העומדים שם ריחשו סביב על זה, 
והחליטו להעיר לו לאחר החופה. 

והנה הוא קצף ועמד וביאר ש"כך היא ההֹנְהֹגֶה בישיבה" 
ושבגלל שלא שומרים את "ההֹנְהֹגֶעס" נחרבת כל התורה וכו'. 

ואני עמדתי שם ולא השיבותיו כמעט דבר, הן כדי שלא להעליבו ליד תלמידיו, 
ובעיקר מפני שנאלמתי מתדהמה וצער. 

יעיד עלי בוראי, שביררתי את הסוגיא ההיא, ולא יתכן לעשות כמו שעשה, 
אך הייתי כאיש נדהם, איך תעשה התורה שלנו אוסף דמיונות, 
בדבר פלוני אומר שכך יש לו "הֹנְהֹגֶה" מרבו או שמדמה שכך נהג רבו, 
ובדבר פלוני אומר, שכך יש "הֹנְהֹגֶה" בישראל, ויסתור את עצמו מיניה וביה מבלי לחוש, 
ויצווח שאם לא שומרים להמשיך את "ההֹנְהֹגֶעס" כפי שהוא מבין, 
תחרב התורה, ולעומת זה כהרף עין ימחק את מנהג השבועה, וזוהי שמירת התורה אצלו. 

האם כך נקבע המעשה אשר יעשון ישראל על פי אוסף סיפורי "הֹנְהֹגֶעס" שראה ושמע, 
או על פי ספרי הראשונים והאחרונים הגלויים ומודפסים לכל??!! 
וכמה צער יש לראות, כי השקפה שהיתה פשוטה לכל יהודי מאז ומעולם - שהננו 
משועבדים לחכמי הדורות, ראשונים ואחרונים, בעלי ההלכה וספרי המנהגים, 
ודעתנו מבוטלת לחלוטין מול מה שההלכה מכתיבה - נמחקת במחי יד, 
מול החלטת "הֹנְהֹגֶה" שהנהיגו, והיא מקודשת יותר מכל. 

האם כך היא דרכה של תורה??!! ובאיזה ספר מהספרים המלמדים אותנו את 
הנהגת עובדי השם מיום מתן תורה ועד היום, 
הורו לנו דרך זו??!! ולא מיותר להזכיר, כי גם רבנים שונים מסדרים 
לפעמים קידושין בפרטים שונים שלא כפי מסקנות האחרונים גדולי ההלכה. 

וכששואלים אותם על זה, הם עונים שכך ראו אצל רבם פלוני, וכך ינהגו ולא יזוזו. 

ואמנם, רשאים הם לנהוג כרבותיהם לחתן שהוא תלמיד של רבותיהם, 
אבל לא נקבעת בכך שום הלכה בישראל להעתיק ממנה גם לאחרים 
שהם ואבותיהם תלמידי גדולי הדור אחרים. 

ולמשל, אם אותו ראש ישיבה לא נשבע כשנשא אשה בהיותו במרוקו, 
וכי יכול הוא לייעץ לתלמידו הישראלי שאבותיו ואבות אבותיו נשבעו, 
שלא ישבע על סמך הטענה ש"אנחנו לא ראינו שנשבעים"??!! אתמהה. 

 וזו לשון מרן החזון איש: "ואמנם, חמורה היא ההלכה, ולא ניתנה להקבע על פי סיפורים, 
אלא העיקר העיון בגמרא ופוסקים, ומסירת נפש להבין קושט דברי אמת". 

וכאן המקום להעיר על מה שבזמנינו מתפרסמות חדשים לבקרים מיני רשימות 
על גדול פלוני או אדמו"ר פלוני איך סידרו קידושין, 
עד שנהיתה אופנה לחבר ספרים מרשימות אלו, 
ומסדרי קידושין צעירים תופסי ישיבה למדים מזה, והתורה נעשית קרעים ואוסף סיפורים. 

וכי כך נקבעת הלכה בישראל?! הנה אנכי הדל, עוקב בעצמי כל הזמן אחרי מנהגי גדולי הדור, 
כי עפר אני ויש לי ללמוד מן הגדולים, וראיתי שהיו פעמים שעשו כך והיו פעמים שעשו אחרת, 
וכמה פעמים שאלתי על זה, והשיבו לי שכאן היתה סיבה פלונית, 
וכאן היתה סיבה פלונית. 

וכמה פעמים גם הודו ולא בושו כי שכחו. 

אבל תאבי דפוס בזמנינו רואים פעם או פעמיים סידור קידושין אצל רב פלוני, 
וכבר רצים "לדפוס". ועל זה אמרו חז"ל (בבא בתרא קל ע"ב)'אין למדים הלכה מפי מעשה', 
ולא כך נקבעת הלכה בישראל, אלא על ידי גדולי הדורות שביררו את סוגיות ההלכה עד למעשה, וכתבו אותם בספר כהוראה לרבים. 

שוב נזכיר לחתן הצעיר, כי ענין הקידושין והנישואין יהיה אצלו בעזרת השם רק פעם אחת בחיים, ואילו היה עושה זאת בגיל מבוגר יותר, 
כאשר היה כבר מורגל הרבה בחיי תורה ובכפיית עצמו לחיות על פי דקדוק ההלכה דווקא, 
בוודאי היה מכריח שכל פרט בחופתו יהיה בדקדוק ההלכה הגמור, 
והיה לומד היטב לפני שיעשה דבר שהוא פעם אחת בחיים. 

אבל סדר הדברים אינו כך, אלא שהחתונה היא בגיל צעיר. 

על כן, בחור נבון יבגר נפשו מאוד בשעה זו, 
וילמד היטב את ההלכה ולא ישליך את החתונה רק לאופנה החדשה והמנהג ה'מקובל'. 
ויזכור נא, כי חוץ ממה שמנהג השבועה מיוסד ומוצק מאות בשנים, 
וחוץ ממה שגדולי בעלי ההוראה בדורנו סוברים שיש להשביע, 
וחוץ ממה שאפילו אם אין אנו מבינים את הדבר אסור לנו לשנות המנהג, 
יש לשים לב גם לענין נוסף - היא המחלוקת וההקפדה שנעשית במשפחה כאשר 
מכתיבים דעה אחרת מהמנהג הידוע. 

ובפרט יש לתמוה, כי לפעמים נעשה הדבר בכוחניות זרה, 
להכריח את שינוי המנהג להורים אשר מתנגדים. 

והנה בתשובות הגאונים, בשם ראש הישיבה רב אלפיומי, 
נשאל מקהילה מסויימת על סדרי קריאת התורה, והשיב להם, שמנהגם אינו נכון, 
כי הקבלה מדור לדור בכל ישראל בסדר הפסקת הפרשיות היא דווקא כמו שכתב להם, 
וכך צריך לעשות, אך הוסיף: ומכל מקום, אם תהיה מחלוקת בציבור, מוטב שתחדלו, 
ותעשו כמנהגיכם. ע"כ. 

והנה, מנהג השבועה בכתובה, פעמים רבות שהמבקש לבטלו כופה את דעתו ואת מעמדו, 
נגד בקשת המשפחה החפצה להשאר במנהג, ונעשית מחלוקת וטרוניה גדולה, 
היפך מהנהגתו של ריש גלותא וראש הישיבה רב אלפיומי. 

וכי לא יש לנו ללכת אחר ראשי הישיבות הקדמונים מעולם?! 
נתפלל לה' שהדברים יהיו לתועלת, ואותם מסדרי קידושין יאמרו לעצמם מה לי ולצרה הזו, 
אם המנהג קדום אצל בני ספרד כל כך, ומצטערים על שינוי מנהג מבוסס כזה, 
אמשוך ידי מזה, ודי לי לסדר את הקידושין בלבד, 
ואת הכתובה אתן לרבניהם לסדרה כמנהגם עם שבועה, ותשקוט הארץ. 

וידע, כי העושה כן יברכו אותו בעליונים ובתחתונים, וירבה אהבה ושלום וקידוש השם. 

וזו ראיה שהוא תלמיד חכם ועניו, כמו שאמרו: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם",
 וזו דרכם של ענוים יראי השם, לבטל דעתם מפני אחרים.

 עד כאן דברים היוצאים מלב טהור וזך.


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 299-303

לאחר ההרשמה מקודשת תשבץ אותכם לשדכן הכי טוב עבורם!

השאירו את הפרטים כאן והתחילו לקבל הצעות שידוכים!


לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פרטי השדכן האישי שלכם.



טופס לגברים
טופס לנשים