מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
כל גדולי עולם
אומנות הקבלה
שורה אחת בכתובה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
הבטחת הקב"ה לאשה
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
תדמית
היום המסוגל לשידוכים
שינויים בשם- כתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
על ה' יזעף ליבו
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
כשאתה צועק לא שומעים אותך
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
"לא טוב היות האדם לבדו"
טיפוח החן
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
האשה היא הבית!
מסר לבעל היקר!
וידוי ביום החופה
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
עצות והנהגות טובות לאשה
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
האשה - חומה לבעלה
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
חופה בבין השמשות
תקנה טובה
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
הנהגות חשובות לבית היהודי
מקוה ביום החופה
המקום
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
חופה לפני השקיעה
קבלת רשות
תאריך מוקדם
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
חרם על הבחורים
הדרך הקצרה לשידוך
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
לא עשו קנין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
בני ספרד
ערך חיי הנישואין
הסבא עם הכלה יד ביד
בחור ובעולה מאחר
השבועה בכתובה מקורות טהורים
בחור ואלמנה
התרפאה המשפחה
אלמן ואלמנה
מעט מדיני אבלות בנישואין
קביעת חתונה בשנת האבל
השתתפות בחתונה
השתתפות בשבת חתן
נוסח החתן
תיקון חצות
שבת - היום השביעי
נשיאת חן
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
הכתובה בארמית
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
ה. השבועה בקהילות מרוקו
בין האירוסין לחתונה
מרוקו
המערערים
איסור שינוי מנהג
לא ידעו ולא יבינו
"ואברהם זקן"
גדולי רבני אשכנז
שבע ברכות בבית האבל
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
בחור ובעולת עצמו
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
שמחת הלב
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
ז. נוסח השבועה
ח. ביאור הנוסח
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
אלמן ובתולה
כיבוד לקהל
צדקתך
סעודה שלישית
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
שם נוסף לאבא
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
עזר כנגדו
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
שני שמות עריסה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
'דחזו ליכי'
רודף שלום...!
שני שמות יהודי וגויי
המצוה הראשונה
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הכל לפי הענין
במי תלויה פרנסת הבית?
הגעה לאולם
מסר לרעיה יקרה!
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
במה קונה איש את אישתו?
התנגדות לכתיבת שם האב
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
אהבה דווקא לאחר הנישואין
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
מנהיגות
הזמנת תלמיד חכם
הוספת שם - בכתובה
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
אב מאמץ
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
שם משפחה בכתובה
יציאה לחוץ לארץ
סיום הש"ס / לישא אשה ?
לעזוב את הוריו
גדול עוונו מנשוא
הנהגת הפגישות
ראיה בפגישות
בן/בת הנידה
בן תורה
הסרת הכפפה
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
אופן ההיתר לברר
בחירת שידוך - תפילה
בושה ובזיון מצד ההורים
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
בדיקת שמות החתן והכלה
דעת תורה
תבנית מוגדרת
פגישה מוקדמת
ענוה
מיקום החתן והכלה בחופה
גיל נישואי הבת
שידוכים מיוחדים שמות שווים
הוא לא בן אדם
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
אפר בראש החתן
לא זכו
תמונות משפחתיות
התערבות ההורים
צביעת השיער
התנגדות ההורים לגיורת
שני אחים לשתי אחיות
בת אחיו או בת אחותו
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
אח צעיר לפני אח גדול
בררנות יתר
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
התנגדות הורים בנישואין
איסור נגיעה במשודכ/ת
קנין
"דברים היוצאים מלב טהור..."
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
פגישה במקומות אסורים
משך זמן הפגישות
פגישה אחרונה
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
מידע בעייתי על המשודכים
הוצאות מיותרות
הוחלפו הכתובות
חשיבות העזרה לזוג
ביקורים
בשמים לכלה
חלופת מכתבים
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
הליכות והנהגות
בושם בזמן פגישה
בין האירוסין לחתונה
העיקר שתהיה ברכה
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
לשון הרע ורכילות
מקום הפגישות
יראת השמים של המשודך
חתימת השטר
כספי מעשר
אל תלחץ
קודם יראת שמים
לא לבייש בת ישראל
בעל תשובה
דעה משובשת?!
גר צדק
כתיבת התנאים
גם היהלום קטן הוא
הגינות ויושר בקנין
שבוע קודם החופה
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
שבירת צלחת
חגיגת השידוכים [וורט]
חלוקת סיגריות
רק אין יראת שמים
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
חודש מנחם אב
האירוסין כיום
חֵ נָ ה
מתנות
תפילין רבנו תם
החוט המשולש - תשלום השדכנות
ערב שבת
דמי שדכנות בחסד
תעניות
חתונה בימי העומר
מקום הקיום
חתונה בבין המצרים
שידוך לזוג שאינם שומרים
חודש אלול
עשרת ימי תשובה
שינויים בנוסח
זריזות במועד הנישואין
סימן טוב
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
אופן המחיקה
קיום לתיקון
הפרדת תמונות
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
איך מוצאים את האישה הנכונה
טעם התקנה
צדקה לעניים
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
כתובה לכתחילה
ענין השידוכין
האירוסין במקורות
זמן מילוי הכתובה
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
עצה טובה לבני הזוג
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
תפילה
אין אישות בלי כתובה
מוצאי שבת
תאריכים מסויימים
שידוכים לחרדים
תיקון לאחר החתימות
בנחת ומתינות
צילומים בקדושה
באור ברכת האירוסין
ליווי בנרות
ברכות ברמקול
כסף
טבעת
טבעת זהב או כסף
אבן טובה
הטבעת בידו
שווה פרוטה
נוסח הקיום
יין לבן
ברכות בפני פריצות
פסוקים ומאמרים
תאריך לועזי
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
הזמנת רחוקים מתורה
מדריך לפגישת שידוך מוצלחת | מקודשת
הזמנת קרוב שנפטר
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
אין להקל
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
קנין כספו
מהתורה או מדברי חכמים
תיקון בתאריך מוקדם
סוגריים
זמן התשלום
מילוי חלל - טיוט
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
ללמוד ולהבין
ערב שבת
חול המועד
ימי העומר
חול המועד
מצוה גדולה
יין אמיתי
שבת קודש
תיבה תלויה
טעימת הכוס
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
שתיקה
הכלה
מנין עשרה
צילומים
בין המצרים
קריאה בניגון
ברכת שהחיינו
להתעטף בציצית
פרישת הטלית
החזרת החפץ
ידיעת הסכום
מזל טוב
קריאה נכונה
טבעת לאיש
בסימנא טבא
אחיזה בימין
אחיזה בימין
אחיזה בימין
כולם עומדים
טעימת הכוס
מעשה הקנין
עטיפת הכוס
פעמיים באהבה
טעם הקנין
ברכות מהכתב
טעות בסדר הברכות
טעימת הכוס
ביאור שבע ברכות הנישואין
טלית לבנה
זכוכית
טלית - הכלה קונה
החופה - הפרדה בחופה
יין אמיתי
קריאת התורף
שכח טבעת
חוץ לארץ
טבעת הקידושין
שבירת כוס - זכר לחורבן
מעלת המשמח חתן וכלה
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
הקידושין - האשה נקנית
זהירות מונעת אסון
יראי שמים
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
כוס היין
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
מהתורה או מדברי חכמים
כיסוי פני הכלה
כיצד משמחים את החתן?
איסור הסתכלות בכלה
הגבהת הכלה
זריקת סוכריות?!
הכאה על השולחן
ריקודים מעורבים
איסור יחוד
העדים - לא קרובי משפחה
חלוקת הברכות
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
עליית החתן לתורה
חופה בבית כנסת
תחת כיפת השמים
ליווי החתן והכלה
הרהור תשובה
כולם עומדים
שני העדים
מחזיר גרושתו
טלויזיא. אינטרנט.
שם המשפחה - כלה גרושה
סמוכים לעד לעולם
יכירו וידעו
הכרת החתן והכלה
ניגון הברכות
בקול רם
תפילה בציבור
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
ימי שמחה. ימי ברכה.
החתן דומה למלך
בגדי כבוד
עשיית מלאכה
להדביק הרצון אצלה
גילוח ותספורת
לימוד תורה בליל הנישואין
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
תענית אסתר
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
הכתובה
לשם שמים
בני אשכנז
הברכה הגדולה ביותר
עדי יחוד
יד ביד לא ינקה
כיסוי ראש
לא ברבים
לא לשם יחוד
גר וגיורת
"מנהג" אותיות "גהנם"
וידוי
חדר יחוד - בני ספרד
בכל החתונות
שבירת הכוס בבכיה
חופת נידה - דחיית חתונה
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
כבוד הבריות
ישיבה מעורבת
ראיית העדים
חתן וכלה בשמחה אחרת
כבודה בת מלך פנימה
שתי כוסות
לא אכל כזית
איסור נגיעה
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
כזית פת
תקיעת כף
שבע ברכות
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
צילום אחיזת הכתובה
ברכת חתנים בעשרה
טבעת המלך
כוונה בברכת הגפן
הפרדה מליאה
שותפות בחנות
החתן עם הכלה יד ביד
ריקוד לפני הכלה
ריקוד במטפחת עם הכלה
יסודתו בהררי קודש
ירידת הדורות
זמן ברכת המזון
כיסוי פני הכלה
מזיגת הכוס
'מצוה טאנץ' בזמנם
'מצוה טאנץ' בזמנינו
ממהר ללכת
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
לא לדבר
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
ללא אבנט
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
שבע ברכות בליל הסדר
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
אין טעויות
משקפי האמונה
חבל להפסיד תורה של רבים
"היום היה לי יום של ישועות"
מה לך נרדם
קבלת היסורים בשמחה
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
"אשר ברא" עם בני ביתו
שבעה מלאים
שבע ברכות עד השקיעה
הדרך החכמה לניהול שידוכים
ברכת מעין שבע
מי יודע איזה שכר עצום?
שידוכים לדתיים
איך עורכים וורט בצורה נכונה? מדריך מלא
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
"תהיה לה ישועה גדולה"
ט. צורת השבועה
תעודה משלמה המלך
מעלת המשדך
כאילו היא לא חולה
שבת חתן - בית מלון
הכל בסדר, הכל טוב...
העצבות היא בידי האדם
העצבות היא בידי האדם
מטרת צניעות האישה
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
חכמה זו יראת שמים
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
שבעה אכלו פת
חופה ביום ויחוד בלילה
טבעת לחתן?!
שבע ברכות בסוכה
כזית פת לחתן ולכלה
מחלל שבת
הרם קולך
חובות וזכויות הבעל
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
אשכנזי אצל חתן ספרדי
המברך אוכל פת
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
מחיצה
השתתפות החתן והכלה
פסק זמן של התבוננות
"אל תטוש תורת אמך"
העיקר שהיא שומעת
יא. טענות המערערים על השבועה
הכל נשאר במשפחה
הרי את מקודשת
מחיאות כפיים
לבוש צנוע
עורו ישנים משינתכם
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
מנהג חוץ לארץ
ספר התורה ממקום למקום
ספרדי אצל חתן אשכנזי
מלאכה. וידוי.
החתן והכלה יצאו
ברכת חתנים
החתן בוצע
התנאים לשבע ברכות
החתן קובע
העליה לתורה
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
פרק כו כתיבת שטר תנאים
לשאול עצת המורה
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
ביטול שידוכין
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
חכמת לב
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
גדול כח הרצון
"חכם לב" = רצון!
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
סוף דבר:
הפסק בין נטילה להמוציא
יב. תשובה למערערים
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
כלה גרושה
כולכם חייבים בכבודי
"אשת חבר הקני"
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
שם ומשפחה
יחוס
כסף שדכנות
מילויים שונים - כלה בעולה
קריאת התנאים:
תמונת הכלה
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
להזהר מלשון הרע בשידוכים
חתימת החתן
בטוב טעם ודעת
איפה מגיע כח הרצון?
מיהו עבד נאמן?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
"אין כמו התורה!"
פרק ד חינוך הילדים
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
אשה כשרה עושה רצון בעלה
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
שכר שדכנות
יבואו טהורים
חינוך במחשבה תחילה
לדבר אל הרובד הגבוה
תורת חסד על לשונה
רצון הצדדים
ראשית עריסותיכם...
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
גודל האחריות בשידוכין:
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
שלא לעשות שידוך לשם כסף
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
הלימוד משליחות אליעזר:
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
08/01/2024
199

פסק זמן של התבוננות 


להלן, דברים היוצאים מן הלב מתוך הספר משפט הכתובה (ח"ה עמוד רמג), 
וזה תוכן דבריו: הנה, אנא עבדא יודע שאין בי תורה וחכמה כדי להשמיע לאחרים, 
וכל שכן לא הגעתי להיות ירא שמים שדבריו נשמעים. 

וכל שכן, כי הישיבות הקדושות הם רוח אפינו ומקום חיינו, 
ואולי היה מקום לשתוק מלהעיר על דבר הקשור למקומות היקרים ביותר שבעמנו. 
זחלתי ואירא. 

ובכל אופן, מי יודע, אולי יועילו דברי לאחד מני אלף, 
ואז הייתי נתבע למה לא השלכתי את כבודי על כבוד החובה לקיים מנהג ישראל קדושים, 
ולכן שמתי נפשי בכפי, ואומר את הכאב הגדול שיש לפעמים בענין מנהג ראשי ישיבות 
מבני אשכנז או מבני ספרד המעתיקים את מנהגי אשכנז, ומסדרים קידושין לחתנים ספרדים. 

ונקדים דבר הידוע, כי בדורנו, המסגרת החיצונית מכריחה מאוד, 
ואין לאיש כמעט כח לעשות משהו שלא כמסגרת שבה הוא נמצא. 

ולכן, נמצא שהבחורים הספרדים הי"ו, אינם חפצים לפעמים בכתובה עם שבועה, 
כי האוירה בישיבה שבה הם לומדים היא, ששבועה היא 
"ענין של בעלי בתים שאינם יודעים תורה, ובני הישיבות לא נשבעים". 

וכהנה נוסחאות שהתפתחו בשנים האחרונות. 

ולבחור צעיר, אין כח וכלים ללכת נגד ה"מקובל" בישיבה, 
בשעה שהחינוך כראוי שהישיבה היא קודש קדשים. 

ולכן, על הצעירים האהובים הללו, אין טענה אם לא יעשו כראוי בענין זה, 
כי עדיין לא כולם התלמדו להיות חזקים באופיים, 
ולחיות על פי מה שבררו את דקדוק ההלכה לאמיתה - אף אם כל הסביבה נוהגת אחרת.

[וראיתי בני עליה והם מועטים, שילכו על פי ההלכה נגד הזרם, ולא יחתו מסביבתם. 
ובעזרת השם, כשיהיו אברכים, רובם כבר יתרגלו בזה, 
למעט מיעוטא דמיעוטא שתמיד יהיו מחוברים למנהגי ישיבתם עד זיבולא בתרייתא. 
והרבה פעמים שאלוני אברכים חשובים בעומדם כבר כמה שנים אחרי החתונה, 
אם עליהם להחליף כעת לכתובה עם שבועה, כי עתה למדו את הנושא בעיון, 
ורוצים לעשותו כהלכה ולא לשנות ממנהג אבותיהם]. 

אבל יש להתפלא על ניצול המרות שיש למסדר קידושין, 
ועל האופי הזה "להכריח" את בן הישיבה הספרדי שלא להישבע, 
ובהוראה שאם לא יביא כתובה בלי שבועה, לא יסדרו לו קידושין. ובדורנו,
הכל כפוף תחת הסטנדרט החברתי, ומקובל ליתן לראש הישיבה את סידור הקידושין, 
ואין לחתן כח לעשות אחרת ממה שכל בני גילו עושים, וגם הוא מיעוט כבוד בשבילו. 

ונוכל לשמוע כמה פעמים ראשי ישיבה שיאמרו: 
"אם הוא מכבד אותי בסידור הקידושין - שיעשה לפי מה שאני מבין!".

(ונעיר, כי בזמנינו "סידור קידושין" אינו כבוד כלל כמו בעבר, 
כי בעבר ראש הישיבה הוא היה גם "הרב" של אותה העיר, ואחראי על הנישואין בעירו, 
והמורשה היחידי לסדר נישואין, וסידור הקידושין הוא אות לרבנותו שם. 
מה שאין כן בזמנינו, שכל הבירורים והאחריות נעשים בלשכות רישום נישואין, 
והרב מסדר הקידושין מכובד רק לברך את שתי הברכות הראשונות. 
ואמנם הוא גם צריך לפקח על מהלך הקידושין וכו', אך בזמנינו שיש ריבוי חתונות ברוך השם, 
הכל נגלה וידוע לרוב תופסי התורה (ואפילו לצלמים), ומה כבוד כל כך יש בזה). 

ועל כל פנים, מה מקום להטיל את כל כבודו על ענין זה, 
שלא יסדר קידושין אם לא יביאו כתובה כחפצו, 
שאין כאן ענין הלכתי ושיטה בתורה של ראש הישיבה, כי רק בימים עברו מנהג הרב, 
ומנהג הישיבה, ומנהג משפחות החתן והכלה, ומנהג העיירה היה שווה, 
והכל נמצאים באותו מקום, ונוהגים באותו מנהג, והולכים לפי פסק רב המקום, 
ולפי דעתו איזה כתובה יש ליקח. 

לא כן בזמנינו שיש קהילות שונות נתונות למרויות שונות, 
ומשפחות החתן והכלה מתקבצים יחד ממקומות שונים ומנהגים שונים, 
מה פתאום שיכריח הרב לנהוג נגד מנהגים אחרים. 

ובמה שמכבדים אותו לומר את הברכות הראשונות, 
עדיין אין זה אומר שקיבלו על עצמם דעות ופסקים אחרים נגד מה שנהגו עד כה. 

ובאמת, ישנם בחורים יקרים וחשובים שכל מהותם ועניינם סביב הישיבה, 
עד שפעמים "מצליח" הבחור לשנות להוריו את מנהגיהם, 
ואז גם מנהג משפחתו הוא מנהג הישיבה; 
אבל עדיין עליו לזכור שיש סביבו משפחה רחבה ומשפחת הכלה, 
ועליו לשקול גם את זאת, ולא להיות ה"חכם" המשנה ממה שהיה ידוע לפניהם.

 כל שכן שברוב מוחלט של המקרים, הוריו אינם מעוניינים כלל בשינוי מנהגם, 
ואין ראוי כלל לכפות את משפחתו למנהגי הישיבה. 

וגם אם במציאות ההורים שהם המבוגרים ובעלי הדעת, שותקים ומבליגים, 
כי ברצונם שלא לקלקל לו את שמחתו, 
יבין במוחו הצעיר שלא נכון להכריח את ההורים להבליג על רצונם, 
מפני הליכתו אחר הנוח לו ליד חבריו. 

ואני יודע מקרוב ובבירור, משפחות שנקרע אצלם השלום בגלל דבר זה, 
כי יש ויכוח גדול בבית, האב רוצה שינהגו כמנהג אבותיו ורבותיו, 
ושבנו ילך בדרכו אחריו ולא ישנה. 

וכמה זמנים ביליתי בתשובות לחתנים שאמרו לי: "כזה צער נהיה פתאום ערב החתונה". 
וראש הישיבה מצידו מכריז שהוא מסדר קידושין רק לפי הבנתו, 
ואם אינם רוצים, שיקחו מישהו  וכאילו אין מקום בעולם לדעה או מנהג אחר ממה שהוא יודע.

 והבחור כאוב מאוד, כי הוא מכבד את אביו כציווי התורה, 
אבל הוא רוצה שראש הישיבה יסדר לו קידושין, ואז הוא נקרע בתוכו, 
ובערב החתונה נעשה מתח בין האב לבן. 

כל אלו דברים אשר אני יודע בבירור גמור מעובדות שבאות שוב שוב. 

ויש לי לומר באהבה לחתן הצעיר, שלא נכון להתחיל את החיים בנטישת מנהג אבותיו. 

וכשיתבגר יראה שהוא עצמו חוזר לכל מנהגי אבותיו, 
ועתה הגיע לידיו נסיון הראשון של הקמת הבית על אדני ההלכה ומנהג בית אבותיו, 
ויראה לעמוד בו. 

ויש לזכור כי מצודה פרוסה על כל החיים, וכל המאורעות הם נסיונות, 
ועלינו להשליך את הנעים לעומת הצריך. והכרת הטוב לראש הישיבה, 
לא תיתכן חס ושלום על ידי שיצער את הוריו, ויעבור על "ארור מקלה אביו ואמו", 
ולא על ידי שיעבור על הלכה או מנהג. 

ובדרך אחרת יכיר טובה לכבדו במתנות יקרות, 
אבל לא ימכור את בית אביו ובית ישראל למעלה מ-1000 שנה. 

וברור שכבוד רבו אינו עומד מול איסור 'אל תיטוש תורת אמך'. 
ויעויין במה שכתב הרמ"א הלכות כבוד רבו (יורה דעה סימן רמב ס"ל): 
"כל אלו הדברים שאמרנו שצריך לכבד בהם את רבו, לא אמרו אלא ברבו מובהק, 
דהיינו שרוב חכמתו ממנו. 

הגה: ובימים אלו, עיקר הרבנות אינו תלוי במי שלמדו הפלפול וחילוקים שנוהגים בהם בזמן הזה, 
רק במי שלמדו פסק ההלכה והעיון והעמידו על האמת והיושר. 

אבל אם לא למד רוב חכמתו ממנו, אינו חייב לכבדו בכל אלו הדברים, 
ורק עומד מלפניו משיגיע לארבע אמותיו... 
[וכבר ידוע מאמר חז"ל (מסכת ברכות ו ע"ב), שהמשמח חתן וכלה, 
כאילו בנה חורבה אחת מחורבות ירושלים.

 והשאלה ידועה, למה אמרו "חורבה" ולא "בית חדש"? 
והתשובה, שבא ללמד שיש להקים בית חדש רק לפי "קוי היסוד" של הבית שנחרב,
מבלי לסטות ולחדש כלל מה שלא היה. 
וכל ראשי הישיבות מורגלים בדרשה זו.

 ואין מובן כלל למה באותה חתונה שידרשו כן, 
יכריחו את החתן שהכתובה בתחילת ביתו תהיה "בית חדש" לפי "הבנות חדשות", 
שלא לפי "קוי היסוד" של הבתים שקדמו לו מגדולי הדורות משך 550 שנה. 

והנה הגמרא (שם לד ע"ב) הביאה ברייתא, שהכורע ב'מודים', 
אם בתחילה - הרי זה משובח, ואם בסוף - הרי זה מגונה. 

ותיכף אמרו שם: רבא כרע במודים תחילה וסוף, 
ואמר "כך ראיתי את רב נחמן ורב ששת שעשו". 

ומזה דחקה הגמרא שצריך להסביר בברייתא שאין הכוונה ל"מודים" שבשמונה עשרה, 
אלא למודים שבהלל [כשאומר "הודו לה' כי טוב"]. עי"ש.

 ויש להשתומם מן המחזה הזה, 
כי רבא לא התפעל ממה שהאמוראים פירשו את הברייתא במודים שבתפילה, 
אלא כיון שראה את שני חכמי הדור שלפניו שנהגו כך, הוא עושה מה שרואה מחכמי הדור, 
והקושיות - יתרצו אותם איך שיתרצו! אף בנדון השבועה, התשובה בראש ובראשונה למערערים: 
"כך ראינו לכל רבותינו מזה 550 שנה, שהשביעו"]. 

ויזכרו אותם המערערים והמתנגדים לשבועה, כי מה שאולי הם לא ראו אצל רבותיהם שבועה זו, 
כי אצלם יש בלאו הכי חרם דרבנו גרשום, אבל הספרדים שלא קבלו חדר"ג, 
צריכים לעשות תקנות אחרות כמו שכתב מרן בשלחן ערוך. 

והמנהג בארץ ישראל היה להשבע בכתובה בשביל תקנה זו. 

ולמעלה מ-400 שנה, הנוסח בכתובה: "וגם נשבע על כל האמור לעיל", 
ואין לספרדים נוסח אחר בארץ ישראל, ואיך יכולים להדריך את החתן לעזוב את מנהגו, 
נגד שיטת רבותינו גדולי העולם משך מאות שנים שהשביעו בנוסח זה?! 
ולא אוכל להתאפק מלהזכיר את מורנו ורבנו ראש הישיבה, גאון ההלכה והמידות, 
הגרש"ז אוירבך שאמר לי כנ"ל על ענין השבועה, 
והוסיף לי עוד משפט בזה הלשון: "אני לא מתעסק עם הכתובה הספרדית בכלל, כי הכבוד של המשפחה הוא שהרב שלהם יסדר אותה כפי המנהג שלהם". 

 צריך להיות חכם כדי להבין לנפשם של אחרים; 
כי המשפחה בוודאי מעוניינת ברב מוכר להם שיסדר קידושין, 
ובכיבודים וניגונים הערֵ בים להם ביום שמחתם, כפי המורגל אצלם, 
תחת אשר יאלצו לקחת מי שכמעט אינם מכירים, ואינו מכיר את רצונם. 

אלא שכבוד ראש הישיבה והכרת הטוב גם הם משקל גדול, 
אבל להשתמש בשם ההלכה על דבר שלדעת המשפחה אין ההלכה כך, 
ומרגישים נפגעים ומושפלים מזה, זה פלא לעשות כן. 

ולא זו בלבד, אלא שנוצר דבר חדש, ושמו "הנְהֹגֶה". 

דהיינו שאם המציאו בישיבה איזו "הֹנְהֹגֶה" מסויימת, היא הופכת להיות קודש, 
ואפילו נגד הלכות מפורשות ומנהגים ידועים, הכל מתבטלים מפניה. 

ומעשה בראש ישיבה אחד שהשיב בתקיפות לאבי החתן שביקש להשתמש בכתובה עם שבועה, ש"בישיבה שלו יש "הנְהֹגֶה" שלא להישבע בכתובה!". 
והאב שהיה תלמיד חכם אמיתי, נבוך ונאלם דום, 
כי מנהג ותיק שנזכר מאות ואלפי פעמים בספרי השו"ת מלפני 550 שנה ועד היום, 
הריהו בטל כהרף עין מול ה"הנְהֹגֶה" שייסד הרב הלזה בישיבתו, 
ואילו את אותה "הנְ הֹגֶה" חלילה וחס לבטלה.

 וברור שכל "ההנְהֹגֶה" שלו היא כלום, 
כי מיהו ומה כוחו בפני הרדב"ז ומרן רבנו יוסף קארו וכל גדולי ומאורי הדורות וענקי הרוח, 
שהנהיגו לא כפי "ההֹנְהֹגֶה" שלו?! וכי נשמע ל"הֹנְהֹגֶה" שלו, ונעזוב אותם?!

 ומעשה בראש ישיבה צעיר שעשה בחתונה דבר משונה(שלא בקשר לכתובה), 
ובמעשהו סתר את עצמו ממעשה אחר, והרבנים העומדים שם ריחשו סביב על זה, 
והחליטו להעיר לו לאחר החופה. 

והנה הוא קצף ועמד וביאר ש"כך היא ההֹנְהֹגֶה בישיבה" 
ושבגלל שלא שומרים את "ההֹנְהֹגֶעס" נחרבת כל התורה וכו'. 

ואני עמדתי שם ולא השיבותיו כמעט דבר, הן כדי שלא להעליבו ליד תלמידיו, 
ובעיקר מפני שנאלמתי מתדהמה וצער. 

יעיד עלי בוראי, שביררתי את הסוגיא ההיא, ולא יתכן לעשות כמו שעשה, 
אך הייתי כאיש נדהם, איך תעשה התורה שלנו אוסף דמיונות, 
בדבר פלוני אומר שכך יש לו "הֹנְהֹגֶה" מרבו או שמדמה שכך נהג רבו, 
ובדבר פלוני אומר, שכך יש "הֹנְהֹגֶה" בישראל, ויסתור את עצמו מיניה וביה מבלי לחוש, 
ויצווח שאם לא שומרים להמשיך את "ההֹנְהֹגֶעס" כפי שהוא מבין, 
תחרב התורה, ולעומת זה כהרף עין ימחק את מנהג השבועה, וזוהי שמירת התורה אצלו. 

האם כך נקבע המעשה אשר יעשון ישראל על פי אוסף סיפורי "הֹנְהֹגֶעס" שראה ושמע, 
או על פי ספרי הראשונים והאחרונים הגלויים ומודפסים לכל??!! 
וכמה צער יש לראות, כי השקפה שהיתה פשוטה לכל יהודי מאז ומעולם - שהננו 
משועבדים לחכמי הדורות, ראשונים ואחרונים, בעלי ההלכה וספרי המנהגים, 
ודעתנו מבוטלת לחלוטין מול מה שההלכה מכתיבה - נמחקת במחי יד, 
מול החלטת "הֹנְהֹגֶה" שהנהיגו, והיא מקודשת יותר מכל. 

האם כך היא דרכה של תורה??!! ובאיזה ספר מהספרים המלמדים אותנו את 
הנהגת עובדי השם מיום מתן תורה ועד היום, 
הורו לנו דרך זו??!! ולא מיותר להזכיר, כי גם רבנים שונים מסדרים 
לפעמים קידושין בפרטים שונים שלא כפי מסקנות האחרונים גדולי ההלכה. 

וכששואלים אותם על זה, הם עונים שכך ראו אצל רבם פלוני, וכך ינהגו ולא יזוזו. 

ואמנם, רשאים הם לנהוג כרבותיהם לחתן שהוא תלמיד של רבותיהם, 
אבל לא נקבעת בכך שום הלכה בישראל להעתיק ממנה גם לאחרים 
שהם ואבותיהם תלמידי גדולי הדור אחרים. 

ולמשל, אם אותו ראש ישיבה לא נשבע כשנשא אשה בהיותו במרוקו, 
וכי יכול הוא לייעץ לתלמידו הישראלי שאבותיו ואבות אבותיו נשבעו, 
שלא ישבע על סמך הטענה ש"אנחנו לא ראינו שנשבעים"??!! אתמהה. 

 וזו לשון מרן החזון איש: "ואמנם, חמורה היא ההלכה, ולא ניתנה להקבע על פי סיפורים, 
אלא העיקר העיון בגמרא ופוסקים, ומסירת נפש להבין קושט דברי אמת". 

וכאן המקום להעיר על מה שבזמנינו מתפרסמות חדשים לבקרים מיני רשימות 
על גדול פלוני או אדמו"ר פלוני איך סידרו קידושין, 
עד שנהיתה אופנה לחבר ספרים מרשימות אלו, 
ומסדרי קידושין צעירים תופסי ישיבה למדים מזה, והתורה נעשית קרעים ואוסף סיפורים. 

וכי כך נקבעת הלכה בישראל?! הנה אנכי הדל, עוקב בעצמי כל הזמן אחרי מנהגי גדולי הדור, 
כי עפר אני ויש לי ללמוד מן הגדולים, וראיתי שהיו פעמים שעשו כך והיו פעמים שעשו אחרת, 
וכמה פעמים שאלתי על זה, והשיבו לי שכאן היתה סיבה פלונית, 
וכאן היתה סיבה פלונית. 

וכמה פעמים גם הודו ולא בושו כי שכחו. 

אבל תאבי דפוס בזמנינו רואים פעם או פעמיים סידור קידושין אצל רב פלוני, 
וכבר רצים "לדפוס". ועל זה אמרו חז"ל (בבא בתרא קל ע"ב)'אין למדים הלכה מפי מעשה', 
ולא כך נקבעת הלכה בישראל, אלא על ידי גדולי הדורות שביררו את סוגיות ההלכה עד למעשה, וכתבו אותם בספר כהוראה לרבים. 

שוב נזכיר לחתן הצעיר, כי ענין הקידושין והנישואין יהיה אצלו בעזרת השם רק פעם אחת בחיים, ואילו היה עושה זאת בגיל מבוגר יותר, 
כאשר היה כבר מורגל הרבה בחיי תורה ובכפיית עצמו לחיות על פי דקדוק ההלכה דווקא, 
בוודאי היה מכריח שכל פרט בחופתו יהיה בדקדוק ההלכה הגמור, 
והיה לומד היטב לפני שיעשה דבר שהוא פעם אחת בחיים. 

אבל סדר הדברים אינו כך, אלא שהחתונה היא בגיל צעיר. 

על כן, בחור נבון יבגר נפשו מאוד בשעה זו, 
וילמד היטב את ההלכה ולא ישליך את החתונה רק לאופנה החדשה והמנהג ה'מקובל'. 
ויזכור נא, כי חוץ ממה שמנהג השבועה מיוסד ומוצק מאות בשנים, 
וחוץ ממה שגדולי בעלי ההוראה בדורנו סוברים שיש להשביע, 
וחוץ ממה שאפילו אם אין אנו מבינים את הדבר אסור לנו לשנות המנהג, 
יש לשים לב גם לענין נוסף - היא המחלוקת וההקפדה שנעשית במשפחה כאשר 
מכתיבים דעה אחרת מהמנהג הידוע. 

ובפרט יש לתמוה, כי לפעמים נעשה הדבר בכוחניות זרה, 
להכריח את שינוי המנהג להורים אשר מתנגדים. 

והנה בתשובות הגאונים, בשם ראש הישיבה רב אלפיומי, 
נשאל מקהילה מסויימת על סדרי קריאת התורה, והשיב להם, שמנהגם אינו נכון, 
כי הקבלה מדור לדור בכל ישראל בסדר הפסקת הפרשיות היא דווקא כמו שכתב להם, 
וכך צריך לעשות, אך הוסיף: ומכל מקום, אם תהיה מחלוקת בציבור, מוטב שתחדלו, 
ותעשו כמנהגיכם. ע"כ. 

והנה, מנהג השבועה בכתובה, פעמים רבות שהמבקש לבטלו כופה את דעתו ואת מעמדו, 
נגד בקשת המשפחה החפצה להשאר במנהג, ונעשית מחלוקת וטרוניה גדולה, 
היפך מהנהגתו של ריש גלותא וראש הישיבה רב אלפיומי. 

וכי לא יש לנו ללכת אחר ראשי הישיבות הקדמונים מעולם?! 
נתפלל לה' שהדברים יהיו לתועלת, ואותם מסדרי קידושין יאמרו לעצמם מה לי ולצרה הזו, 
אם המנהג קדום אצל בני ספרד כל כך, ומצטערים על שינוי מנהג מבוסס כזה, 
אמשוך ידי מזה, ודי לי לסדר את הקידושין בלבד, 
ואת הכתובה אתן לרבניהם לסדרה כמנהגם עם שבועה, ותשקוט הארץ. 

וידע, כי העושה כן יברכו אותו בעליונים ובתחתונים, וירבה אהבה ושלום וקידוש השם. 

וזו ראיה שהוא תלמיד חכם ועניו, כמו שאמרו: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם",
 וזו דרכם של ענוים יראי השם, לבטל דעתם מפני אחרים.

 עד כאן דברים היוצאים מלב טהור וזך.


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 299-303


הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה



טופס לגברים
טופס לנשים
 
השלם :
+
=