מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

היום המסוגל לשידוכים
במי תלויה פרנסת הבית?
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
תפילה
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
בני ספרד
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
הבטחת הקב"ה לאשה
הדרך הקצרה לשידוך
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
גדולי רבני אשכנז
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
האשה - חומה לבעלה
שם משפחה בכתובה
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
אומנות הקבלה
כשאתה צועק לא שומעים אותך
האשה היא הבית!
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
רודף שלום...!
טיפוח החן
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
תדמית
וידוי ביום החופה
מסר לבעל היקר!
המקום
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
חופה לפני השקיעה
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
ענין השידוכין
על ה' יזעף ליבו
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
שורה אחת בכתובה
תאריך מוקדם
בנחת ומתינות
לא עשו קנין
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
הוספת שם - בכתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
חופה בבין השמשות
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
מקוה ביום החופה
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
ערך חיי הנישואין
השתתפות בחתונה
קביעת חתונה בשנת האבל
איסור שינוי מנהג
השתתפות בשבת חתן
שמחת הלב
שבע ברכות בבית האבל
התרפאה המשפחה
השבועה בכתובה מקורות טהורים
"אל תטוש תורת אמך"
טעם התקנה
ובחרת בחיים
חוץ לארץ
אלמן ובתולה
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
שינויים בשם- כתובה
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
כל גדולי עולם
יב. תשובה למערערים
ביקורים
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
המערערים
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
מרוקו
ח. ביאור הנוסח
ט. צורת השבועה
מעט מדיני אבלות בנישואין
יא. טענות המערערים על השבועה
אלמן ואלמנה
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
ה. השבועה בקהילות מרוקו
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
ספרדי אצל חתן אשכנזי
בחור ובעולה מאחר
הסבא עם הכלה יד ביד
בחור ואלמנה
נשיאת חן
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
המצוה הראשונה
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
התנגדות לכתיבת שם האב
שני שמות יהודי וגויי
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
שידוכים בידי שמים!
עזר כנגדו
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
"לא טוב היות האדם לבדו"
הכל לפי הענין
מסר לרעיה יקרה!
חרם על הבחורים
עצות והנהגות טובות לאשה
צדקה לעניים
מנהיגות
אהבה דווקא לאחר הנישואין
אל תחטאו בילד
שם נוסף לאבא
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
במה קונה איש את אישתו?
אב מאמץ
תמונות משפחתיות
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
שני שמות עריסה
הכתובה בארמית
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
בירורים מוקדמים
גדול עוונו מנשוא
הנהגת הפגישות
ראיה בפגישות
גם היהלום קטן הוא
בושם בזמן פגישה
נוסח הקיום
בושה ובזיון מצד ההורים
ענוה
טבעת לאיש
לבוש צנוע
יציאה לחוץ לארץ
צביעת השיער
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
יראת השמים של המשודך
דעת תורה
שני אחים לשתי אחיות
פגישה מוקדמת
משך זמן הפגישות
מידע בעייתי על המשודכים
אופן ההיתר לברר
בחירת שידוך - תפילה
בת אחיו או בת אחותו
צילומים
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
אפר בראש החתן
ליווי בנרות
מיקום החתן והכלה בחופה
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
הפרדת תמונות
לעזוב את הוריו
פגישה במקומות אסורים
סיום הש"ס / לישא אשה ?
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
בן/בת הנידה
אח צעיר לפני אח גדול
התנגדות הורים בנישואין
שידוכים מיוחדים שמות שווים
התנגדות ההורים לגיורת
לשון הרע ורכילות
התערבות ההורים
קודם יראת שמים
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
די באמירה
חלופת מכתבים
פגישה אחרונה
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
בין האירוסין לחתונה
בין האירוסין לחתונה
שינויים בנוסח
"דברים היוצאים מלב טהור..."
לא זכו
בשמים לכלה
אל תלחץ
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
הליכות והנהגות
שבוע קודם החופה
חשיבות העזרה לזוג
הוצאות מיותרות
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
איסור נגיעה במשודכ/ת
קנין
וידיאו
בררנות יתר
תבנית מוגדרת
בדיקת שמות החתן והכלה
בן תורה
שבירת צלחת
לא לבייש בת ישראל
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
דעה משובשת?!
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
כתיבת התנאים
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
מקום הפגישות
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
כספי מעשר
חגיגת השידוכים [וורט]
חלוקת סיגריות
הוחלפו הכתובות
גר צדק
בעל תשובה
העיקר שתהיה ברכה
חול המועד
תפילין רבנו תם
זריזות במועד הנישואין
ערב שבת
מוצאי שבת
שידוך לזוג שאינם שומרים
חתונה בימי העומר
שידוכים לחרדים
חתונה בבין המצרים
חודש מנחם אב
מיקום התזמורת
עשרת ימי תשובה
האירוסין כיום
תאריכים מסויימים
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
פסוקים ומאמרים
תעניות
חול המועד
הוא לא בן אדם
מקום הקיום
תיקון לאחר החתימות
תיקון בתאריך מוקדם
חודש אלול
עצה טובה לבני הזוג
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
תקנה טובה
קבלת רשות
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
מתנות
איך מוצאים את האישה הנכונה
חֵ נָ ה
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
הנהגות חשובות לבית היהודי
גיל נישואי הבת
כתובה לכתחילה
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
קיום לתיקון
האירוסין במקורות
מילוי חלל - טיוט
זמן מילוי הכתובה
כסף
סוגריים
טבעת
ברכות הקידושין הזמנת העדים
אבן טובה
הטבעת בידו
שווה פרוטה
קנין כספו
הסרת הכפפה
הרי את מקודשת
ברכות ברמקול
טבעת לחתן?!
טעימת הכוס
תזמורת
אופן המחיקה
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
אין להקל
התמודדות עם דחיות בשידוך – איך לא לאבד תקווה
רק אין יראת שמים
צילומים בקדושה
שתיקה
שכח טבעת
החוט המשולש - תשלום השדכנות
הגעה לאולם
סימן טוב
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
ערב שבת
הזמנת רחוקים מתורה
ימי העומר
בין המצרים
מצוה גדולה
מהתורה או מדברי חכמים
כוונה בברכות
דמי שדכנות בחסד
תיבה תלויה
זמן התשלום
ללמוד ולהבין
טבעת זהב או כסף
תאריך לועזי
הכלה
מנין עשרה
ברכות בפני פריצות
יין אמיתי
יין לבן
באור ברכת האירוסין
שבת קודש
טעם הקנין
מעלת המשמח חתן וכלה
קריאה נכונה
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
בסימנא טבא
איסור הסתכלות בכלה
אחיזה בימין
ידיעת הסכום
כולם עומדים
פרישת הטלית
מעשה הקנין
החזרת החפץ
תקיעת כף
ראיית העדים
קריאה בניגון
כיצד משמחים את החתן?
אחיזה בימין
מהתורה או מדברי חכמים
שבירת כוס - זכר לחורבן
זכוכית
עטיפת הכוס
טבעת הקידושין
הכתובה
טעימת הכוס
קריאת התורף
איסור יחוד
אשכנזי אצל חתן ספרדי
טעות בסדר הברכות
אחיזה בימין
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
ברכת שהחיינו
פסק זמן של התבוננות
כוס היין
ריקודים מעורבים
הרהור תשובה
בני אשכנז
כיסוי פני הכלה
חתימת החתן
יד ביד לא ינקה
הגבהת הכלה
חדר יחוד - בני ספרד
תמונת הכלה
לא ברבים
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
ניגון הברכות
יחוס
זריקת סוכריות?!
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
העדים - לא קרובי משפחה
יראי שמים
טלויזיא. אינטרנט.
שני העדים
סמוכים לעד לעולם
יכירו וידעו
עדי יחוד
מה לך נרדם
מסירת הכתובה לכלה
תחת כיפת השמים
הקידושין - האשה נקנית
זהירות מונעת אסון
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
בכל החתונות
הכרת החתן והכלה
תפילה בציבור
אשורר שירה
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
עשיית מלאכה
ליווי החתן והכלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
שותפות בחנות
וידוי
עליית החתן לתורה
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
התנאים לשבע ברכות
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
יסודתו בהררי קודש
חופת נידה - דחיית חתונה
לא לשם יחוד
ללא אבנט
ירידת הדורות
ישיבה מעורבת
איסור נגיעה
גילוח ותספורת
הברכה הגדולה ביותר
לא אכל כזית
ריקוד במטפחת עם הכלה
ריקוד לפני הכלה
כיסוי פני הכלה
חתן וכלה בשמחה אחרת
בגדי כבוד
כיסוי ראש
"מנהג" אותיות "גהנם"
חלוקת הברכות
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
הפרדה מליאה
כבודה בת מלך פנימה
ביאור שבע ברכות הנישואין
כולם עומדים
החתן קובע
ברכת חתנים בעשרה
ממהר ללכת
מזיגת הכוס
יין אמיתי
פעמיים באהבה
כוונה בברכת הגפן
ברכות מהכתב
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
צילום אחיזת הכתובה
כזית פת
טעימת הכוס
'מצוה טאנץ' בזמנם
'מצוה טאנץ' בזמנינו
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
החתן עם הכלה יד ביד
לימוד תורה בליל הנישואין
שבע ברכות
כבוד הבריות
זמן ברכת המזון
החתן דומה למלך
שתי כוסות
ימי שמחה. ימי ברכה.
בקול רם
לא לדבר
תענית אסתר
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
חופה ביום ויחוד בלילה
תפקיד המשפחה בשידוך – ללוות או לנווט?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
"אין כמו התורה!"
אין טעויות
מטרת צניעות האישה
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
בטוב טעם ודעת
מלאכה. וידוי.
שבת חתן - בית מלון
ברכת מעין שבע
הפסק בין נטילה להמוציא
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
העליה לתורה
"היום היה לי יום של ישועות"
שידוך מתוך לחץ
כשיש פער בציפיות – האם להמשיך או לעצור?
הדרך החכמה לניהול שידוכים
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
חבל להפסיד תורה של רבים
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
מיהו עבד נאמן?
קבלת היסורים בשמחה
"אשר ברא" עם בני ביתו
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
משקפי האמונה
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
"תהיה לה ישועה גדולה"
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
להתעטף בציצית
שבע ברכות עד השקיעה
המברך אוכל פת
בחור ובעולת עצמו
מחיצה
הכל נשאר במשפחה
שבעה מלאים
שבע ברכות בסוכה
החתן והכלה יצאו
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
שבעה אכלו פת
ז. נוסח השבועה
שבת - היום השביעי
לא ידעו ולא יבינו
שבע ברכות בליל הסדר
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
הרם קולך
טבעת המלך
"ואברהם זקן"
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
מחלל שבת
כיבוד לקהל
העיקר שהיא שומעת
סעודה שלישית
מילויים שונים - כלה בעולה
עורו ישנים משינתכם
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
מנהג חוץ לארץ
כולכם חייבים בכבודי
השתתפות החתן והכלה
כזית פת לחתן ולכלה
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
צדקתך
כאילו היא לא חולה
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
חכמת לב
העצבות היא בידי האדם
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
חכמה זו יראת שמים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
ביטול שידוכין
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
מי יודע איזה שכר עצום?
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
ספר התורה ממקום למקום
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
תעודה משלמה המלך
חופה בבית כנסת
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
כשההצעות לא מגיעות – להמתין או ליזום?
כלה גרושה
שם המשפחה - כלה גרושה
מחזיר גרושתו
גר וגיורת
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
החופה - הפרדה בחופה
איפה מגיע כח הרצון?
שם ומשפחה
"חכם לב" = רצון!
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
שכר שדכנות
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
קריאת התנאים:
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
"אשת חבר הקני"
איך עורכים וורט בצורה נכונה? מדריך מלא
הכל בסדר, הכל טוב...
אשה כשרה עושה רצון בעלה
פרק ד חינוך הילדים
ראשית עריסותיכם...
יבואו טהורים
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
לדבר אל הרובד הגבוה
שידוכים לדתיים
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
סוף דבר:
תורת חסד על לשונה
גדול כח הרצון
סוד הבחירה של אליעזר
שידוכים גם בלי תקציב – האם זה אפשרי?
השגחה פרטית בשידוכים – אין דבר כזה 'סתם הצעה'
חינוך במחשבה תחילה
פרק כו כתיבת שטר תנאים
הלימוד משליחות אליעזר:
מדריך לפגישת שידוך מוצלחת | מקודשת
העצבות היא בידי האדם
גודל האחריות בשידוכין:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
כסף שדכנות
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
להזהר מלשון הרע בשידוכים
רצון הצדדים
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
לשאול עצת המורה
לעולם ישא אדם בת ת״ח :

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
08/01/2024
209

פסק זמן של התבוננות 


להלן, דברים היוצאים מן הלב מתוך הספר משפט הכתובה (ח"ה עמוד רמג), 
וזה תוכן דבריו: הנה, אנא עבדא יודע שאין בי תורה וחכמה כדי להשמיע לאחרים, 
וכל שכן לא הגעתי להיות ירא שמים שדבריו נשמעים. 

וכל שכן, כי הישיבות הקדושות הם רוח אפינו ומקום חיינו, 
ואולי היה מקום לשתוק מלהעיר על דבר הקשור למקומות היקרים ביותר שבעמנו. 
זחלתי ואירא. 

ובכל אופן, מי יודע, אולי יועילו דברי לאחד מני אלף, 
ואז הייתי נתבע למה לא השלכתי את כבודי על כבוד החובה לקיים מנהג ישראל קדושים, 
ולכן שמתי נפשי בכפי, ואומר את הכאב הגדול שיש לפעמים בענין מנהג ראשי ישיבות 
מבני אשכנז או מבני ספרד המעתיקים את מנהגי אשכנז, ומסדרים קידושין לחתנים ספרדים. 

ונקדים דבר הידוע, כי בדורנו, המסגרת החיצונית מכריחה מאוד, 
ואין לאיש כמעט כח לעשות משהו שלא כמסגרת שבה הוא נמצא. 

ולכן, נמצא שהבחורים הספרדים הי"ו, אינם חפצים לפעמים בכתובה עם שבועה, 
כי האוירה בישיבה שבה הם לומדים היא, ששבועה היא 
"ענין של בעלי בתים שאינם יודעים תורה, ובני הישיבות לא נשבעים". 

וכהנה נוסחאות שהתפתחו בשנים האחרונות. 

ולבחור צעיר, אין כח וכלים ללכת נגד ה"מקובל" בישיבה, 
בשעה שהחינוך כראוי שהישיבה היא קודש קדשים. 

ולכן, על הצעירים האהובים הללו, אין טענה אם לא יעשו כראוי בענין זה, 
כי עדיין לא כולם התלמדו להיות חזקים באופיים, 
ולחיות על פי מה שבררו את דקדוק ההלכה לאמיתה - אף אם כל הסביבה נוהגת אחרת.

[וראיתי בני עליה והם מועטים, שילכו על פי ההלכה נגד הזרם, ולא יחתו מסביבתם. 
ובעזרת השם, כשיהיו אברכים, רובם כבר יתרגלו בזה, 
למעט מיעוטא דמיעוטא שתמיד יהיו מחוברים למנהגי ישיבתם עד זיבולא בתרייתא. 
והרבה פעמים שאלוני אברכים חשובים בעומדם כבר כמה שנים אחרי החתונה, 
אם עליהם להחליף כעת לכתובה עם שבועה, כי עתה למדו את הנושא בעיון, 
ורוצים לעשותו כהלכה ולא לשנות ממנהג אבותיהם]. 

אבל יש להתפלא על ניצול המרות שיש למסדר קידושין, 
ועל האופי הזה "להכריח" את בן הישיבה הספרדי שלא להישבע, 
ובהוראה שאם לא יביא כתובה בלי שבועה, לא יסדרו לו קידושין. ובדורנו,
הכל כפוף תחת הסטנדרט החברתי, ומקובל ליתן לראש הישיבה את סידור הקידושין, 
ואין לחתן כח לעשות אחרת ממה שכל בני גילו עושים, וגם הוא מיעוט כבוד בשבילו. 

ונוכל לשמוע כמה פעמים ראשי ישיבה שיאמרו: 
"אם הוא מכבד אותי בסידור הקידושין - שיעשה לפי מה שאני מבין!".

(ונעיר, כי בזמנינו "סידור קידושין" אינו כבוד כלל כמו בעבר, 
כי בעבר ראש הישיבה הוא היה גם "הרב" של אותה העיר, ואחראי על הנישואין בעירו, 
והמורשה היחידי לסדר נישואין, וסידור הקידושין הוא אות לרבנותו שם. 
מה שאין כן בזמנינו, שכל הבירורים והאחריות נעשים בלשכות רישום נישואין, 
והרב מסדר הקידושין מכובד רק לברך את שתי הברכות הראשונות. 
ואמנם הוא גם צריך לפקח על מהלך הקידושין וכו', אך בזמנינו שיש ריבוי חתונות ברוך השם, 
הכל נגלה וידוע לרוב תופסי התורה (ואפילו לצלמים), ומה כבוד כל כך יש בזה). 

ועל כל פנים, מה מקום להטיל את כל כבודו על ענין זה, 
שלא יסדר קידושין אם לא יביאו כתובה כחפצו, 
שאין כאן ענין הלכתי ושיטה בתורה של ראש הישיבה, כי רק בימים עברו מנהג הרב, 
ומנהג הישיבה, ומנהג משפחות החתן והכלה, ומנהג העיירה היה שווה, 
והכל נמצאים באותו מקום, ונוהגים באותו מנהג, והולכים לפי פסק רב המקום, 
ולפי דעתו איזה כתובה יש ליקח. 

לא כן בזמנינו שיש קהילות שונות נתונות למרויות שונות, 
ומשפחות החתן והכלה מתקבצים יחד ממקומות שונים ומנהגים שונים, 
מה פתאום שיכריח הרב לנהוג נגד מנהגים אחרים. 

ובמה שמכבדים אותו לומר את הברכות הראשונות, 
עדיין אין זה אומר שקיבלו על עצמם דעות ופסקים אחרים נגד מה שנהגו עד כה. 

ובאמת, ישנם בחורים יקרים וחשובים שכל מהותם ועניינם סביב הישיבה, 
עד שפעמים "מצליח" הבחור לשנות להוריו את מנהגיהם, 
ואז גם מנהג משפחתו הוא מנהג הישיבה; 
אבל עדיין עליו לזכור שיש סביבו משפחה רחבה ומשפחת הכלה, 
ועליו לשקול גם את זאת, ולא להיות ה"חכם" המשנה ממה שהיה ידוע לפניהם.

 כל שכן שברוב מוחלט של המקרים, הוריו אינם מעוניינים כלל בשינוי מנהגם, 
ואין ראוי כלל לכפות את משפחתו למנהגי הישיבה. 

וגם אם במציאות ההורים שהם המבוגרים ובעלי הדעת, שותקים ומבליגים, 
כי ברצונם שלא לקלקל לו את שמחתו, 
יבין במוחו הצעיר שלא נכון להכריח את ההורים להבליג על רצונם, 
מפני הליכתו אחר הנוח לו ליד חבריו. 

ואני יודע מקרוב ובבירור, משפחות שנקרע אצלם השלום בגלל דבר זה, 
כי יש ויכוח גדול בבית, האב רוצה שינהגו כמנהג אבותיו ורבותיו, 
ושבנו ילך בדרכו אחריו ולא ישנה. 

וכמה זמנים ביליתי בתשובות לחתנים שאמרו לי: "כזה צער נהיה פתאום ערב החתונה". 
וראש הישיבה מצידו מכריז שהוא מסדר קידושין רק לפי הבנתו, 
ואם אינם רוצים, שיקחו מישהו  וכאילו אין מקום בעולם לדעה או מנהג אחר ממה שהוא יודע.

 והבחור כאוב מאוד, כי הוא מכבד את אביו כציווי התורה, 
אבל הוא רוצה שראש הישיבה יסדר לו קידושין, ואז הוא נקרע בתוכו, 
ובערב החתונה נעשה מתח בין האב לבן. 

כל אלו דברים אשר אני יודע בבירור גמור מעובדות שבאות שוב שוב. 

ויש לי לומר באהבה לחתן הצעיר, שלא נכון להתחיל את החיים בנטישת מנהג אבותיו. 

וכשיתבגר יראה שהוא עצמו חוזר לכל מנהגי אבותיו, 
ועתה הגיע לידיו נסיון הראשון של הקמת הבית על אדני ההלכה ומנהג בית אבותיו, 
ויראה לעמוד בו. 

ויש לזכור כי מצודה פרוסה על כל החיים, וכל המאורעות הם נסיונות, 
ועלינו להשליך את הנעים לעומת הצריך. והכרת הטוב לראש הישיבה, 
לא תיתכן חס ושלום על ידי שיצער את הוריו, ויעבור על "ארור מקלה אביו ואמו", 
ולא על ידי שיעבור על הלכה או מנהג. 

ובדרך אחרת יכיר טובה לכבדו במתנות יקרות, 
אבל לא ימכור את בית אביו ובית ישראל למעלה מ-1000 שנה. 

וברור שכבוד רבו אינו עומד מול איסור 'אל תיטוש תורת אמך'. 
ויעויין במה שכתב הרמ"א הלכות כבוד רבו (יורה דעה סימן רמב ס"ל): 
"כל אלו הדברים שאמרנו שצריך לכבד בהם את רבו, לא אמרו אלא ברבו מובהק, 
דהיינו שרוב חכמתו ממנו. 

הגה: ובימים אלו, עיקר הרבנות אינו תלוי במי שלמדו הפלפול וחילוקים שנוהגים בהם בזמן הזה, 
רק במי שלמדו פסק ההלכה והעיון והעמידו על האמת והיושר. 

אבל אם לא למד רוב חכמתו ממנו, אינו חייב לכבדו בכל אלו הדברים, 
ורק עומד מלפניו משיגיע לארבע אמותיו... 
[וכבר ידוע מאמר חז"ל (מסכת ברכות ו ע"ב), שהמשמח חתן וכלה, 
כאילו בנה חורבה אחת מחורבות ירושלים.

 והשאלה ידועה, למה אמרו "חורבה" ולא "בית חדש"? 
והתשובה, שבא ללמד שיש להקים בית חדש רק לפי "קוי היסוד" של הבית שנחרב,
מבלי לסטות ולחדש כלל מה שלא היה. 
וכל ראשי הישיבות מורגלים בדרשה זו.

 ואין מובן כלל למה באותה חתונה שידרשו כן, 
יכריחו את החתן שהכתובה בתחילת ביתו תהיה "בית חדש" לפי "הבנות חדשות", 
שלא לפי "קוי היסוד" של הבתים שקדמו לו מגדולי הדורות משך 550 שנה. 

והנה הגמרא (שם לד ע"ב) הביאה ברייתא, שהכורע ב'מודים', 
אם בתחילה - הרי זה משובח, ואם בסוף - הרי זה מגונה. 

ותיכף אמרו שם: רבא כרע במודים תחילה וסוף, 
ואמר "כך ראיתי את רב נחמן ורב ששת שעשו". 

ומזה דחקה הגמרא שצריך להסביר בברייתא שאין הכוונה ל"מודים" שבשמונה עשרה, 
אלא למודים שבהלל [כשאומר "הודו לה' כי טוב"]. עי"ש.

 ויש להשתומם מן המחזה הזה, 
כי רבא לא התפעל ממה שהאמוראים פירשו את הברייתא במודים שבתפילה, 
אלא כיון שראה את שני חכמי הדור שלפניו שנהגו כך, הוא עושה מה שרואה מחכמי הדור, 
והקושיות - יתרצו אותם איך שיתרצו! אף בנדון השבועה, התשובה בראש ובראשונה למערערים: 
"כך ראינו לכל רבותינו מזה 550 שנה, שהשביעו"]. 

ויזכרו אותם המערערים והמתנגדים לשבועה, כי מה שאולי הם לא ראו אצל רבותיהם שבועה זו, 
כי אצלם יש בלאו הכי חרם דרבנו גרשום, אבל הספרדים שלא קבלו חדר"ג, 
צריכים לעשות תקנות אחרות כמו שכתב מרן בשלחן ערוך. 

והמנהג בארץ ישראל היה להשבע בכתובה בשביל תקנה זו. 

ולמעלה מ-400 שנה, הנוסח בכתובה: "וגם נשבע על כל האמור לעיל", 
ואין לספרדים נוסח אחר בארץ ישראל, ואיך יכולים להדריך את החתן לעזוב את מנהגו, 
נגד שיטת רבותינו גדולי העולם משך מאות שנים שהשביעו בנוסח זה?! 
ולא אוכל להתאפק מלהזכיר את מורנו ורבנו ראש הישיבה, גאון ההלכה והמידות, 
הגרש"ז אוירבך שאמר לי כנ"ל על ענין השבועה, 
והוסיף לי עוד משפט בזה הלשון: "אני לא מתעסק עם הכתובה הספרדית בכלל, כי הכבוד של המשפחה הוא שהרב שלהם יסדר אותה כפי המנהג שלהם". 

 צריך להיות חכם כדי להבין לנפשם של אחרים; 
כי המשפחה בוודאי מעוניינת ברב מוכר להם שיסדר קידושין, 
ובכיבודים וניגונים הערֵ בים להם ביום שמחתם, כפי המורגל אצלם, 
תחת אשר יאלצו לקחת מי שכמעט אינם מכירים, ואינו מכיר את רצונם. 

אלא שכבוד ראש הישיבה והכרת הטוב גם הם משקל גדול, 
אבל להשתמש בשם ההלכה על דבר שלדעת המשפחה אין ההלכה כך, 
ומרגישים נפגעים ומושפלים מזה, זה פלא לעשות כן. 

ולא זו בלבד, אלא שנוצר דבר חדש, ושמו "הנְהֹגֶה". 

דהיינו שאם המציאו בישיבה איזו "הֹנְהֹגֶה" מסויימת, היא הופכת להיות קודש, 
ואפילו נגד הלכות מפורשות ומנהגים ידועים, הכל מתבטלים מפניה. 

ומעשה בראש ישיבה אחד שהשיב בתקיפות לאבי החתן שביקש להשתמש בכתובה עם שבועה, ש"בישיבה שלו יש "הנְהֹגֶה" שלא להישבע בכתובה!". 
והאב שהיה תלמיד חכם אמיתי, נבוך ונאלם דום, 
כי מנהג ותיק שנזכר מאות ואלפי פעמים בספרי השו"ת מלפני 550 שנה ועד היום, 
הריהו בטל כהרף עין מול ה"הנְהֹגֶה" שייסד הרב הלזה בישיבתו, 
ואילו את אותה "הנְ הֹגֶה" חלילה וחס לבטלה.

 וברור שכל "ההנְהֹגֶה" שלו היא כלום, 
כי מיהו ומה כוחו בפני הרדב"ז ומרן רבנו יוסף קארו וכל גדולי ומאורי הדורות וענקי הרוח, 
שהנהיגו לא כפי "ההֹנְהֹגֶה" שלו?! וכי נשמע ל"הֹנְהֹגֶה" שלו, ונעזוב אותם?!

 ומעשה בראש ישיבה צעיר שעשה בחתונה דבר משונה(שלא בקשר לכתובה), 
ובמעשהו סתר את עצמו ממעשה אחר, והרבנים העומדים שם ריחשו סביב על זה, 
והחליטו להעיר לו לאחר החופה. 

והנה הוא קצף ועמד וביאר ש"כך היא ההֹנְהֹגֶה בישיבה" 
ושבגלל שלא שומרים את "ההֹנְהֹגֶעס" נחרבת כל התורה וכו'. 

ואני עמדתי שם ולא השיבותיו כמעט דבר, הן כדי שלא להעליבו ליד תלמידיו, 
ובעיקר מפני שנאלמתי מתדהמה וצער. 

יעיד עלי בוראי, שביררתי את הסוגיא ההיא, ולא יתכן לעשות כמו שעשה, 
אך הייתי כאיש נדהם, איך תעשה התורה שלנו אוסף דמיונות, 
בדבר פלוני אומר שכך יש לו "הֹנְהֹגֶה" מרבו או שמדמה שכך נהג רבו, 
ובדבר פלוני אומר, שכך יש "הֹנְהֹגֶה" בישראל, ויסתור את עצמו מיניה וביה מבלי לחוש, 
ויצווח שאם לא שומרים להמשיך את "ההֹנְהֹגֶעס" כפי שהוא מבין, 
תחרב התורה, ולעומת זה כהרף עין ימחק את מנהג השבועה, וזוהי שמירת התורה אצלו. 

האם כך נקבע המעשה אשר יעשון ישראל על פי אוסף סיפורי "הֹנְהֹגֶעס" שראה ושמע, 
או על פי ספרי הראשונים והאחרונים הגלויים ומודפסים לכל??!! 
וכמה צער יש לראות, כי השקפה שהיתה פשוטה לכל יהודי מאז ומעולם - שהננו 
משועבדים לחכמי הדורות, ראשונים ואחרונים, בעלי ההלכה וספרי המנהגים, 
ודעתנו מבוטלת לחלוטין מול מה שההלכה מכתיבה - נמחקת במחי יד, 
מול החלטת "הֹנְהֹגֶה" שהנהיגו, והיא מקודשת יותר מכל. 

האם כך היא דרכה של תורה??!! ובאיזה ספר מהספרים המלמדים אותנו את 
הנהגת עובדי השם מיום מתן תורה ועד היום, 
הורו לנו דרך זו??!! ולא מיותר להזכיר, כי גם רבנים שונים מסדרים 
לפעמים קידושין בפרטים שונים שלא כפי מסקנות האחרונים גדולי ההלכה. 

וכששואלים אותם על זה, הם עונים שכך ראו אצל רבם פלוני, וכך ינהגו ולא יזוזו. 

ואמנם, רשאים הם לנהוג כרבותיהם לחתן שהוא תלמיד של רבותיהם, 
אבל לא נקבעת בכך שום הלכה בישראל להעתיק ממנה גם לאחרים 
שהם ואבותיהם תלמידי גדולי הדור אחרים. 

ולמשל, אם אותו ראש ישיבה לא נשבע כשנשא אשה בהיותו במרוקו, 
וכי יכול הוא לייעץ לתלמידו הישראלי שאבותיו ואבות אבותיו נשבעו, 
שלא ישבע על סמך הטענה ש"אנחנו לא ראינו שנשבעים"??!! אתמהה. 

 וזו לשון מרן החזון איש: "ואמנם, חמורה היא ההלכה, ולא ניתנה להקבע על פי סיפורים, 
אלא העיקר העיון בגמרא ופוסקים, ומסירת נפש להבין קושט דברי אמת". 

וכאן המקום להעיר על מה שבזמנינו מתפרסמות חדשים לבקרים מיני רשימות 
על גדול פלוני או אדמו"ר פלוני איך סידרו קידושין, 
עד שנהיתה אופנה לחבר ספרים מרשימות אלו, 
ומסדרי קידושין צעירים תופסי ישיבה למדים מזה, והתורה נעשית קרעים ואוסף סיפורים. 

וכי כך נקבעת הלכה בישראל?! הנה אנכי הדל, עוקב בעצמי כל הזמן אחרי מנהגי גדולי הדור, 
כי עפר אני ויש לי ללמוד מן הגדולים, וראיתי שהיו פעמים שעשו כך והיו פעמים שעשו אחרת, 
וכמה פעמים שאלתי על זה, והשיבו לי שכאן היתה סיבה פלונית, 
וכאן היתה סיבה פלונית. 

וכמה פעמים גם הודו ולא בושו כי שכחו. 

אבל תאבי דפוס בזמנינו רואים פעם או פעמיים סידור קידושין אצל רב פלוני, 
וכבר רצים "לדפוס". ועל זה אמרו חז"ל (בבא בתרא קל ע"ב)'אין למדים הלכה מפי מעשה', 
ולא כך נקבעת הלכה בישראל, אלא על ידי גדולי הדורות שביררו את סוגיות ההלכה עד למעשה, וכתבו אותם בספר כהוראה לרבים. 

שוב נזכיר לחתן הצעיר, כי ענין הקידושין והנישואין יהיה אצלו בעזרת השם רק פעם אחת בחיים, ואילו היה עושה זאת בגיל מבוגר יותר, 
כאשר היה כבר מורגל הרבה בחיי תורה ובכפיית עצמו לחיות על פי דקדוק ההלכה דווקא, 
בוודאי היה מכריח שכל פרט בחופתו יהיה בדקדוק ההלכה הגמור, 
והיה לומד היטב לפני שיעשה דבר שהוא פעם אחת בחיים. 

אבל סדר הדברים אינו כך, אלא שהחתונה היא בגיל צעיר. 

על כן, בחור נבון יבגר נפשו מאוד בשעה זו, 
וילמד היטב את ההלכה ולא ישליך את החתונה רק לאופנה החדשה והמנהג ה'מקובל'. 
ויזכור נא, כי חוץ ממה שמנהג השבועה מיוסד ומוצק מאות בשנים, 
וחוץ ממה שגדולי בעלי ההוראה בדורנו סוברים שיש להשביע, 
וחוץ ממה שאפילו אם אין אנו מבינים את הדבר אסור לנו לשנות המנהג, 
יש לשים לב גם לענין נוסף - היא המחלוקת וההקפדה שנעשית במשפחה כאשר 
מכתיבים דעה אחרת מהמנהג הידוע. 

ובפרט יש לתמוה, כי לפעמים נעשה הדבר בכוחניות זרה, 
להכריח את שינוי המנהג להורים אשר מתנגדים. 

והנה בתשובות הגאונים, בשם ראש הישיבה רב אלפיומי, 
נשאל מקהילה מסויימת על סדרי קריאת התורה, והשיב להם, שמנהגם אינו נכון, 
כי הקבלה מדור לדור בכל ישראל בסדר הפסקת הפרשיות היא דווקא כמו שכתב להם, 
וכך צריך לעשות, אך הוסיף: ומכל מקום, אם תהיה מחלוקת בציבור, מוטב שתחדלו, 
ותעשו כמנהגיכם. ע"כ. 

והנה, מנהג השבועה בכתובה, פעמים רבות שהמבקש לבטלו כופה את דעתו ואת מעמדו, 
נגד בקשת המשפחה החפצה להשאר במנהג, ונעשית מחלוקת וטרוניה גדולה, 
היפך מהנהגתו של ריש גלותא וראש הישיבה רב אלפיומי. 

וכי לא יש לנו ללכת אחר ראשי הישיבות הקדמונים מעולם?! 
נתפלל לה' שהדברים יהיו לתועלת, ואותם מסדרי קידושין יאמרו לעצמם מה לי ולצרה הזו, 
אם המנהג קדום אצל בני ספרד כל כך, ומצטערים על שינוי מנהג מבוסס כזה, 
אמשוך ידי מזה, ודי לי לסדר את הקידושין בלבד, 
ואת הכתובה אתן לרבניהם לסדרה כמנהגם עם שבועה, ותשקוט הארץ. 

וידע, כי העושה כן יברכו אותו בעליונים ובתחתונים, וירבה אהבה ושלום וקידוש השם. 

וזו ראיה שהוא תלמיד חכם ועניו, כמו שאמרו: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם",
 וזו דרכם של ענוים יראי השם, לבטל דעתם מפני אחרים.

 עד כאן דברים היוצאים מלב טהור וזך.


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 299-303

לאחר ההרשמה מקודשת תשבץ אותכם לשדכן הכי טוב עבורם!

השאירו את הפרטים כאן והתחילו לקבל הצעות שידוכים!


לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פרטי השדכן האישי שלכם.



טופס לגברים
טופס לנשים