תענית אסתר
תענית אסתר, אף שחלה בזמנה [י"ג אדר],אינם צריכים להתענות כלל.
שהרי לא חמורה תענית אסתר יותר מתשעה באב דחוי,
שאפילו בעלי הברית אוכלים בו.
טעם החילוק בין תענית אסתר לשאר תעניות,
משום שבשאר תעניות,
סיבת התענית היא משום אבלות על חורבן המקדש וירושלים,
על כן דוחה האבלות של רבים [של כל ישראל],
כחךְ את השמחה של יחיד [חתן וכלה].
מה גם שהחתן עצמו עושה זכר לחורבן,
ואומר: "אִם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי...",
ואיך ישכח את ירושלים ויאכל בתענית שנקבעה על אבלותה?!
לא כן בתענית אסתר,
שנקבעה זכר לנס שנעשה ביום זה שהתענו,
והתקיים בהם (אסתר ט א):
"ְונהפֹוך הוא, אֲשר ישלטו הְיהודים המה בשנְאיהֶם",
ואין זה ענין כלל לאבלות החורבן שנאמר שצער הרבים יבטל את שמחת היחיד.
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 253