השתתפות החתן והכלה
אין לברך שבע ברכות אלא דוקא אם השתתפו החתן והכלה בסעודה.ואולם, אף אם החתן סעד בחדר אחד עם הגברים,
והכלה בחדר אחר עם הנשים, מברכים.
(שו"ת יביע אומר חלק ו אבן העזר סימן ט אות א)
כתב הריטב"א, והוו יודעים,
שאין מברכים ברכת חתנים אלא במקום חופה,
ושיהיו שם החתן והכלה.
ובשו"ת מהר"ם שיק, כתב על חתן שנסע לדרכו למשא ומתן,
הדבר פשוט שאין לברך שבע ברכות,
ואף על פי שהכלה שם,
כיון שהנישואין מצוה של האיש שהוא מצווה על פריה ורביה,
והברכה משום שמחה שלו,
ולעוררו לשמוח בשמחה של מצוה רבה שהיא קיום העולם,
אבל אם אין החתן שם,
אין כאן שמחת מצוה אלא שמחת הוללות,
וכי ישמחו את הכלה?!
ובגמרא ברכות (ו ע"ב) אמרו,
הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות,
וכל שכן שאם אין החתן כאן, שעוברים על חמשה קולות.
וכן מבואר בתלמוד ירושלמי, שהכל תלוי בשמחת החתן עם הכלה.
וכן כתבו בשו"ת יהודה יעלה אסאד ועוד.
ומבואר יוצא מהריטב"א שהעיקר שיהיו החתן והכלה בסעודה אף שאין שניהם בחדר אחד.
וכן מבואר ממה שכתב מרן השלחן ערוך (סימן סב סי"א):
בני החופה שנחלקו לחבורות,
אפילו אם אכלו בבתים שאינם פתוחים למקום שהחתן אוכל,
כולם מברכים ברכת חתנים,
כיון שאוכלים מסעודה שהתקינו לחופה. ע"כ.
ואם כן הדבר ברור,
שכל שהחתן נמצא בחדרו עם האנשים הסועדים עמו ומשמחים אותו,
אין צריך שתהיה שם הכלה,
כיון שעל כל פנים היא סועדת מאותה סעודה יחד עם הנשים הבאות לשמחה.
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 264-265