משדכים לו לאדם על פי מעשיו...

חז"ל אומרים, שמציאת בן הזוג תלויה במצבו הרוחני של האדם:
"מזווגים לו לאדם לפי מעשיו. צנועה לצדיק, ופרוצה לרשע". (מסכת סוטה ב ע"א וברש"י)

יחד עם זאת, ראינו לעיל כי 
"ארבעים יום קודם יצירת הוולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני" (שם).

כלומר הזיווג נקבע לאדם מראש.

כיצד ואיך מתיישבים הדברים, ומה זה אומר לגבינו?

אומר הזוהר הקדוש: בשעה שמוציא הקב"ה נשמות לעולם,
כל אותן רוחות ונשמות כולן - כלולות מזכר ונקבה שמחוברות יחדיו.

ובשעה שנמסרות בידי השליח הממונה על ההריון, נפרדים שני חלקי הנשמה, הזכר והנקבה.

ואפשר שיקדים חלק זה לרדת לעולם לפני חלקו השני.

וכשמגיע זמן זיווגם, הקב"ה היודע איזה זכר ונקבה שייכים במקורם זה לזה,
מחבר אותם כבתחילה, ונישאים ומכריז עליהם.

וכאשר מתחברים, נעשים גוף אחד ונשמה אחת, ימין ושמאל כראוי.

ואם תאמר, הלוא למדנו שאין מזווגים לאדם אלא לפי מעשיו והנהגותיו, ולא לפי קביעה מראש?
כך הוא בודאי.

שאם זוכה ומעשיו כשרים, זוכה להתחבר עם אותו חצי שלו ולהתחבר עימו כפי שהיה.
(זוהר פרשת לך לך צא ב)

נמצא שעל אף שהזיווג הוא אכן קביעה שמיימית שנקבעה לאדם מראש, בכל זאת
יש השפעה אף למעשיו של האדם, שעל ידם יוכרע איזה זיווג יקבל בסופו של דבר.

עוד אומרים רבותינו, שכיוון שבני הזוג הם משורש נשמה אחת, יש להם השפעה רוחנית זה על זה!

 עלייה ברוחניות של צד אחד, יכולה להשפיע אף על הצד השני.

אכן ניתן לראות זוגות רבים, שהיו להם לפני הנישואין, לכל אחד בנפרד, תקופות של עלייה
ותקופות של ירידה, ובמבט לאחור הם מגלים שהתקופות הללו פעמים רבות היו חופפות!
שידוכים לדתיים


מתוך חוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 39