"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
על כל אדם לשים לב קודם שמוציא בפיו כל התחייבות שהיא, לבדוק בעצמו בכנות,
האם מתכונן הוא לעמוד בהתחייבויותיו, ואם מכיר בעצמו שיוכל לעמוד בהם,
רק אז יתחייב, ולא יהיה נפקד חלילה מאותם שנאמר עליהם
"שארית ישראל לא יעשו עולה, ולא ידברו כזב".
ואמנם דע, כי המזלזל ולא עומד בדיבורו והתחייבויותיו, אין רוח חכמים נוחה ממנו,
ואפילו מותר לקרותו 'רשע', בר מינן.
כן מבואר בבית יוסף (יורה דעה סימן רסד אות א) בשם ריב"ם, שמי שלא עומד בדיבורו,
עובר משום 'שארית ישראל לא יעשו עולה, ולא ידברו כזב', ומותר לקרותו רשע.
וכן כתב הט"ז (שם ס"ק ה).
(וכתב הרמ"א חושן משפט סימן רד סי"א):
וראוי לו לאדם לעמוד בדיבורו, אף על פי שלא עשה שום קנין, אלא דברים בעלמא.
וכל החוזר בו, בין הקונה ובין המוכר, אין רוח חכמים נוחה ממנו.
ובעשיית שידוך, הרי נחשב הדבר כמקח וממכר,
שמאחר ומסכמים ביניהם כמה זה יתן וכמה זה יתן.
וכל שכן שבכל התחייבות בשידוך, אף ללא קנין וחתימות,
יש אומרים שיש תוקף הלכתי אפילו לאמירה בפה בלבד.
שידוכים לחרדים
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 131