מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"דברים היוצאים מלב טהור..."
ביקורים
פגישה במקומות אסורים
חיים ב"ארמון-יה"
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
אהבה דווקא לאחר הנישואין
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
בין האירוסין לחתונה
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
שנה ראשונה - יסודות הבנין
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
דע את זכויותיך / חובותיך?
ערך חיי הנישואין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
שידוכים שקריים
ראיה בפגישות
קנין
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
קודם יראת שמים
פגישה אחרונה
חרם על הבחורים
לעזוב את הוריו
איסור נגיעה במשודכ/ת
הנהגת הפגישות
בין האירוסין לחתונה
גם היהלום קטן הוא
בושם בזמן פגישה
מקום הפגישות
מעלית
משך זמן הפגישות
התערבות ההורים
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
במה קונה איש את אישתו?
גדול עוונו מנשוא
המצוה הראשונה
טבעי שזו את
תדמית
הבטחת הקב"ה לאשה
האשה היא הבית!
אומנות הקבלה
במי תלויה פרנסת הבית?
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
עצות והנהגות טובות לאשה
נשיאת חן
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
טיפוח החן
הדרך הקצרה לשידוך
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
"לא טוב היות האדם לבדו"
הכל לפי הענין
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
מסר לרעיה יקרה!
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
רודף שלום...!
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
עזר כנגדו
על ה' יזעף ליבו
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
היום המסוגל לשידוכים
דעה משובשת?!
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
שבע ברכות בבית האבל
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
התרפאה המשפחה
לא ידעו ולא יבינו
"אל תטוש תורת אמך"
טעם התקנה
כל גדולי עולם
חוץ לארץ
מרוקו
כתיבת התנאים
אופן המחיקה
קביעת חתונה בשנת האבל
בת אחיו או בת אחותו
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
אופן ההיתר לברר
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
לשון הרע ורכילות
בררנות יתר
תבנית מוגדרת
בדיקת שמות החתן והכלה
המערערים
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
קבלת ברכה
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
ה. השבועה בקהילות מרוקו
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
ז. נוסח השבועה
בחור ובעולה מאחר
ט. צורת השבועה
איסור שינוי מנהג
יא. טענות המערערים על השבועה
השתתפות בשבת חתן
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
השתתפות בחתונה
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
ח. ביאור הנוסח
השבועה בכתובה מקורות טהורים
כזית פת לחתן ולכלה
אלמן ובתולה
אלמן ואלמנה
מעט מדיני אבלות בנישואין
שני אחים לשתי אחיות
יב. תשובה למערערים
הלכות טהרה
צביעת השיער
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
יראת השמים של המשודך
דעת תורה
בן תורה
הוא לא בן אדם
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
בחירת שידוך - תפילה
מסירה מיד ליד
סיום הש"ס / לישא אשה ?
הליכות והנהגות
שבוע קודם החופה
חשיבות העזרה לזוג
הוצאות מיותרות
כספי מעשר
אל תלחץ
חלופת מכתבים
לא לבייש בת ישראל
בשמים לכלה
כוח הדיבור בין בני הזוג
התנגדות ההורים לגיורת
גיל נישואי הבת
העיקר שתהיה ברכה
פגישה מוקדמת
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
בן/בת הנידה
אח צעיר לפני אח גדול
התנגדות הורים בנישואין
יציאה לחוץ לארץ
שידוכים מיוחדים שמות שווים
ענוה
נוסח הקיום
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
מידע בעייתי על המשודכים
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
בושה ובזיון מצד ההורים
ימי העומר
הזמנת רחוקים מתורה
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
אין להקל
התאריך בכתובה
תאריכים מסויימים
זמן התשלום
יין אמיתי
בעל תשובה
חול המועד
זריזות במועד הנישואין
בין המצרים
מצוה גדולה
מהתורה או מדברי חכמים
שבת קודש
מוצאי שבת
החוט המשולש - תשלום השדכנות
צילומים בקדושה
שידוכים לחרדים
שידוך לזוג שאינם שומרים
ערב שבת
תעניות
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
סימן טוב
ללמוד ולהבין
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
שם ומשפחה
יחוס
תיקון בתאריך מוקדם
לבוש צנוע
רק אין יראת שמים
תאריך לועזי
חתונה בימי העומר
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
חתונה בבין המצרים
חודש מנחם אב
חודש אלול
עשרת ימי תשובה
חול המועד
ערב שבת
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
האירוסין כיום
פסוקים ומאמרים
מהות הכתובה וטעמיה
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
עצה טובה לבני הזוג
תענית לבני אשכנז
הפרדת תמונות
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
גרפיקה
קבלה לעתיד
כתיבה מוקדמת של הכתובה
בין אדם לחברו מתכפר?
משפט הכתובה
בני ספרד
וידוי ביום החופה
ניצול הזמן
תפילה
מקוה ביום החופה
צילומים
הגעה לאולם
חגיגת השידוכים [וורט]
יותר מיום כיפור
בנחת ומתינות
סוגריים
חֵ נָ ה
מתנות
תפילין רבנו תם
דמי שדכנות בחסד
היופי מושג רוחני
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
כתב לא מחיק
קבלת רשות
האירוסין במקורות
זמן מילוי הכתובה
איך מוצאים את האישה הנכונה
תמונות משפחתיות
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
צדקה לעניים
איש ואישה שזכו
הנהגות חשובות לבית היהודי
ענין השידוכין
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
תקנה טובה
כתובה לכתחילה
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
התנגדות לכתיבת שם האב
שם עריסה שהשתקע - כתובה
אב מאמץ
כל המוסיף גורע- כתובה
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מילוי חלל - טיוט
שלבי השידוכים בחברה החרדית
שני שמות עריסה
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
הוחלפו הכתובות
שם נוסף לאבא
ז"ל בכתובה
שבירת צלחת
מטרת התאריך
חופה לפני השקיעה
תאריך מוקדם
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
פסק זמן של התבוננות
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
מנהיגות
במה תלויה שמחת הבית?
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
האשה - חומה לבעלה
חלק בשם זה וחלק בשם זה
כשאתה צועק לא שומעים אותך
שני שמות יהודי וגויי
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
חלוקת סיגריות
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
הכתובה בארמית
מילוי הכתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
המקום
מסר לבעל היקר!
אפר בראש החתן
לא עשו קנין
ליווי בנרות
חתימת החתן
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
שתיקה
הכלה
ליווי החתן והכלה
ברכות בפני פריצות
תחת כיפת השמים
תיבה תלויה
ראשי תיבות
שינויים בנוסח
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
קיום לתיקון
התמודדות עם דחיות בשידוך – איך לא לאבד תקווה
מקום הקיום
תיקון לאחר החתימות
כלה גרושה
מנין עשרה
החלפת שם -כתובה
הכניסה לזרים אסורה
השמות בכתובה - תארים
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
לא זכו
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
שורה אחת בכתובה
שם משפחה בכתובה
מילויים שונים - כלה בעולה
הוספת שם - בכתובה
חופה בבין השמשות
שם חיבה -בכתובה
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
מיקום החתן והכלה בחופה
גר צדק
שם המשפחה - כלה גרושה
מחזיר גרושתו
גר וגיורת
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
החופה - הפרדה בחופה
חופה בבית כנסת
שינויים בשם- כתובה
יכירו וידעו
טבעת
ניגון הברכות
כולם עומדים
העדים - לא קרובי משפחה
יראי שמים
טלויזיא. אינטרנט.
טעימת הכוס
שווה פרוטה
הכרת החתן והכלה
הטבעת בידו
כיסוי פני הכלה
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
הרהור תשובה
הקידושין - האשה נקנית
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
שני העדים
קריאת התורף
טבעת המלך
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
שבירת כוס - זכר לחורבן
להתעטף בציצית
אבן טובה
ברכות ברמקול
ידיעת הסכום
טבעת זהב או כסף
קריאה נכונה
קריאה בניגון
בסימנא טבא
אחיזה בימין
אחיזה בימין
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
איסור הסתכלות בכלה
כסף
כוס היין
איסור יחוד
מהתורה או מדברי חכמים
מעלת המשמח חתן וכלה
כיצד משמחים את החתן?
הכתובה
מזיגת הכוס
טבעת הקידושין
מעשה הקנין
החזרת החפץ
תקיעת כף
ראיית העדים
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
כיסוי ראש
חדר יחוד - בני ספרד
טעם הקנין
סמוכים לעד לעולם
חופת נידה - דחיית חתונה
זהירות מונעת אסון
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
טעימת הכוס
לא ברבים
שכח טבעת
עדי יחוד
בני אשכנז
יד ביד לא ינקה
אחיזה בימין
לא לשם יחוד
השתתפות החתן והכלה
בכל החתונות
חתן וכלה בשמחה אחרת
טבעת לאיש
הגבהת הכלה
לימוד תורה בעיון
טעימת הכוס
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
עליית החתן לתורה
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
תמונת הכלה
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
וידוי
בגדי כבוד
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
תענית אסתר
"מנהג" אותיות "גהנם"
ריקוד במטפחת עם הכלה
ללא אבנט
'מצוה טאנץ' בזמנם
הפרדה מליאה
כיסוי פני הכלה
זריקת סוכריות?!
גילוח ותספורת
יסודתו בהררי קודש
אשכנזי אצל חתן ספרדי
ריקודים מעורבים
ריקוד לפני הכלה
איסור נגיעה
הברכה הגדולה ביותר
ישיבה מעורבת
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
ירידת הדורות
'מצוה טאנץ' בזמנינו
ממהר ללכת
כבוד הבריות
לימוד תורה בליל הנישואין
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
התנאים לשבע ברכות
החתן דומה למלך
שותפות בחנות
לא אכל כזית
פרישת הטלית
קנין כספו
הסרת הכפפה
הרי את מקודשת
באור ברכת האירוסין
ימי שמחה. ימי ברכה.
החתן עם הכלה יד ביד
טבעת לחתן?!
ספרדי אצל חתן אשכנזי
מנהג חוץ לארץ
כולכם חייבים בכבודי
תפילה בציבור
לא לדבר
עשיית מלאכה
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
בקול רם
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
שבע ברכות
כזית פת
זמן ברכת המזון
כבודה בת מלך פנימה
שתי כוסות
החתן קובע
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
מחלל שבת
השגחה פרטית בשידוכים – אין דבר כזה 'סתם הצעה'
מיהו עבד נאמן?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
"אין כמו התורה!"
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
משקפי האמונה
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
ברכת מעין שבע
הפסק בין נטילה להמוציא
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
עורו ישנים משינתכם
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
קבלת היסורים בשמחה
כשההצעות לא מגיעות – להמתין או ליזום?
תפקיד המשפחה בשידוך – ללוות או לנווט?
שידוך מתוך לחץ
כשיש פער בציפיות – האם להמשיך או לעצור?
שידוכים לדתיים
בטוב טעם ודעת
מטרת צניעות האישה
"תהיה לה ישועה גדולה"
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
"היום היה לי יום של ישועות"
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
אין טעויות
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
"אשר ברא" עם בני ביתו
ברכת שהחיינו
מחיצה
שבת חתן - בית מלון
שבע ברכות בליל הסדר
מלאכה. וידוי.
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
העליה לתורה
צירוף קטן לשלשה
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
שבעה מלאים
שבע ברכות עד השקיעה
בחור ואלמנה
הכל נשאר במשפחה
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
גדולי רבני אשכנז
שלשה אנשים
שמחת הלב
שבעה אכלו פת
מה לך נרדם
חופה ביום ויחוד בלילה
כיבוד לקהל
צדקתך
סעודה שלישית
המברך אוכל פת
שבת - היום השביעי
צילום אחיזת הכתובה
יין לבן
"ואברהם זקן"
שבע ברכות בסוכה
החתן והכלה יצאו
הרם קולך
העיקר שהיא שומעת
ספר התורה ממקום למקום
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
גדול כח הרצון
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
ביטול שידוכין
חכמת לב
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
"חכם לב" = רצון!
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
חכמה זו יראת שמים
העצבות היא בידי האדם
תעודה משלמה המלך
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
כאילו היא לא חולה
מי יודע איזה שכר עצום?
הכל בסדר, הכל טוב...
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
פרק כו כתיבת שטר תנאים
ברכות מהכתב
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
שידוכים גם בלי תקציב – האם זה אפשרי?
עטיפת הכוס
חלוקת הברכות
זכוכית
יין אמיתי
קריאת התנאים:
כוונה בברכת הגפן
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
טעות בסדר הברכות
הסבא עם הכלה יד ביד
ביאור שבע ברכות הנישואין
כולם עומדים
ברכת חתנים בעשרה
איפה מגיע כח הרצון?
פעמיים באהבה
חינוך במחשבה תחילה
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
כסף שדכנות
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
מדריך לפגישת שידוך מוצלחת | מקודשת
אשה כשרה עושה רצון בעלה
פרק ד חינוך הילדים
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
יבואו טהורים
"אשת חבר הקני"
לדבר אל הרובד הגבוה
לשאול עצת המורה
הדרך החכמה לניהול שידוכים
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
איך עורכים וורט בצורה נכונה? מדריך מלא
תורת חסד על לשונה
סוד הבחירה של אליעזר
ראשית עריסותיכם...
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
סוף דבר:
העצבות היא בידי האדם
להזהר מלשון הרע בשידוכים
בחור ובעולת עצמו
הלימוד משליחות אליעזר:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
חבל להפסיד תורה של רבים
רצון הצדדים
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
שכר שדכנות
גודל האחריות בשידוכין:

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
08/01/2024
237

 איסור שינוי מנהג


 להלן נביא את דעת גדולי דורנו ספרדים ואשכנזים כאחד,
 ואת טענות המערערים והתשובות אליהם,
 אך קודם לכן מן ההכרח לחדד נקודה חשובה בענין שינוי מנהגים, ובפרט בדורנו זה.

 ראשית, יש להעיר על העוז לערער ולקעקע מנהג שיסודתו בהררי קודש מאות בשנים מפי ספרים ומפי סופרים, מסורת מדורי דורות של אבותינו ואבות אבותינו, 
כאילו אין כל משקל לזה אל מול הבנתם וטענתם של המערערים.

 על כן, יש להודיע כאן השקפה יסודית בתורתנו הקדושה,
 כי המנהג אינו רק 'הווי' או 'צורת תרבות' של עדה זו או אחרת, 
אלא הוא דין גמור, ואינו תלוי כלל ברצונו או בהבנתו או בהסכמתו של איזה איש אם לקיימו או לא,
 אלא כשם שבכל נושא יש הלכות ופרטי דינים כיצד לעשות,
 כן הוא בנושא ה'מנהג', ועלינו להיצמד לכללים.

 ויש לפרסם זאת, כי השקפה יסודית זו התעוותה קצת בדורנו.

(מ"ה הרלז והלאה) ולא נאריך לכתוב את מעלת המנהג,
 כי המערערים על השבועה,
 אינם חשודים שאינם יודעים את כח המנהג והחובה לשמור על המנהגות, 
אלא שהם טוענים שאת המנהג הזה צריך לשנות,
 מפני שאינו מתאים בזמננו לפי ירידת הדור, והמכשולות המצויים וחומר השבועה וכו'. 

ועל זה נכתוב עתה בלב מר, כי המעיין במקורות דלהלן,
יראה שבכל מנהג שקמו לבטל במשך הדורות, היו למבטלים סיבות מוצדקות וחזקות, 
ועליהם כתבו הראשונים שבעלי יוהרא הם, ויש למחות בהם.

ופעמים רבות זה שביקש לשנות המנהג, היה תלמיד חכם ונכבד, 
והיה דעתו בביטחון מוחלט, כי למען כבוד ה' וכבוד התורה ושמירת התורה, 
חובה לשנות מנהג פלוני, ולא נחשד בנטיה זרה חס ושלום,
 ואף על פי כן עליו הכריזו הקדמונים שאין לקבל את דעתו וראוי הוא לגערה.

 וחס ושלום, אין בנו עוז לכתוב דברים כאלה מדעתנו, 
אבל רק נעתיק כמה לשונות קשים שכתבו הראשונים על המשנים דברים הנראים אפילו "קלים".

 כתב הרמב"ן: "ראוי לנו לכוף ראשנו תחת כפות המנהג, 
וכל המשנה את המנהג - ימתח על העמוד".
 בר מינן.

 וכתב המאירי: "ראוי לכל חכם ולכל בן מעלה להעמיד מנהג מקומו על מתכונתו,
 לבלתי השיג גבול האבות הקדומים והחכמים הראשונים, לשנות מנהג מקומו.
וכל שכן בהיות המנהג הנהוג מנהג קבוע לרבים, והתמורה דעת יחיד, שזה - אחר מחילת הכבוד - צד יוהרא ורוח גבוהה ונשמה יתירה, וראוי לגערת חכם או חכמים". ע"כ.


 ומעשה בחכם בקי ומוחזק ביראת חטא, שערער על מנהג שהיה בארץ ישראל בהוכחות וכו',
 ובשו"ת רבי בצלאל אשכנזי עמד והשיב על כל דבריו,
 אך לפני כן הקדים דברי מחאה: "שרי ליה מריה [ה' יסלח לו, ביטוי חריף],
 כי זה המנהג תפוס בידי גדולי ישראל",
 ולא התקררה דעתו עד שביאר שזהו מה שאמרו חז"ל:
 "בעיקבתא דמשיחא חוצפא יסגי וחכמת חכמים תסרח",
 היינו שהחוצפה תהיה - במה שמסריחים חכמות החכמים שקדמום. עי"ש.

 ובשו"ת הריב"א כתב: "אין רשות לכל מי שיהיה, וגם אם כגובה הארזים גבהו,
 הן יחיד הן רבים מבני הסגולה,
 לשנות אפילו בקוצו של י' מכל מנהגי ישראל שקבלו מאבותם וקיימו עליהם ועל זרעם אחריהם.
 והבאים לנתוש ולנתוץ ולהרוס, יקראו שמם חובלים. 
ואתה ישראל, לא תטוש תורת אמך, ולא ימוטו פעמיך מאורחות אבותיך, 
וכל כלי יוצר עליך, לא יצלח להטותך ממשפטי קדמוני עמך".

 וכיוצא בזה כתב בספר שער אפרים, גם אם יתוועדו יחדיו חכמים רבים ושלמים, 
ויתייעצו להטות אותך מדרך דרכו בו אבותיך מיני קדם,
 אל תאבה ולא תטה אוזן למיליהם, ותדע נאמנה כי הם מכת המתפרצים המהרסים והמחריבים,
 מעבירי תורות מחליפי חוקים".

 ובמטה יהודה כתב, "וזה דרכי תמיד שלא לשנות מהמנהגים כלל וכלל,
 מכיון שנתקנו על ידי רבנים וגאונים ז"ל.
וכל המשנה מנהגים, ידו על התחתונה, ואינו אלא טועה, ונקרא פורץ גדר".

 השם יצילנו. ועוד לשונות כאלו רבים, לכה נא ראה. 

וכל שכן בשינוי מנהג שבועת הכתובה, שלא השתנה כלום מזמן אבותינו שנהגו להשביע,
 והמנהג אינו נגד מה שכתוב בשלחן ערוך,
 אלא על פי מה שכתוב בשלחן ערוך.

ואולי במנהגים שהיו מתאימים לזמן הקודם לפי סגנון החיים, 
ועכשיו לפי מציאות הדברים אינם מתאימים, 
היה מקום לשקול שאולי מתקני המנהג עצמו לא אמרוהו אלא לשעתו,
ולפי המצב בזמנם, ולא לפי התחדשות המצב בזמנינו, 
אבל בנידון דידן שבזמן תקנת המנהג היו פני הדברים ממש כמו היום,
מה כח יש לנו לשנות את המנהג?! צא ובדוק, כי כל טענות המערערים על השבועה,
שאינו מכבדה, או אינו מפרנסה, או כופה אותה ללכת לחו"ל, 
או שחי עם אחרת בר מינן, וכדלהלן,
 הם נידונים הכתובים בספרי הפוסקים הקדמונים אשר הביאו בעצמם את השבועה כמנהג קבוע.

 ולמה הם עצמם לא ביטלוה מחמת נידונים אלו?!
 ואילו היינו רואים שבזמנם עשה המנהג תועלת  לשמירת הדת,
 ואילו היום הוא עושה נזק, אולי היו חכמי ישראל מחפשים את הפתחים להתיר את אותם מנהגים.

 אבל כיון שהנהגת הבריות שווה בכל הדורות כאמור,
 ומי שהוא ירא שמים המנהג מציל אותו עד היום, ומי שאינו ירא שמים,
 היה נכשל גם בעבר, אין בביטול המנהג כל תועלת, ואדרבה רק נזק. 

ובפרט כאשר בני עדה אחת כופים את בני העדה השניה לשנות ממנהגם,
 שאין להם כח ולא היתר לדבר זה. 

וכמו שכתב המאירי: "ראוי לכל קהל, להחזיק במנהג אבותיהם הקדושים וחכמי קדומיהם השלמים.
 ואין לשום חכם הבא עליהם, לערער במנהגותיהם, כל שכן לשנותם,
 בכולם או מקצתם, רק להיות כל קהל וכל מנהג שבהם שׂ ורר במקומם, 
עם ועם כלשונו, מדינה ומדינה ככתבה. 
ומנהג אבותינו ורבותינו במקומו עומד. 
כרע שכב כארי, וכלביא, מי יקימנו".

 ובדורנו חובה לעורר נושא זה ביתר תוקף ועוז. 

כי בעוונות הרבים הננו מפוצלים כל כך לקהילות וחוגים ותלמידים, 
והאחד אינו כפוף לזולתו כלל, וקיימת תחרות ומתח ותאוות גדלות ופרסום האחד על השני,
 עד שיש אוירת היתר לכל אדם קטן וגדול לעשות לפי הבנתו דווקא,
 ושאינו צריך כלל להיות כפוף למישהו אחר, או להשתדל לחזק דעת האחר. 

וכך נעשית התורה קרעים קרעים ועדרים עדרים,
וחורבן גדול אצל הציבור כולו בקשר לכפיפות לחכמי התורה.

 צא וראה מה שכתב בשו"ת בית יהודה עייאש:
"לא ראינו ולא שמענו פוצה פה ומצפצף, 
חושב מחשבות לשנות שום מנהג מהמנהגים הקבועים.
 כי כל דבר ודבר ישוב על עיקרי יסודו, ויתד שלא תמוט.
וכל המשנה ידו על התחתונה.
והרבנים הקודמים אשר הנהיגו את קהלם, 
היו מדקדקים בדברים שהתפשט בהם המנהג שלא לשנות לא דבר ולא חצי דבר,
והיו טורחים להעמיד המנהג בדבר המעמיד, שאפילו באלף לא בטל.
זאת תורת האדם, לאחוז במעשה האבות, ולא יטה ימין ושמאל.
כי אם יבוא לסמוך כל אחד על פי הכרעתו ולתקן כפי אשר יכשר בעיניו,
ולא יחוש למי שקדמוהו, היום יתבטל מנהג אחד, ולמחר שתים,
ותהיה תורה חדשה בכל דור ודור,
וימשך מזה לפשוט יד גם בדברים שנהגו בהם איסור על פי גדולי הדור,
ועבירה גוררת עבירה.

ובענין זה לא היה צריך שום דיון, אלא נראה איך נהגו וננהג.


ודבר שהוא ידוע לפי שהוא דבר מצוי, ככה יֵעשה,
משום שהראשונים בקיאים יותר מאתנו, 
והמה ראו שכן צריך להיות ועשו כדבריהם פעם ושתים ושלוש, וכך היא המידה. 

לכן כל מורה צדק בעיר הזאת סמך את ידו לחזק במסמרים מנהג מי שקְ דמוֹ ,
 ובדרך זו אנו דורכים מעתה ועד עולם". ע"כ.

 סוף דבר מבואר שיש לנו להיות בפחד גדול מלנגוע ומלהזיז דבר שהתקבל מאבותינו,
 שהם היו קרובים למעמד הר סיני יותר מאיתנו,
 וטהורי מחשבה וברי לבב יותר מאיתנו, וצופים את העתידות יותר מאיתנו, 
וכשהתקינו דבר וידעו שימשך לדורות, 
אין לנו לחשוב את עצמנו מבינים יותר ולבטל את דבריהם בקושיא הנראית לנו, 
או בטענה שכהיום דבריהם אינם מתאימים.

ועיין בשו"ת מנחת יצחק שכתב: "ובאמת אין לנו נפקא מינה מאיזה טעם שיהיה,
כיון שכבר נהגו כן, והונהג כן על פי גדולי הדורות, אין רשות לשום אדם לשנות, 
ומזלזלים בגדולי הדור ודור מאז עד היום הזה".

 ואדרבה, עלינו להתאמץ להעמיד את המנהג, וכמו שכתב מהר"ם פדאווה:
 אין להשען על בינתנו ולבטל מנהג קדום, אך צריך לבקש בכל עוז למצוא סמך ליישב אותו,
 וככה עשו קדמונינו.

ובשו"ת בית דינו של שלמה כתב, "ראוי לתת לב ולהתעורר בדבר, 
ולבקש טעם להעמיד המנהג. שכל מה שנהגו ישראל, שכינה מסכמת עימהם". 


בגזירת מרן, אבל לא מצאתיו עוסק לא בנישואין ולא בכתובה ולא בשבועה כלל,
 וכמעט שהייתי מתייאש. 

והנה פתאום, באמצע העמוד האחרון, בלי כל פיסקה חדשה בדפוס אלא בהמשך השורה, 
כתוב: "אמר המחבר: כדי שלא ישאר הדף חלק, אציגה נא מה שכתבתי גבי שבועת הכתובה".

 ושם התמרמר מאוד על השבועה שנעשתה קלושה מדאי כבר בזמנו,
 וצריך לחזקה יותר, כי היא תקנה טובה וכו'.

 והיה אצלי הדבר לפלא, שזכה מרן שתהיה התורה חקוקה בלבו כל כך,
 מכח מסירותו הרבה עליה.

 והן עתה, בעורכי את המהדורה השניה, עלה וגבר תמהוני שבעתיים,
 כי מכל מאות אחרונים ומראי מקומות שהבאנו, וקיבצתים בעמל וביגיעה זמן רב,
 הספר הבולט ביותר המבקש להשאיר את השבועה בחומרה רבה, 
הוא אכן הספר "טוב לישראל" אשר ציין לי הרב ברגע אחד. 
ואשתומם על הדבר עד היום. עכ"ד


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 289-293




לאחר ההרשמה מקודשת תשבץ אותכם לשדכן הכי טוב עבורם!

השאירו את הפרטים כאן והתחילו לקבל הצעות שידוכים!


לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פרטי השדכן האישי שלכם.



טופס לגברים
טופס לנשים