מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
כל גדולי עולם
אומנות הקבלה
שורה אחת בכתובה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
הבטחת הקב"ה לאשה
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
תדמית
היום המסוגל לשידוכים
שינויים בשם- כתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
על ה' יזעף ליבו
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
כשאתה צועק לא שומעים אותך
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
"לא טוב היות האדם לבדו"
טיפוח החן
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
האשה היא הבית!
מסר לבעל היקר!
וידוי ביום החופה
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
עצות והנהגות טובות לאשה
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
האשה - חומה לבעלה
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
חופה בבין השמשות
תקנה טובה
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
הנהגות חשובות לבית היהודי
מקוה ביום החופה
המקום
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
חופה לפני השקיעה
קבלת רשות
תאריך מוקדם
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
חרם על הבחורים
הדרך הקצרה לשידוך
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
לא עשו קנין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
בני ספרד
ערך חיי הנישואין
הסבא עם הכלה יד ביד
בחור ובעולה מאחר
השבועה בכתובה מקורות טהורים
בחור ואלמנה
התרפאה המשפחה
אלמן ואלמנה
מעט מדיני אבלות בנישואין
קביעת חתונה בשנת האבל
השתתפות בחתונה
השתתפות בשבת חתן
נוסח החתן
תיקון חצות
שבת - היום השביעי
נשיאת חן
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
הכתובה בארמית
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
ה. השבועה בקהילות מרוקו
בין האירוסין לחתונה
מרוקו
המערערים
איסור שינוי מנהג
לא ידעו ולא יבינו
"ואברהם זקן"
גדולי רבני אשכנז
שבע ברכות בבית האבל
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
בחור ובעולת עצמו
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
שמחת הלב
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
ז. נוסח השבועה
ח. ביאור הנוסח
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
אלמן ובתולה
כיבוד לקהל
צדקתך
סעודה שלישית
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
שם נוסף לאבא
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
עזר כנגדו
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
שני שמות עריסה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
'דחזו ליכי'
רודף שלום...!
שני שמות יהודי וגויי
המצוה הראשונה
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הכל לפי הענין
במי תלויה פרנסת הבית?
הגעה לאולם
מסר לרעיה יקרה!
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
במה קונה איש את אישתו?
התנגדות לכתיבת שם האב
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
אהבה דווקא לאחר הנישואין
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
מנהיגות
הזמנת תלמיד חכם
הוספת שם - בכתובה
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
אב מאמץ
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
שם משפחה בכתובה
יציאה לחוץ לארץ
סיום הש"ס / לישא אשה ?
לעזוב את הוריו
גדול עוונו מנשוא
הנהגת הפגישות
ראיה בפגישות
בן/בת הנידה
בן תורה
הסרת הכפפה
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
אופן ההיתר לברר
בחירת שידוך - תפילה
בושה ובזיון מצד ההורים
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
בדיקת שמות החתן והכלה
דעת תורה
תבנית מוגדרת
פגישה מוקדמת
ענוה
מיקום החתן והכלה בחופה
גיל נישואי הבת
שידוכים מיוחדים שמות שווים
הוא לא בן אדם
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
אפר בראש החתן
לא זכו
תמונות משפחתיות
התערבות ההורים
צביעת השיער
התנגדות ההורים לגיורת
שני אחים לשתי אחיות
בת אחיו או בת אחותו
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
אח צעיר לפני אח גדול
בררנות יתר
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
התנגדות הורים בנישואין
איסור נגיעה במשודכ/ת
קנין
"דברים היוצאים מלב טהור..."
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
פגישה במקומות אסורים
משך זמן הפגישות
פגישה אחרונה
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
מידע בעייתי על המשודכים
הוצאות מיותרות
הוחלפו הכתובות
חשיבות העזרה לזוג
ביקורים
בשמים לכלה
חלופת מכתבים
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
הליכות והנהגות
בושם בזמן פגישה
בין האירוסין לחתונה
העיקר שתהיה ברכה
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
לשון הרע ורכילות
מקום הפגישות
יראת השמים של המשודך
חתימת השטר
כספי מעשר
אל תלחץ
קודם יראת שמים
לא לבייש בת ישראל
בעל תשובה
דעה משובשת?!
גר צדק
כתיבת התנאים
גם היהלום קטן הוא
הגינות ויושר בקנין
שבוע קודם החופה
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
שבירת צלחת
חגיגת השידוכים [וורט]
חלוקת סיגריות
רק אין יראת שמים
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
חודש מנחם אב
האירוסין כיום
חֵ נָ ה
מתנות
תפילין רבנו תם
החוט המשולש - תשלום השדכנות
ערב שבת
דמי שדכנות בחסד
תעניות
חתונה בימי העומר
מקום הקיום
חתונה בבין המצרים
שידוך לזוג שאינם שומרים
חודש אלול
עשרת ימי תשובה
שינויים בנוסח
זריזות במועד הנישואין
סימן טוב
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
אופן המחיקה
קיום לתיקון
הפרדת תמונות
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
איך מוצאים את האישה הנכונה
טעם התקנה
צדקה לעניים
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
כתובה לכתחילה
ענין השידוכין
האירוסין במקורות
זמן מילוי הכתובה
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
עצה טובה לבני הזוג
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
תפילה
אין אישות בלי כתובה
מוצאי שבת
תאריכים מסויימים
שידוכים לחרדים
תיקון לאחר החתימות
בנחת ומתינות
צילומים בקדושה
באור ברכת האירוסין
ליווי בנרות
ברכות ברמקול
כסף
טבעת
טבעת זהב או כסף
אבן טובה
הטבעת בידו
שווה פרוטה
נוסח הקיום
יין לבן
ברכות בפני פריצות
פסוקים ומאמרים
תאריך לועזי
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
הזמנת רחוקים מתורה
מדריך לפגישת שידוך מוצלחת | מקודשת
הזמנת קרוב שנפטר
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
אין להקל
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
קנין כספו
מהתורה או מדברי חכמים
תיקון בתאריך מוקדם
סוגריים
זמן התשלום
מילוי חלל - טיוט
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
ללמוד ולהבין
ערב שבת
חול המועד
ימי העומר
חול המועד
מצוה גדולה
יין אמיתי
שבת קודש
תיבה תלויה
טעימת הכוס
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
שתיקה
הכלה
מנין עשרה
צילומים
בין המצרים
קריאה בניגון
ברכת שהחיינו
להתעטף בציצית
פרישת הטלית
החזרת החפץ
ידיעת הסכום
מזל טוב
קריאה נכונה
טבעת לאיש
בסימנא טבא
אחיזה בימין
אחיזה בימין
אחיזה בימין
כולם עומדים
טעימת הכוס
מעשה הקנין
עטיפת הכוס
פעמיים באהבה
טעם הקנין
ברכות מהכתב
טעות בסדר הברכות
טעימת הכוס
ביאור שבע ברכות הנישואין
טלית לבנה
זכוכית
טלית - הכלה קונה
החופה - הפרדה בחופה
יין אמיתי
קריאת התורף
שכח טבעת
חוץ לארץ
טבעת הקידושין
שבירת כוס - זכר לחורבן
מעלת המשמח חתן וכלה
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
הקידושין - האשה נקנית
זהירות מונעת אסון
יראי שמים
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
כוס היין
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
מהתורה או מדברי חכמים
כיסוי פני הכלה
כיצד משמחים את החתן?
איסור הסתכלות בכלה
הגבהת הכלה
זריקת סוכריות?!
הכאה על השולחן
ריקודים מעורבים
איסור יחוד
העדים - לא קרובי משפחה
חלוקת הברכות
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
עליית החתן לתורה
חופה בבית כנסת
תחת כיפת השמים
ליווי החתן והכלה
הרהור תשובה
כולם עומדים
שני העדים
מחזיר גרושתו
טלויזיא. אינטרנט.
שם המשפחה - כלה גרושה
סמוכים לעד לעולם
יכירו וידעו
הכרת החתן והכלה
ניגון הברכות
בקול רם
תפילה בציבור
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
ימי שמחה. ימי ברכה.
החתן דומה למלך
בגדי כבוד
עשיית מלאכה
להדביק הרצון אצלה
גילוח ותספורת
לימוד תורה בליל הנישואין
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
תענית אסתר
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
הכתובה
לשם שמים
בני אשכנז
הברכה הגדולה ביותר
עדי יחוד
יד ביד לא ינקה
כיסוי ראש
לא ברבים
לא לשם יחוד
גר וגיורת
"מנהג" אותיות "גהנם"
וידוי
חדר יחוד - בני ספרד
בכל החתונות
שבירת הכוס בבכיה
חופת נידה - דחיית חתונה
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
כבוד הבריות
ישיבה מעורבת
ראיית העדים
חתן וכלה בשמחה אחרת
כבודה בת מלך פנימה
שתי כוסות
לא אכל כזית
איסור נגיעה
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
כזית פת
תקיעת כף
שבע ברכות
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
צילום אחיזת הכתובה
ברכת חתנים בעשרה
טבעת המלך
כוונה בברכת הגפן
הפרדה מליאה
שותפות בחנות
החתן עם הכלה יד ביד
ריקוד לפני הכלה
ריקוד במטפחת עם הכלה
יסודתו בהררי קודש
ירידת הדורות
זמן ברכת המזון
כיסוי פני הכלה
מזיגת הכוס
'מצוה טאנץ' בזמנם
'מצוה טאנץ' בזמנינו
ממהר ללכת
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
לא לדבר
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
ללא אבנט
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
שבע ברכות בליל הסדר
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
אין טעויות
משקפי האמונה
חבל להפסיד תורה של רבים
"היום היה לי יום של ישועות"
מה לך נרדם
קבלת היסורים בשמחה
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
"אשר ברא" עם בני ביתו
שבעה מלאים
שבע ברכות עד השקיעה
הדרך החכמה לניהול שידוכים
ברכת מעין שבע
מי יודע איזה שכר עצום?
שידוכים לדתיים
איך עורכים וורט בצורה נכונה? מדריך מלא
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
"תהיה לה ישועה גדולה"
ט. צורת השבועה
תעודה משלמה המלך
מעלת המשדך
כאילו היא לא חולה
שבת חתן - בית מלון
הכל בסדר, הכל טוב...
העצבות היא בידי האדם
העצבות היא בידי האדם
מטרת צניעות האישה
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
חכמה זו יראת שמים
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
שבעה אכלו פת
חופה ביום ויחוד בלילה
טבעת לחתן?!
שבע ברכות בסוכה
כזית פת לחתן ולכלה
מחלל שבת
הרם קולך
חובות וזכויות הבעל
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
אשכנזי אצל חתן ספרדי
המברך אוכל פת
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
מחיצה
השתתפות החתן והכלה
פסק זמן של התבוננות
"אל תטוש תורת אמך"
העיקר שהיא שומעת
יא. טענות המערערים על השבועה
הכל נשאר במשפחה
הרי את מקודשת
מחיאות כפיים
לבוש צנוע
עורו ישנים משינתכם
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
מנהג חוץ לארץ
ספר התורה ממקום למקום
ספרדי אצל חתן אשכנזי
מלאכה. וידוי.
החתן והכלה יצאו
ברכת חתנים
החתן בוצע
התנאים לשבע ברכות
החתן קובע
העליה לתורה
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
פרק כו כתיבת שטר תנאים
לשאול עצת המורה
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
ביטול שידוכין
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
חכמת לב
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
גדול כח הרצון
"חכם לב" = רצון!
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
סוף דבר:
הפסק בין נטילה להמוציא
יב. תשובה למערערים
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
כלה גרושה
כולכם חייבים בכבודי
"אשת חבר הקני"
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
שם ומשפחה
יחוס
כסף שדכנות
מילויים שונים - כלה בעולה
קריאת התנאים:
תמונת הכלה
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
להזהר מלשון הרע בשידוכים
חתימת החתן
בטוב טעם ודעת
איפה מגיע כח הרצון?
מיהו עבד נאמן?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
"אין כמו התורה!"
פרק ד חינוך הילדים
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
אשה כשרה עושה רצון בעלה
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
שכר שדכנות
יבואו טהורים
חינוך במחשבה תחילה
לדבר אל הרובד הגבוה
תורת חסד על לשונה
רצון הצדדים
ראשית עריסותיכם...
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
גודל האחריות בשידוכין:
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
שלא לעשות שידוך לשם כסף
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
הלימוד משליחות אליעזר:
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
08/01/2024
217

 איסור שינוי מנהג


 להלן נביא את דעת גדולי דורנו ספרדים ואשכנזים כאחד,
 ואת טענות המערערים והתשובות אליהם,
 אך קודם לכן מן ההכרח לחדד נקודה חשובה בענין שינוי מנהגים, ובפרט בדורנו זה.

 ראשית, יש להעיר על העוז לערער ולקעקע מנהג שיסודתו בהררי קודש מאות בשנים מפי ספרים ומפי סופרים, מסורת מדורי דורות של אבותינו ואבות אבותינו, 
כאילו אין כל משקל לזה אל מול הבנתם וטענתם של המערערים.

 על כן, יש להודיע כאן השקפה יסודית בתורתנו הקדושה,
 כי המנהג אינו רק 'הווי' או 'צורת תרבות' של עדה זו או אחרת, 
אלא הוא דין גמור, ואינו תלוי כלל ברצונו או בהבנתו או בהסכמתו של איזה איש אם לקיימו או לא,
 אלא כשם שבכל נושא יש הלכות ופרטי דינים כיצד לעשות,
 כן הוא בנושא ה'מנהג', ועלינו להיצמד לכללים.

 ויש לפרסם זאת, כי השקפה יסודית זו התעוותה קצת בדורנו.

(מ"ה הרלז והלאה) ולא נאריך לכתוב את מעלת המנהג,
 כי המערערים על השבועה,
 אינם חשודים שאינם יודעים את כח המנהג והחובה לשמור על המנהגות, 
אלא שהם טוענים שאת המנהג הזה צריך לשנות,
 מפני שאינו מתאים בזמננו לפי ירידת הדור, והמכשולות המצויים וחומר השבועה וכו'. 

ועל זה נכתוב עתה בלב מר, כי המעיין במקורות דלהלן,
יראה שבכל מנהג שקמו לבטל במשך הדורות, היו למבטלים סיבות מוצדקות וחזקות, 
ועליהם כתבו הראשונים שבעלי יוהרא הם, ויש למחות בהם.

ופעמים רבות זה שביקש לשנות המנהג, היה תלמיד חכם ונכבד, 
והיה דעתו בביטחון מוחלט, כי למען כבוד ה' וכבוד התורה ושמירת התורה, 
חובה לשנות מנהג פלוני, ולא נחשד בנטיה זרה חס ושלום,
 ואף על פי כן עליו הכריזו הקדמונים שאין לקבל את דעתו וראוי הוא לגערה.

 וחס ושלום, אין בנו עוז לכתוב דברים כאלה מדעתנו, 
אבל רק נעתיק כמה לשונות קשים שכתבו הראשונים על המשנים דברים הנראים אפילו "קלים".

 כתב הרמב"ן: "ראוי לנו לכוף ראשנו תחת כפות המנהג, 
וכל המשנה את המנהג - ימתח על העמוד".
 בר מינן.

 וכתב המאירי: "ראוי לכל חכם ולכל בן מעלה להעמיד מנהג מקומו על מתכונתו,
 לבלתי השיג גבול האבות הקדומים והחכמים הראשונים, לשנות מנהג מקומו.
וכל שכן בהיות המנהג הנהוג מנהג קבוע לרבים, והתמורה דעת יחיד, שזה - אחר מחילת הכבוד - צד יוהרא ורוח גבוהה ונשמה יתירה, וראוי לגערת חכם או חכמים". ע"כ.


 ומעשה בחכם בקי ומוחזק ביראת חטא, שערער על מנהג שהיה בארץ ישראל בהוכחות וכו',
 ובשו"ת רבי בצלאל אשכנזי עמד והשיב על כל דבריו,
 אך לפני כן הקדים דברי מחאה: "שרי ליה מריה [ה' יסלח לו, ביטוי חריף],
 כי זה המנהג תפוס בידי גדולי ישראל",
 ולא התקררה דעתו עד שביאר שזהו מה שאמרו חז"ל:
 "בעיקבתא דמשיחא חוצפא יסגי וחכמת חכמים תסרח",
 היינו שהחוצפה תהיה - במה שמסריחים חכמות החכמים שקדמום. עי"ש.

 ובשו"ת הריב"א כתב: "אין רשות לכל מי שיהיה, וגם אם כגובה הארזים גבהו,
 הן יחיד הן רבים מבני הסגולה,
 לשנות אפילו בקוצו של י' מכל מנהגי ישראל שקבלו מאבותם וקיימו עליהם ועל זרעם אחריהם.
 והבאים לנתוש ולנתוץ ולהרוס, יקראו שמם חובלים. 
ואתה ישראל, לא תטוש תורת אמך, ולא ימוטו פעמיך מאורחות אבותיך, 
וכל כלי יוצר עליך, לא יצלח להטותך ממשפטי קדמוני עמך".

 וכיוצא בזה כתב בספר שער אפרים, גם אם יתוועדו יחדיו חכמים רבים ושלמים, 
ויתייעצו להטות אותך מדרך דרכו בו אבותיך מיני קדם,
 אל תאבה ולא תטה אוזן למיליהם, ותדע נאמנה כי הם מכת המתפרצים המהרסים והמחריבים,
 מעבירי תורות מחליפי חוקים".

 ובמטה יהודה כתב, "וזה דרכי תמיד שלא לשנות מהמנהגים כלל וכלל,
 מכיון שנתקנו על ידי רבנים וגאונים ז"ל.
וכל המשנה מנהגים, ידו על התחתונה, ואינו אלא טועה, ונקרא פורץ גדר".

 השם יצילנו. ועוד לשונות כאלו רבים, לכה נא ראה. 

וכל שכן בשינוי מנהג שבועת הכתובה, שלא השתנה כלום מזמן אבותינו שנהגו להשביע,
 והמנהג אינו נגד מה שכתוב בשלחן ערוך,
 אלא על פי מה שכתוב בשלחן ערוך.

ואולי במנהגים שהיו מתאימים לזמן הקודם לפי סגנון החיים, 
ועכשיו לפי מציאות הדברים אינם מתאימים, 
היה מקום לשקול שאולי מתקני המנהג עצמו לא אמרוהו אלא לשעתו,
ולפי המצב בזמנם, ולא לפי התחדשות המצב בזמנינו, 
אבל בנידון דידן שבזמן תקנת המנהג היו פני הדברים ממש כמו היום,
מה כח יש לנו לשנות את המנהג?! צא ובדוק, כי כל טענות המערערים על השבועה,
שאינו מכבדה, או אינו מפרנסה, או כופה אותה ללכת לחו"ל, 
או שחי עם אחרת בר מינן, וכדלהלן,
 הם נידונים הכתובים בספרי הפוסקים הקדמונים אשר הביאו בעצמם את השבועה כמנהג קבוע.

 ולמה הם עצמם לא ביטלוה מחמת נידונים אלו?!
 ואילו היינו רואים שבזמנם עשה המנהג תועלת  לשמירת הדת,
 ואילו היום הוא עושה נזק, אולי היו חכמי ישראל מחפשים את הפתחים להתיר את אותם מנהגים.

 אבל כיון שהנהגת הבריות שווה בכל הדורות כאמור,
 ומי שהוא ירא שמים המנהג מציל אותו עד היום, ומי שאינו ירא שמים,
 היה נכשל גם בעבר, אין בביטול המנהג כל תועלת, ואדרבה רק נזק. 

ובפרט כאשר בני עדה אחת כופים את בני העדה השניה לשנות ממנהגם,
 שאין להם כח ולא היתר לדבר זה. 

וכמו שכתב המאירי: "ראוי לכל קהל, להחזיק במנהג אבותיהם הקדושים וחכמי קדומיהם השלמים.
 ואין לשום חכם הבא עליהם, לערער במנהגותיהם, כל שכן לשנותם,
 בכולם או מקצתם, רק להיות כל קהל וכל מנהג שבהם שׂ ורר במקומם, 
עם ועם כלשונו, מדינה ומדינה ככתבה. 
ומנהג אבותינו ורבותינו במקומו עומד. 
כרע שכב כארי, וכלביא, מי יקימנו".

 ובדורנו חובה לעורר נושא זה ביתר תוקף ועוז. 

כי בעוונות הרבים הננו מפוצלים כל כך לקהילות וחוגים ותלמידים, 
והאחד אינו כפוף לזולתו כלל, וקיימת תחרות ומתח ותאוות גדלות ופרסום האחד על השני,
 עד שיש אוירת היתר לכל אדם קטן וגדול לעשות לפי הבנתו דווקא,
 ושאינו צריך כלל להיות כפוף למישהו אחר, או להשתדל לחזק דעת האחר. 

וכך נעשית התורה קרעים קרעים ועדרים עדרים,
וחורבן גדול אצל הציבור כולו בקשר לכפיפות לחכמי התורה.

 צא וראה מה שכתב בשו"ת בית יהודה עייאש:
"לא ראינו ולא שמענו פוצה פה ומצפצף, 
חושב מחשבות לשנות שום מנהג מהמנהגים הקבועים.
 כי כל דבר ודבר ישוב על עיקרי יסודו, ויתד שלא תמוט.
וכל המשנה ידו על התחתונה.
והרבנים הקודמים אשר הנהיגו את קהלם, 
היו מדקדקים בדברים שהתפשט בהם המנהג שלא לשנות לא דבר ולא חצי דבר,
והיו טורחים להעמיד המנהג בדבר המעמיד, שאפילו באלף לא בטל.
זאת תורת האדם, לאחוז במעשה האבות, ולא יטה ימין ושמאל.
כי אם יבוא לסמוך כל אחד על פי הכרעתו ולתקן כפי אשר יכשר בעיניו,
ולא יחוש למי שקדמוהו, היום יתבטל מנהג אחד, ולמחר שתים,
ותהיה תורה חדשה בכל דור ודור,
וימשך מזה לפשוט יד גם בדברים שנהגו בהם איסור על פי גדולי הדור,
ועבירה גוררת עבירה.

ובענין זה לא היה צריך שום דיון, אלא נראה איך נהגו וננהג.


ודבר שהוא ידוע לפי שהוא דבר מצוי, ככה יֵעשה,
משום שהראשונים בקיאים יותר מאתנו, 
והמה ראו שכן צריך להיות ועשו כדבריהם פעם ושתים ושלוש, וכך היא המידה. 

לכן כל מורה צדק בעיר הזאת סמך את ידו לחזק במסמרים מנהג מי שקְ דמוֹ ,
 ובדרך זו אנו דורכים מעתה ועד עולם". ע"כ.

 סוף דבר מבואר שיש לנו להיות בפחד גדול מלנגוע ומלהזיז דבר שהתקבל מאבותינו,
 שהם היו קרובים למעמד הר סיני יותר מאיתנו,
 וטהורי מחשבה וברי לבב יותר מאיתנו, וצופים את העתידות יותר מאיתנו, 
וכשהתקינו דבר וידעו שימשך לדורות, 
אין לנו לחשוב את עצמנו מבינים יותר ולבטל את דבריהם בקושיא הנראית לנו, 
או בטענה שכהיום דבריהם אינם מתאימים.

ועיין בשו"ת מנחת יצחק שכתב: "ובאמת אין לנו נפקא מינה מאיזה טעם שיהיה,
כיון שכבר נהגו כן, והונהג כן על פי גדולי הדורות, אין רשות לשום אדם לשנות, 
ומזלזלים בגדולי הדור ודור מאז עד היום הזה".

 ואדרבה, עלינו להתאמץ להעמיד את המנהג, וכמו שכתב מהר"ם פדאווה:
 אין להשען על בינתנו ולבטל מנהג קדום, אך צריך לבקש בכל עוז למצוא סמך ליישב אותו,
 וככה עשו קדמונינו.

ובשו"ת בית דינו של שלמה כתב, "ראוי לתת לב ולהתעורר בדבר, 
ולבקש טעם להעמיד המנהג. שכל מה שנהגו ישראל, שכינה מסכמת עימהם". 


בגזירת מרן, אבל לא מצאתיו עוסק לא בנישואין ולא בכתובה ולא בשבועה כלל,
 וכמעט שהייתי מתייאש. 

והנה פתאום, באמצע העמוד האחרון, בלי כל פיסקה חדשה בדפוס אלא בהמשך השורה, 
כתוב: "אמר המחבר: כדי שלא ישאר הדף חלק, אציגה נא מה שכתבתי גבי שבועת הכתובה".

 ושם התמרמר מאוד על השבועה שנעשתה קלושה מדאי כבר בזמנו,
 וצריך לחזקה יותר, כי היא תקנה טובה וכו'.

 והיה אצלי הדבר לפלא, שזכה מרן שתהיה התורה חקוקה בלבו כל כך,
 מכח מסירותו הרבה עליה.

 והן עתה, בעורכי את המהדורה השניה, עלה וגבר תמהוני שבעתיים,
 כי מכל מאות אחרונים ומראי מקומות שהבאנו, וקיבצתים בעמל וביגיעה זמן רב,
 הספר הבולט ביותר המבקש להשאיר את השבועה בחומרה רבה, 
הוא אכן הספר "טוב לישראל" אשר ציין לי הרב ברגע אחד. 
ואשתומם על הדבר עד היום. עכ"ד


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 289-293





הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה



טופס לגברים
טופס לנשים
 
השלם :
+
=