מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
האשה היא הבית!
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
תדמית
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
טבעי שזו את
היום המסוגל לשידוכים
שם משפחה בכתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
על ה' יזעף ליבו
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
מסר לבעל היקר!
שורה אחת בכתובה
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
לבוש צנוע
מי חייב?
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
שמות שיש בהם שם ה'
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
הבטחת הקב"ה לאשה
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
וידוי ביום החופה
כשאתה צועק לא שומעים אותך
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
סוד הכרבולת - סוד כמוס
במי תלויה פרנסת הבית?
טיפוח החן
האשה - חומה לבעלה
במה תלויה שמחת הבית?
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
חופה בבין השמשות
תקנה טובה
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
הנהגות חשובות לבית היהודי
מקוה ביום החופה
המקום
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
חופה לפני השקיעה
בין האירוסין לחתונה
תאריך מוקדם
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
חרם על הבחורים
הדרך הקצרה לשידוך
הרשמה לשידוכים לחרדים
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
לא עשו קנין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים תהליך פרימיטיבי?
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
בני ספרד
ערך חיי הנישואין
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
שבת - היום השביעי
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
בחור ובעולת עצמו
השתתפות בשבת חתן
הסבא עם הכלה יד ביד
בחור ואלמנה
אלמן ובתולה
אלמן ואלמנה
סעודה שלישית
קביעת חתונה בשנת האבל
צדקתך
שמחת הלב
במה קונה איש את אישתו?
אב מאמץ
הכתובה בארמית
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
מעט מדיני אבלות בנישואין
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
"אל תטוש תורת אמך"
טעם התקנה
כל גדולי עולם
חוץ לארץ
מרוקו
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
איסור שינוי מנהג
השתתפות בחתונה
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
פסק זמן של התבוננות
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
תפילה בציבור
המערערים
בחור ובעולה מאחר
"ואברהם זקן"
מה לך נרדם
מחלל שבת
כיבוד לקהל
גדולי רבני אשכנז
רודף שלום...!
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
מנהיגות
שני שמות עריסה
הכל לפי הענין
'דחזו ליכי'
מסר לרעיה יקרה!
שני שמות יהודי וגויי
עזר כנגדו
המצוה הראשונה
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
"לא טוב היות האדם לבדו"
אומנות הקבלה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
עצות והנהגות טובות לאשה
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
צילומים
טעות בשם
נשיאת חן
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
אהבה דווקא לאחר הנישואין
נוסח החתן
התנגדות לכתיבת שם האב
שינויים בשם- כתובה
הוספת שם - בכתובה
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
שם נוסף לאבא
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
גיל נישואי הבת
יום החופה - מחילת עוונות
התערבות ההורים
סיום הש"ס / לישא אשה ?
לעזוב את הוריו
גדול עוונו מנשוא
לא זכו
בת עם הארץ
דעת תורה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
בושה ובזיון מצד ההורים
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
התנגדות הורים בנישואין
בחירת שידוך - תפילה
יציאה לחוץ לארץ
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
תבנית מוגדרת
יראת השמים של המשודך
בררנות יתר
בן תורה
פגישה מוקדמת
הוא לא בן אדם
צביעת השיער
קבלת רשות
רק אין יראת שמים
צילומים בקדושה
הפרדת תמונות
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
עשרת ימי תשובה
הזמנת קרוב שנפטר
התנגדות ההורים לגיורת
בדיקת שמות החתן והכלה
אופן ההיתר לברר
שידוכים מיוחדים שמות שווים
שני אחים לשתי אחיות
בת אחיו או בת אחותו
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
ראיה בפגישות
בן/בת הנידה
לשון הרע ורכילות
אח צעיר לפני אח גדול
חשיבות העזרה לזוג
הוחלפו הכתובות
העיקר שתהיה ברכה
איסור נגיעה במשודכ/ת
בושם בזמן פגישה
מקום הפגישות
פגישה במקומות אסורים
משך זמן הפגישות
פגישה אחרונה
לא נראה לו
ענוה
"הצעת נישואין"
שבירת צלחת
בין האירוסין לחתונה
הטבעת בידו
"דברים היוצאים מלב טהור..."
ביקורים
בשמים לכלה
חלופת מכתבים
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
מספר הפגישות
לא לבייש בת ישראל
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
גם היהלום קטן הוא
בירור על המשודך
קנין
הנהגת הפגישות
הוצאות מיותרות
כספי מעשר
חלוקת סיגריות
קודם יראת שמים
חגיגת השידוכים [וורט]
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
דעה משובשת?!
שבוע קודם החופה
כתיבת התנאים
הליכות והנהגות
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
מידע בעייתי על המשודכים
אל תלחץ
חתונה בימי העומר
תמונות משפחתיות
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
האירוסין במקורות
האירוסין כיום
בעל תשובה
מתנות
מצוה גדולה
זריזות במועד הנישואין
ערב שבת
שידוכים לחרדים
תעניות
זמן התשלום
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
חתונה בבין המצרים
חודש מנחם אב
חֵ נָ ה
תיבה תלויה
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
שינויים בנוסח
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
אופן המחיקה
מוצאי שבת
איך מוצאים את האישה הנכונה
הגעה לאולם
צדקה לעניים
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
כתובה לכתחילה
ענין השידוכין
שידוך לזוג שאינם שומרים
זמן מילוי הכתובה
מקום הקיום
עצה טובה לבני הזוג
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
תפילה
אין אישות בלי כתובה
תפילין רבנו תם
דמי שדכנות בחסד
החוט המשולש - תשלום השדכנות
בנחת ומתינות
אין להקל
ברכות בפני פריצות
הפרדה
יין לבן
באור ברכת האירוסין
טעימת הכוס
ברכות ברמקול
כסף
טבעת
טבעת זהב או כסף
קיום לתיקון
מנין עשרה
שתיקה
גר צדק
תאריכים מסויימים
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
תאריך לועזי
"אשת חבר הקני"
הזמנת רחוקים מתורה
הזמנת תלמיד חכם
אפר בראש החתן
אבן טובה
בין המצרים
שבע ברכות בבית האבל
תיקון לאחר החתימות
שבת קודש
סוגריים
מהתורה או מדברי חכמים
מילוי חלל - טיוט
סימן טוב
ללמוד ולהבין
ערב שבת
חודש אלול
ימי העומר
הכלה
חול המועד
תיקון בתאריך מוקדם
יין אמיתי
ליווי בנרות
מיקום החתן והכלה בחופה
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
נוסח הקיום
חול המועד
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
טבעת לאיש
טבעת המלך
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
כולם עומדים
הגבהת הכלה
אחיזה בימין
הרי את מקודשת
ידיעת הסכום
קריאת התורף
קריאה נכונה
קריאה בניגון
בסימנא טבא
אחיזה בימין
להתעטף בציצית
ביאור שבע ברכות הנישואין
חלוקת הברכות
אחיזה בימין
יין אמיתי
פעמיים באהבה
כוונה בברכת הגפן
ברכות מהכתב
טבעת לחתן?!
טעימת הכוס
התרפאה המשפחה
שם המשפחה - כלה גרושה
ברכת חתנים בעשרה
פרישת הטלית
קנין כספו
השבועה בכתובה מקורות טהורים
העדים - לא קרובי משפחה
טעות בסדר הברכות
טעימת הכוס
עטיפת הכוס
הכרת החתן והכלה
כיסוי פני הכלה
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
ניגון הברכות
זריקת סוכריות?!
סמוכים לעד לעולם
הכתובה
שני העדים
כוס היין
איסור יחוד
מהתורה או מדברי חכמים
מעלת המשמח חתן וכלה
כיצד משמחים את החתן?
כלה גרושה
טבעת הקידושין
תחת כיפת השמים
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
שבירת כוס - זכר לחורבן
חתן וכלה בשמחה אחרת
מחזיר גרושתו
גר וגיורת
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
יכירו וידעו
חופה בבית כנסת
ברכת שהחיינו
ליווי החתן והכלה
שבת חתן - בית מלון
כולם עומדים
חתימת החתן
יראי שמים
טלויזיא. אינטרנט.
החופה - הפרדה בחופה
שתי כוסות
תענית אסתר
לימוד תורה בליל הנישואין
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
ימי שמחה. ימי ברכה.
מילויים שונים - כלה בעולה
בגדי כבוד
ממהר ללכת
שותפות בחנות
גילוח ותספורת
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
זכוכית
לא לדבר
כיסוי ראש
יד ביד לא ינקה
זהירות מונעת אסון
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
לא ברבים
ישיבה מעורבת
כבוד הבריות
בכל החתונות
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
חדר יחוד - בני ספרד
בני אשכנז
עדי יחוד
לא לשם יחוד
עשיית מלאכה
הקידושין - האשה נקנית
חופת נידה - דחיית חתונה
מעשה הקנין
ארבע תעניות
כזית פת
זמן ברכת המזון
כבודה בת מלך פנימה
"מנהג" אותיות "גהנם"
'מצוה טאנץ' בזמנם
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
טעם הקנין
החתן עם הכלה יד ביד
החזרת החפץ
תקיעת כף
ראיית העדים
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
שכח טבעת
מזיגת הכוס
ללא אבנט
החתן דומה למלך
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
הברכה הגדולה ביותר
איסור נגיעה
ריקוד לפני הכלה
ריקוד במטפחת עם הכלה
שבע ברכות
ירידת הדורות
צילום אחיזת הכתובה
כיסוי פני הכלה
הפרדה מליאה
בקול רם
'מצוה טאנץ' בזמנינו
לא אכל כזית
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
יסודתו בהררי קודש
העליה לתורה
"תהיה לה ישועה גדולה"
קבלת היסורים בשמחה
"היום היה לי יום של ישועות"
מעלת המשדך
ה. השבועה בקהילות מרוקו
יבואו טהורים
שווה פרוטה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
הכל נשאר במשפחה
שבע ברכות בליל הסדר
שבע ברכות בסוכה
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
הכל בסדר, הכל טוב...
תעודה משלמה המלך
חינוך במחשבה תחילה
לדבר אל הרובד הגבוה
"אין כמו התורה!"
העצבות היא בידי האדם
"חכם לב" = רצון!
איפה מגיע כח הרצון?
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
חבל להפסיד תורה של רבים
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
כאילו היא לא חולה
מי יודע איזה שכר עצום?
אין טעויות
העצבות היא בידי האדם
שבע ברכות עד השקיעה
חכמה זו יראת שמים
החתן והכלה יצאו
"אשר ברא" עם בני ביתו
החתן קובע
הסרת הכפפה
מחיצה
מנהג חוץ לארץ
ספר התורה ממקום למקום
החתן בוצע
כזית פת לחתן ולכלה
ברכת חתנים
הרם קולך
העיקר שהיא שומעת
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
שבעה אכלו פת
ספרדי אצל חתן אשכנזי
לא ידעו ולא יבינו
השתתפות החתן והכלה
עורו ישנים משינתכם
התנאים לשבע ברכות
המברך אוכל פת
מלאכה. וידוי.
פסוקים ומאמרים
ברכת מעין שבע
הפסק בין נטילה להמוציא
הרהור תשובה
הכאה על השולחן
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
ז. נוסח השבועה
שבעה מלאים
כולכם חייבים בכבודי
וידוי
עליית החתן לתורה
תיקון חצות
מחיאות כפיים
קריאת התנאים:
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
להזהר מלשון הרע בשידוכים
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
ח. ביאור הנוסח
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
לשאול עצת המורה
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
ביטול שידוכין
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
חופה ביום ויחוד בלילה
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
שכר שדכנות
שם ומשפחה
אשכנזי אצל חתן ספרדי
ראשית עריסותיכם...
תמונת הכלה
ריקודים מעורבים
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
החתימות - שם ברור
רצון הצדדים
יחוס
איסור הסתכלות בכלה
פרק כו כתיבת שטר תנאים
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
כסף שדכנות
ביאור נוסח הכתובה
אשפה שהיא זכות
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
משקפי האמונה
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
בטוב טעם ודעת
מטרת צניעות האישה
שלא לעשות שידוך לשם כסף
לשכת עבודה או בית מדרש?
תורת חסד על לשונה
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
חכמת לב
ט. צורת השבועה
אשת חיל עטרת בעלה
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
אשה כשרה עושה רצון בעלה
פרק ד חינוך הילדים
מיהו עבד נאמן?
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
יא. טענות המערערים על השבועה
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
יב. תשובה למערערים
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
גדול כח הרצון
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
סוף דבר:
הלימוד משליחות אליעזר:
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
גודל האחריות בשידוכין:

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
08/01/2024
98

 איסור שינוי מנהג


 להלן נביא את דעת גדולי דורנו ספרדים ואשכנזים כאחד,
 ואת טענות המערערים והתשובות אליהם,
 אך קודם לכן מן ההכרח לחדד נקודה חשובה בענין שינוי מנהגים, ובפרט בדורנו זה.

 ראשית, יש להעיר על העוז לערער ולקעקע מנהג שיסודתו בהררי קודש מאות בשנים מפי ספרים ומפי סופרים, מסורת מדורי דורות של אבותינו ואבות אבותינו, 
כאילו אין כל משקל לזה אל מול הבנתם וטענתם של המערערים.

 על כן, יש להודיע כאן השקפה יסודית בתורתנו הקדושה,
 כי המנהג אינו רק 'הווי' או 'צורת תרבות' של עדה זו או אחרת, 
אלא הוא דין גמור, ואינו תלוי כלל ברצונו או בהבנתו או בהסכמתו של איזה איש אם לקיימו או לא,
 אלא כשם שבכל נושא יש הלכות ופרטי דינים כיצד לעשות,
 כן הוא בנושא ה'מנהג', ועלינו להיצמד לכללים.

 ויש לפרסם זאת, כי השקפה יסודית זו התעוותה קצת בדורנו.

(מ"ה הרלז והלאה) ולא נאריך לכתוב את מעלת המנהג,
 כי המערערים על השבועה,
 אינם חשודים שאינם יודעים את כח המנהג והחובה לשמור על המנהגות, 
אלא שהם טוענים שאת המנהג הזה צריך לשנות,
 מפני שאינו מתאים בזמננו לפי ירידת הדור, והמכשולות המצויים וחומר השבועה וכו'. 

ועל זה נכתוב עתה בלב מר, כי המעיין במקורות דלהלן,
יראה שבכל מנהג שקמו לבטל במשך הדורות, היו למבטלים סיבות מוצדקות וחזקות, 
ועליהם כתבו הראשונים שבעלי יוהרא הם, ויש למחות בהם.

ופעמים רבות זה שביקש לשנות המנהג, היה תלמיד חכם ונכבד, 
והיה דעתו בביטחון מוחלט, כי למען כבוד ה' וכבוד התורה ושמירת התורה, 
חובה לשנות מנהג פלוני, ולא נחשד בנטיה זרה חס ושלום,
 ואף על פי כן עליו הכריזו הקדמונים שאין לקבל את דעתו וראוי הוא לגערה.

 וחס ושלום, אין בנו עוז לכתוב דברים כאלה מדעתנו, 
אבל רק נעתיק כמה לשונות קשים שכתבו הראשונים על המשנים דברים הנראים אפילו "קלים".

 כתב הרמב"ן: "ראוי לנו לכוף ראשנו תחת כפות המנהג, 
וכל המשנה את המנהג - ימתח על העמוד".
 בר מינן.

 וכתב המאירי: "ראוי לכל חכם ולכל בן מעלה להעמיד מנהג מקומו על מתכונתו,
 לבלתי השיג גבול האבות הקדומים והחכמים הראשונים, לשנות מנהג מקומו.
וכל שכן בהיות המנהג הנהוג מנהג קבוע לרבים, והתמורה דעת יחיד, שזה - אחר מחילת הכבוד - צד יוהרא ורוח גבוהה ונשמה יתירה, וראוי לגערת חכם או חכמים". ע"כ.


 ומעשה בחכם בקי ומוחזק ביראת חטא, שערער על מנהג שהיה בארץ ישראל בהוכחות וכו',
 ובשו"ת רבי בצלאל אשכנזי עמד והשיב על כל דבריו,
 אך לפני כן הקדים דברי מחאה: "שרי ליה מריה [ה' יסלח לו, ביטוי חריף],
 כי זה המנהג תפוס בידי גדולי ישראל",
 ולא התקררה דעתו עד שביאר שזהו מה שאמרו חז"ל:
 "בעיקבתא דמשיחא חוצפא יסגי וחכמת חכמים תסרח",
 היינו שהחוצפה תהיה - במה שמסריחים חכמות החכמים שקדמום. עי"ש.

 ובשו"ת הריב"א כתב: "אין רשות לכל מי שיהיה, וגם אם כגובה הארזים גבהו,
 הן יחיד הן רבים מבני הסגולה,
 לשנות אפילו בקוצו של י' מכל מנהגי ישראל שקבלו מאבותם וקיימו עליהם ועל זרעם אחריהם.
 והבאים לנתוש ולנתוץ ולהרוס, יקראו שמם חובלים. 
ואתה ישראל, לא תטוש תורת אמך, ולא ימוטו פעמיך מאורחות אבותיך, 
וכל כלי יוצר עליך, לא יצלח להטותך ממשפטי קדמוני עמך".

 וכיוצא בזה כתב בספר שער אפרים, גם אם יתוועדו יחדיו חכמים רבים ושלמים, 
ויתייעצו להטות אותך מדרך דרכו בו אבותיך מיני קדם,
 אל תאבה ולא תטה אוזן למיליהם, ותדע נאמנה כי הם מכת המתפרצים המהרסים והמחריבים,
 מעבירי תורות מחליפי חוקים".

 ובמטה יהודה כתב, "וזה דרכי תמיד שלא לשנות מהמנהגים כלל וכלל,
 מכיון שנתקנו על ידי רבנים וגאונים ז"ל.
וכל המשנה מנהגים, ידו על התחתונה, ואינו אלא טועה, ונקרא פורץ גדר".

 השם יצילנו. ועוד לשונות כאלו רבים, לכה נא ראה. 

וכל שכן בשינוי מנהג שבועת הכתובה, שלא השתנה כלום מזמן אבותינו שנהגו להשביע,
 והמנהג אינו נגד מה שכתוב בשלחן ערוך,
 אלא על פי מה שכתוב בשלחן ערוך.

ואולי במנהגים שהיו מתאימים לזמן הקודם לפי סגנון החיים, 
ועכשיו לפי מציאות הדברים אינם מתאימים, 
היה מקום לשקול שאולי מתקני המנהג עצמו לא אמרוהו אלא לשעתו,
ולפי המצב בזמנם, ולא לפי התחדשות המצב בזמנינו, 
אבל בנידון דידן שבזמן תקנת המנהג היו פני הדברים ממש כמו היום,
מה כח יש לנו לשנות את המנהג?! צא ובדוק, כי כל טענות המערערים על השבועה,
שאינו מכבדה, או אינו מפרנסה, או כופה אותה ללכת לחו"ל, 
או שחי עם אחרת בר מינן, וכדלהלן,
 הם נידונים הכתובים בספרי הפוסקים הקדמונים אשר הביאו בעצמם את השבועה כמנהג קבוע.

 ולמה הם עצמם לא ביטלוה מחמת נידונים אלו?!
 ואילו היינו רואים שבזמנם עשה המנהג תועלת  לשמירת הדת,
 ואילו היום הוא עושה נזק, אולי היו חכמי ישראל מחפשים את הפתחים להתיר את אותם מנהגים.

 אבל כיון שהנהגת הבריות שווה בכל הדורות כאמור,
 ומי שהוא ירא שמים המנהג מציל אותו עד היום, ומי שאינו ירא שמים,
 היה נכשל גם בעבר, אין בביטול המנהג כל תועלת, ואדרבה רק נזק. 

ובפרט כאשר בני עדה אחת כופים את בני העדה השניה לשנות ממנהגם,
 שאין להם כח ולא היתר לדבר זה. 

וכמו שכתב המאירי: "ראוי לכל קהל, להחזיק במנהג אבותיהם הקדושים וחכמי קדומיהם השלמים.
 ואין לשום חכם הבא עליהם, לערער במנהגותיהם, כל שכן לשנותם,
 בכולם או מקצתם, רק להיות כל קהל וכל מנהג שבהם שׂ ורר במקומם, 
עם ועם כלשונו, מדינה ומדינה ככתבה. 
ומנהג אבותינו ורבותינו במקומו עומד. 
כרע שכב כארי, וכלביא, מי יקימנו".

 ובדורנו חובה לעורר נושא זה ביתר תוקף ועוז. 

כי בעוונות הרבים הננו מפוצלים כל כך לקהילות וחוגים ותלמידים, 
והאחד אינו כפוף לזולתו כלל, וקיימת תחרות ומתח ותאוות גדלות ופרסום האחד על השני,
 עד שיש אוירת היתר לכל אדם קטן וגדול לעשות לפי הבנתו דווקא,
 ושאינו צריך כלל להיות כפוף למישהו אחר, או להשתדל לחזק דעת האחר. 

וכך נעשית התורה קרעים קרעים ועדרים עדרים,
וחורבן גדול אצל הציבור כולו בקשר לכפיפות לחכמי התורה.

 צא וראה מה שכתב בשו"ת בית יהודה עייאש:
"לא ראינו ולא שמענו פוצה פה ומצפצף, 
חושב מחשבות לשנות שום מנהג מהמנהגים הקבועים.
 כי כל דבר ודבר ישוב על עיקרי יסודו, ויתד שלא תמוט.
וכל המשנה ידו על התחתונה.
והרבנים הקודמים אשר הנהיגו את קהלם, 
היו מדקדקים בדברים שהתפשט בהם המנהג שלא לשנות לא דבר ולא חצי דבר,
והיו טורחים להעמיד המנהג בדבר המעמיד, שאפילו באלף לא בטל.
זאת תורת האדם, לאחוז במעשה האבות, ולא יטה ימין ושמאל.
כי אם יבוא לסמוך כל אחד על פי הכרעתו ולתקן כפי אשר יכשר בעיניו,
ולא יחוש למי שקדמוהו, היום יתבטל מנהג אחד, ולמחר שתים,
ותהיה תורה חדשה בכל דור ודור,
וימשך מזה לפשוט יד גם בדברים שנהגו בהם איסור על פי גדולי הדור,
ועבירה גוררת עבירה.

ובענין זה לא היה צריך שום דיון, אלא נראה איך נהגו וננהג.


ודבר שהוא ידוע לפי שהוא דבר מצוי, ככה יֵעשה,
משום שהראשונים בקיאים יותר מאתנו, 
והמה ראו שכן צריך להיות ועשו כדבריהם פעם ושתים ושלוש, וכך היא המידה. 

לכן כל מורה צדק בעיר הזאת סמך את ידו לחזק במסמרים מנהג מי שקְ דמוֹ ,
 ובדרך זו אנו דורכים מעתה ועד עולם". ע"כ.

 סוף דבר מבואר שיש לנו להיות בפחד גדול מלנגוע ומלהזיז דבר שהתקבל מאבותינו,
 שהם היו קרובים למעמד הר סיני יותר מאיתנו,
 וטהורי מחשבה וברי לבב יותר מאיתנו, וצופים את העתידות יותר מאיתנו, 
וכשהתקינו דבר וידעו שימשך לדורות, 
אין לנו לחשוב את עצמנו מבינים יותר ולבטל את דבריהם בקושיא הנראית לנו, 
או בטענה שכהיום דבריהם אינם מתאימים.

ועיין בשו"ת מנחת יצחק שכתב: "ובאמת אין לנו נפקא מינה מאיזה טעם שיהיה,
כיון שכבר נהגו כן, והונהג כן על פי גדולי הדורות, אין רשות לשום אדם לשנות, 
ומזלזלים בגדולי הדור ודור מאז עד היום הזה".

 ואדרבה, עלינו להתאמץ להעמיד את המנהג, וכמו שכתב מהר"ם פדאווה:
 אין להשען על בינתנו ולבטל מנהג קדום, אך צריך לבקש בכל עוז למצוא סמך ליישב אותו,
 וככה עשו קדמונינו.

ובשו"ת בית דינו של שלמה כתב, "ראוי לתת לב ולהתעורר בדבר, 
ולבקש טעם להעמיד המנהג. שכל מה שנהגו ישראל, שכינה מסכמת עימהם". 


בגזירת מרן, אבל לא מצאתיו עוסק לא בנישואין ולא בכתובה ולא בשבועה כלל,
 וכמעט שהייתי מתייאש. 

והנה פתאום, באמצע העמוד האחרון, בלי כל פיסקה חדשה בדפוס אלא בהמשך השורה, 
כתוב: "אמר המחבר: כדי שלא ישאר הדף חלק, אציגה נא מה שכתבתי גבי שבועת הכתובה".

 ושם התמרמר מאוד על השבועה שנעשתה קלושה מדאי כבר בזמנו,
 וצריך לחזקה יותר, כי היא תקנה טובה וכו'.

 והיה אצלי הדבר לפלא, שזכה מרן שתהיה התורה חקוקה בלבו כל כך,
 מכח מסירותו הרבה עליה.

 והן עתה, בעורכי את המהדורה השניה, עלה וגבר תמהוני שבעתיים,
 כי מכל מאות אחרונים ומראי מקומות שהבאנו, וקיבצתים בעמל וביגיעה זמן רב,
 הספר הבולט ביותר המבקש להשאיר את השבועה בחומרה רבה, 
הוא אכן הספר "טוב לישראל" אשר ציין לי הרב ברגע אחד. 
ואשתומם על הדבר עד היום. עכ"ד


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 289-293





הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה



טופס לגברים
טופס לנשים
 
השלם :
+
=