מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
הדרך הקצרה לשידוך
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
מטרת התאריך
קבלת ברכה
חופה לפני השקיעה
מנהיגות
האשה - חומה לבעלה
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
תדמית
הבטחת הקב"ה לאשה
האשה היא הבית!
תיקון לאחר החתימות
הכניסה לזרים אסורה
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
במה קונה איש את אישתו?
נשיאת חן
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
סוד הכרבולת - סוד כמוס
ענין השידוכין
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
"עצם מעצמי"
כתיבה מוקדמת של הכתובה
איך מוצאים את האישה הנכונה
עצה טובה לבני הזוג
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
היום המסוגל לשידוכים
הנהגות חשובות לבית היהודי
שידוכים תהליך פרימיטיבי?
קבלה לעתיד
תקנה טובה
קבלת רשות
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
שידוכין מיוחדים שמות שווים
איש ואישה שזכו
חיים ב"ארמון-יה"
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
יותר מיום כיפור
לא עשו קנין
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
הסוד לעיכוב הזיווג
שנה ראשונה - יסודות הבנין
לזכות להיות השליח
דע את זכויותיך / חובותיך?
ערך חיי הנישואין
על ה' יזעף ליבו
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
בין אדם לחברו מתכפר?
הרשמה לשידוכים לחרדים
השדכנים הוותיקים חושפים
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
בגדי כבוד
לא לדבר
ממהר ללכת
כבוד הבריות
לימוד תורה בליל הנישואין
לשם שמים
ארבע תעניות
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
החתן דומה למלך
ימי שמחה. ימי ברכה.
עשיית מלאכה
שותפות בחנות
גילוח ותספורת
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
להדביק הרצון אצלה
שני שמות בשני מקומות
תאריך מוקדם
שני שמות עריסה
שתי כוסות
התנאים לשבע ברכות
כבודה בת מלך פנימה
תענית אסתר
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
חתן וכלה בשמחה אחרת
תפילה בציבור
וידוי
עליית החתן לתורה
שמירה לחתן וכלה
בקול רם
לימוד תורה בעיון
כזית פת לחתן ולכלה
החתן קובע
אשכנזי אצל חתן ספרדי
ספרדי אצל חתן אשכנזי
מנהג חוץ לארץ
כולכם חייבים בכבודי
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
תיקון חצות
אהבה דווקא לאחר הנישואין
ברכת חתנים
הדקדוק בשמות - בכתובה
שני שמות יהודי וגויי
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
שמות שיש בהם שם ה'
שלבי השידוכים בחברה החרדית
שם משפחה בכתובה
שינויים בשם- כתובה
הוספת שם - בכתובה
החלפת שם -כתובה
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
כל המוסיף גורע- כתובה
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
טיפוח החן
ערך 200 זוז
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
מסר לבעל היקר!
כשאתה צועק לא שומעים אותך
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
שם חיבה -בכתובה
אב מאמץ
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
שם עריסה שמואס בו -כתובה
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
ז"ל בכתובה
שם נוסף לאבא
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
הכתובה בארמית
סכום הכתובה
שידוכים שקריים
שורה אחת בכתובה
במי תלויה פרנסת הבית?
חופה בבין השמשות
המקום
השמות בכתובה - תארים
התנגדות לכתיבת שם האב
רודף שלום...!
יראת השמים של המשודך
דעת תורה
בן תורה
פגישה מוקדמת
בין האירוסין לחתונה
בחירת שידוך - תפילה
"לא טוב היות האדם לבדו"
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
מסר לרעיה יקרה!
ובחרת בחיים
עזר כנגדו
המצוה הראשונה
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
מי חייב?
אופן ההיתר לברר
התאריך בכתובה
עצות והנהגות טובות לאשה
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
החוט המשולש - תשלום השדכנות
ימי העומר
בין המצרים
מצוה גדולה
מהתורה או מדברי חכמים
שבת קודש
"הצעת נישואין"
ללמוד ולהבין
בירור על המשודך
מידע בעייתי על המשודכים
בירור על המשודכת
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
הוא לא בן אדם
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
גיל נישואי הבת
ומי התיר להכשילם?
יציאה לחוץ לארץ
חרם על הבחורים
בירורים מוקדמים
בושה ובזיון מצד ההורים
גם היהלום קטן הוא
בת אחיו או בת אחותו
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
לשון הרע ורכילות
בררנות יתר
תבנית מוגדרת
הכל לפי הענין
צביעת השיער
לא נראה לו
שני אחים לשתי אחיות
התנגדות הורים בנישואין
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
בן/בת הנידה
בין האירוסין לחתונה
בדיקת שמות החתן והכלה
הנהגת הפגישות
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
אל תחטאו בילד
כל המרבה הרי זה משובח
מקום הפגישות
התנגדות ההורים לגיורת
התערבות ההורים
סיום הש"ס / לישא אשה ?
חודש אלול
גדול עוונו מנשוא
מספר הפגישות
ראיה בפגישות
ענוה
בושם בזמן פגישה
אח צעיר לפני אח גדול
פגישה במקומות אסורים
משך זמן הפגישות
פגישה אחרונה
סימן טוב
לעזוב את הוריו
גר צדק
קנין
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
דעה משובשת?!
חגיגת השידוכים [וורט]
ערב שבת
הוחלפו הכתובות
חלוקת סיגריות
בעל תשובה
לא זכו
שינויים בנוסח
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
אומנות הקבלה
שבירת צלחת
שבוע קודם החופה
איסור נגיעה במשודכ/ת
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
בנחת ומתינות
משפט הכתובה
תענית לבני אשכנז
בני ספרד
וידוי ביום החופה
ניצול הזמן
תפילה
מקוה ביום החופה
צילומים
כתיבת התנאים
צדקה לעניים
קיום לתיקון
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
כתובה לכתחילה
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
הגעה לאולם
בשמים לכלה
זמן מילוי הכתובה
תפילין רבנו תם
"דברים היוצאים מלב טהור..."
אופן המחיקה
זריזות במועד הנישואין
דמי שדכנות בחסד
מוצאי שבת
תעניות
חתונה בימי העומר
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
חֵ נָ ה
חודש מנחם אב
האירוסין כיום
חול המועד
מקום הקיום
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
תיקון בתאריך מוקדם
סוגריים
תיבה תלויה
מילוי חלל - טיוט
"מנהג" אותיות "גהנם"
חתונה בבין המצרים
אל תלחץ
זמן התשלום
חלופת מכתבים
מעלית
מסירה מיד ליד
העיקר שתהיה ברכה
הליכות והנהגות
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
חשיבות העזרה לזוג
מתנות
כספי מעשר
ביקורים
קודם יראת שמים
לא לבייש בת ישראל
הלכות טהרה
ערב שבת
שידוכים לחרדים
שידוך לזוג שאינם שומרים
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
האירוסין במקורות
הוצאות מיותרות
חדר יחוד - בני ספרד
הזמנת תלמיד חכם
תזמורת
וידיאו
הפרדת תמונות
צילומים בקדושה
רק אין יראת שמים
תמונות משפחתיות
אין להקל
אבן טובה
הזמנת קרוב שנפטר
יום החופה - מחילת עוונות
הזמנת רחוקים מתורה
טבעת זהב או כסף
תאריך לועזי
בסימנא טבא
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
החתן בוצע
חול המועד
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
שתיקה
כסף
ברכות ברמקול
טעימת הכוס
באור ברכת האירוסין
יין לבן
יין אמיתי
ברכות בפני פריצות
לבוש צנוע
צילום אחיזת הכתובה
טבעת לאיש
קריאה בניגון
שכח טבעת
הרי את מקודשת
הסרת הכפפה
קנין כספו
שווה פרוטה
הטבעת בידו
יין אמיתי
טבעת המלך
החזרת החפץ
מזיגת הכוס
ראיית העדים
ברכת חתנים בעשרה
טבעת
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
מסירת הכתובה לכלה
אשורר שירה
קריאת התורף
תקיעת כף
קריאה נכונה
מעשה הקנין
טעם הקנין
כולם עומדים
אחיזה בימין
אחיזה בימין
אחיזה בימין
הפרדה
חלוקת הברכות
ברכות מהכתב
מיקום התזמורת
ניגון הברכות
יכירו וידעו
מחזיר גרושתו
תחת כיפת השמים
הכרת החתן והכלה
חופה בבית כנסת
החופה - הפרדה בחופה
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
שם המשפחה - כלה גרושה
כולם עומדים
עטיפת הכוס
העדים - לא קרובי משפחה
כיצד משמחים את החתן?
יראי שמים
פעמיים באהבה
טעות בסדר הברכות
טעימת הכוס
ביאור שבע ברכות הנישואין
שבירת כוס - זכר לחורבן
זכוכית
טבעת הקידושין
הכתובה
מהתורה או מדברי חכמים
טעימת הכוס
איסור יחוד
כוס היין
מעלת המשמח חתן וכלה
כוונה בברכת הגפן
ריקודים מעורבים
פסוקים ומאמרים
כוונה בברכות
ברכות הקידושין הזמנת העדים
מיקום הרב בחופה
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום החתן והכלה בחופה
ליווי בנרות
אפר בראש החתן
להתעטף בציצית
מנין עשרה
גר וגיורת
הגבהת הכלה
סמוכים לעד לעולם
תמונת הכלה
הכלה
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
שם ומשפחה
יחוס
חתימת החתן
מילויים שונים - כלה בעולה
כלה גרושה
איסור הסתכלות בכלה
ליווי החתן והכלה
שני העדים
טלויזיא. אינטרנט.
זריקת סוכריות?!
המערערים
ירידת הדורות
יסודתו בהררי קודש
ריקוד במטפחת עם הכלה
החתן והכלה יצאו
עשרת ימי תשובה
השתתפות בחתונה
כל גדולי עולם
טעם התקנה
"אל תטוש תורת אמך"
השבועה בכתובה מקורות טהורים
התרפאה המשפחה
שבע ברכות בבית האבל
ט. צורת השבועה
השתתפות בשבת חתן
הפרדה מליאה
קביעת חתונה בשנת האבל
מעט מדיני אבלות בנישואין
אלמן ואלמנה
אלמן ובתולה
בחור ואלמנה
הסבא עם הכלה יד ביד
השתתפות החתן והכלה
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
יב. תשובה למערערים
יא. טענות המערערים על השבועה
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
בחור ובעולת עצמו
הרהור תשובה
ישיבה מעורבת
חופת נידה - דחיית חתונה
לא לשם יחוד
כיסוי ראש
יד ביד לא ינקה
לא אכל כזית
עדי יחוד
ריקוד לפני הכלה
לא ברבים
תאריכים מסויימים
שבירת הכוס בבכיה
טלית - הכלה קונה
ללא אבנט
הקידושין - האשה נקנית
כיסוי פני הכלה
בני אשכנז
'מצוה טאנץ' בזמנם
זמן ברכת המזון
כזית פת
שבע ברכות
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
החתן עם הכלה יד ביד
נוסח הקיום
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
הברכה הגדולה ביותר
'מצוה טאנץ' בזמנינו
איסור נגיעה
מזל טוב
זהירות מונעת אסון
הפסק בין נטילה להמוציא
שבע ברכות בסוכה
העליה לתורה
שבת - היום השביעי
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
סעודה שלישית
צדקתך
כיבוד לקהל
מחלל שבת
מה לך נרדם
ספר התורה ממקום למקום
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
עורו ישנים משינתכם
הרם קולך
מחיאות כפיים
חופה ביום ויחוד בלילה
ברכת מעין שבע
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
"ואברהם זקן"
טבעת לחתן?!
ידיעת הסכום
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
פרישת הטלית
כיסוי פני הכלה
ברכת שהחיינו
טלית לבנה
ח. ביאור הנוסח
בכל החתונות
הכאה על השולחן
פסק זמן של התבוננות
הכל נשאר במשפחה
ה. השבועה בקהילות מרוקו
שמחת הלב
איסור שינוי מנהג
לא ידעו ולא יבינו
שבע ברכות עד השקיעה
גדולי רבני אשכנז
מרוקו
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
העיקר שהיא שומעת
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
מלאכה. וידוי.
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
ז. נוסח השבועה
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
חוץ לארץ
שבעה מלאים
שבעה אכלו פת
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
המברך אוכל פת
מחיצה
שבת חתן - בית מלון
צירוף קטן לשלשה
בחור ובעולה מאחר
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
שלשה אנשים
שבע ברכות בליל הסדר
"אשר ברא" עם בני ביתו

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
08/01/2024
34

 איסור שינוי מנהג


 להלן נביא את דעת גדולי דורנו ספרדים ואשכנזים כאחד,
 ואת טענות המערערים והתשובות אליהם,
 אך קודם לכן מן ההכרח לחדד נקודה חשובה בענין שינוי מנהגים, ובפרט בדורנו זה.

 ראשית, יש להעיר על העוז לערער ולקעקע מנהג שיסודתו בהררי קודש מאות בשנים מפי ספרים ומפי סופרים, מסורת מדורי דורות של אבותינו ואבות אבותינו, 
כאילו אין כל משקל לזה אל מול הבנתם וטענתם של המערערים.

 על כן, יש להודיע כאן השקפה יסודית בתורתנו הקדושה,
 כי המנהג אינו רק 'הווי' או 'צורת תרבות' של עדה זו או אחרת, 
אלא הוא דין גמור, ואינו תלוי כלל ברצונו או בהבנתו או בהסכמתו של איזה איש אם לקיימו או לא,
 אלא כשם שבכל נושא יש הלכות ופרטי דינים כיצד לעשות,
 כן הוא בנושא ה'מנהג', ועלינו להיצמד לכללים.

 ויש לפרסם זאת, כי השקפה יסודית זו התעוותה קצת בדורנו.

(מ"ה הרלז והלאה) ולא נאריך לכתוב את מעלת המנהג,
 כי המערערים על השבועה,
 אינם חשודים שאינם יודעים את כח המנהג והחובה לשמור על המנהגות, 
אלא שהם טוענים שאת המנהג הזה צריך לשנות,
 מפני שאינו מתאים בזמננו לפי ירידת הדור, והמכשולות המצויים וחומר השבועה וכו'. 

ועל זה נכתוב עתה בלב מר, כי המעיין במקורות דלהלן,
יראה שבכל מנהג שקמו לבטל במשך הדורות, היו למבטלים סיבות מוצדקות וחזקות, 
ועליהם כתבו הראשונים שבעלי יוהרא הם, ויש למחות בהם.

ופעמים רבות זה שביקש לשנות המנהג, היה תלמיד חכם ונכבד, 
והיה דעתו בביטחון מוחלט, כי למען כבוד ה' וכבוד התורה ושמירת התורה, 
חובה לשנות מנהג פלוני, ולא נחשד בנטיה זרה חס ושלום,
 ואף על פי כן עליו הכריזו הקדמונים שאין לקבל את דעתו וראוי הוא לגערה.

 וחס ושלום, אין בנו עוז לכתוב דברים כאלה מדעתנו, 
אבל רק נעתיק כמה לשונות קשים שכתבו הראשונים על המשנים דברים הנראים אפילו "קלים".

 כתב הרמב"ן: "ראוי לנו לכוף ראשנו תחת כפות המנהג, 
וכל המשנה את המנהג - ימתח על העמוד".
 בר מינן.

 וכתב המאירי: "ראוי לכל חכם ולכל בן מעלה להעמיד מנהג מקומו על מתכונתו,
 לבלתי השיג גבול האבות הקדומים והחכמים הראשונים, לשנות מנהג מקומו.
וכל שכן בהיות המנהג הנהוג מנהג קבוע לרבים, והתמורה דעת יחיד, שזה - אחר מחילת הכבוד - צד יוהרא ורוח גבוהה ונשמה יתירה, וראוי לגערת חכם או חכמים". ע"כ.


 ומעשה בחכם בקי ומוחזק ביראת חטא, שערער על מנהג שהיה בארץ ישראל בהוכחות וכו',
 ובשו"ת רבי בצלאל אשכנזי עמד והשיב על כל דבריו,
 אך לפני כן הקדים דברי מחאה: "שרי ליה מריה [ה' יסלח לו, ביטוי חריף],
 כי זה המנהג תפוס בידי גדולי ישראל",
 ולא התקררה דעתו עד שביאר שזהו מה שאמרו חז"ל:
 "בעיקבתא דמשיחא חוצפא יסגי וחכמת חכמים תסרח",
 היינו שהחוצפה תהיה - במה שמסריחים חכמות החכמים שקדמום. עי"ש.

 ובשו"ת הריב"א כתב: "אין רשות לכל מי שיהיה, וגם אם כגובה הארזים גבהו,
 הן יחיד הן רבים מבני הסגולה,
 לשנות אפילו בקוצו של י' מכל מנהגי ישראל שקבלו מאבותם וקיימו עליהם ועל זרעם אחריהם.
 והבאים לנתוש ולנתוץ ולהרוס, יקראו שמם חובלים. 
ואתה ישראל, לא תטוש תורת אמך, ולא ימוטו פעמיך מאורחות אבותיך, 
וכל כלי יוצר עליך, לא יצלח להטותך ממשפטי קדמוני עמך".

 וכיוצא בזה כתב בספר שער אפרים, גם אם יתוועדו יחדיו חכמים רבים ושלמים, 
ויתייעצו להטות אותך מדרך דרכו בו אבותיך מיני קדם,
 אל תאבה ולא תטה אוזן למיליהם, ותדע נאמנה כי הם מכת המתפרצים המהרסים והמחריבים,
 מעבירי תורות מחליפי חוקים".

 ובמטה יהודה כתב, "וזה דרכי תמיד שלא לשנות מהמנהגים כלל וכלל,
 מכיון שנתקנו על ידי רבנים וגאונים ז"ל.
וכל המשנה מנהגים, ידו על התחתונה, ואינו אלא טועה, ונקרא פורץ גדר".

 השם יצילנו. ועוד לשונות כאלו רבים, לכה נא ראה. 

וכל שכן בשינוי מנהג שבועת הכתובה, שלא השתנה כלום מזמן אבותינו שנהגו להשביע,
 והמנהג אינו נגד מה שכתוב בשלחן ערוך,
 אלא על פי מה שכתוב בשלחן ערוך.

ואולי במנהגים שהיו מתאימים לזמן הקודם לפי סגנון החיים, 
ועכשיו לפי מציאות הדברים אינם מתאימים, 
היה מקום לשקול שאולי מתקני המנהג עצמו לא אמרוהו אלא לשעתו,
ולפי המצב בזמנם, ולא לפי התחדשות המצב בזמנינו, 
אבל בנידון דידן שבזמן תקנת המנהג היו פני הדברים ממש כמו היום,
מה כח יש לנו לשנות את המנהג?! צא ובדוק, כי כל טענות המערערים על השבועה,
שאינו מכבדה, או אינו מפרנסה, או כופה אותה ללכת לחו"ל, 
או שחי עם אחרת בר מינן, וכדלהלן,
 הם נידונים הכתובים בספרי הפוסקים הקדמונים אשר הביאו בעצמם את השבועה כמנהג קבוע.

 ולמה הם עצמם לא ביטלוה מחמת נידונים אלו?!
 ואילו היינו רואים שבזמנם עשה המנהג תועלת  לשמירת הדת,
 ואילו היום הוא עושה נזק, אולי היו חכמי ישראל מחפשים את הפתחים להתיר את אותם מנהגים.

 אבל כיון שהנהגת הבריות שווה בכל הדורות כאמור,
 ומי שהוא ירא שמים המנהג מציל אותו עד היום, ומי שאינו ירא שמים,
 היה נכשל גם בעבר, אין בביטול המנהג כל תועלת, ואדרבה רק נזק. 

ובפרט כאשר בני עדה אחת כופים את בני העדה השניה לשנות ממנהגם,
 שאין להם כח ולא היתר לדבר זה. 

וכמו שכתב המאירי: "ראוי לכל קהל, להחזיק במנהג אבותיהם הקדושים וחכמי קדומיהם השלמים.
 ואין לשום חכם הבא עליהם, לערער במנהגותיהם, כל שכן לשנותם,
 בכולם או מקצתם, רק להיות כל קהל וכל מנהג שבהם שׂ ורר במקומם, 
עם ועם כלשונו, מדינה ומדינה ככתבה. 
ומנהג אבותינו ורבותינו במקומו עומד. 
כרע שכב כארי, וכלביא, מי יקימנו".

 ובדורנו חובה לעורר נושא זה ביתר תוקף ועוז. 

כי בעוונות הרבים הננו מפוצלים כל כך לקהילות וחוגים ותלמידים, 
והאחד אינו כפוף לזולתו כלל, וקיימת תחרות ומתח ותאוות גדלות ופרסום האחד על השני,
 עד שיש אוירת היתר לכל אדם קטן וגדול לעשות לפי הבנתו דווקא,
 ושאינו צריך כלל להיות כפוף למישהו אחר, או להשתדל לחזק דעת האחר. 

וכך נעשית התורה קרעים קרעים ועדרים עדרים,
וחורבן גדול אצל הציבור כולו בקשר לכפיפות לחכמי התורה.

 צא וראה מה שכתב בשו"ת בית יהודה עייאש:
"לא ראינו ולא שמענו פוצה פה ומצפצף, 
חושב מחשבות לשנות שום מנהג מהמנהגים הקבועים.
 כי כל דבר ודבר ישוב על עיקרי יסודו, ויתד שלא תמוט.
וכל המשנה ידו על התחתונה.
והרבנים הקודמים אשר הנהיגו את קהלם, 
היו מדקדקים בדברים שהתפשט בהם המנהג שלא לשנות לא דבר ולא חצי דבר,
והיו טורחים להעמיד המנהג בדבר המעמיד, שאפילו באלף לא בטל.
זאת תורת האדם, לאחוז במעשה האבות, ולא יטה ימין ושמאל.
כי אם יבוא לסמוך כל אחד על פי הכרעתו ולתקן כפי אשר יכשר בעיניו,
ולא יחוש למי שקדמוהו, היום יתבטל מנהג אחד, ולמחר שתים,
ותהיה תורה חדשה בכל דור ודור,
וימשך מזה לפשוט יד גם בדברים שנהגו בהם איסור על פי גדולי הדור,
ועבירה גוררת עבירה.

ובענין זה לא היה צריך שום דיון, אלא נראה איך נהגו וננהג.


ודבר שהוא ידוע לפי שהוא דבר מצוי, ככה יֵעשה,
משום שהראשונים בקיאים יותר מאתנו, 
והמה ראו שכן צריך להיות ועשו כדבריהם פעם ושתים ושלוש, וכך היא המידה. 

לכן כל מורה צדק בעיר הזאת סמך את ידו לחזק במסמרים מנהג מי שקְ דמוֹ ,
 ובדרך זו אנו דורכים מעתה ועד עולם". ע"כ.

 סוף דבר מבואר שיש לנו להיות בפחד גדול מלנגוע ומלהזיז דבר שהתקבל מאבותינו,
 שהם היו קרובים למעמד הר סיני יותר מאיתנו,
 וטהורי מחשבה וברי לבב יותר מאיתנו, וצופים את העתידות יותר מאיתנו, 
וכשהתקינו דבר וידעו שימשך לדורות, 
אין לנו לחשוב את עצמנו מבינים יותר ולבטל את דבריהם בקושיא הנראית לנו, 
או בטענה שכהיום דבריהם אינם מתאימים.

ועיין בשו"ת מנחת יצחק שכתב: "ובאמת אין לנו נפקא מינה מאיזה טעם שיהיה,
כיון שכבר נהגו כן, והונהג כן על פי גדולי הדורות, אין רשות לשום אדם לשנות, 
ומזלזלים בגדולי הדור ודור מאז עד היום הזה".

 ואדרבה, עלינו להתאמץ להעמיד את המנהג, וכמו שכתב מהר"ם פדאווה:
 אין להשען על בינתנו ולבטל מנהג קדום, אך צריך לבקש בכל עוז למצוא סמך ליישב אותו,
 וככה עשו קדמונינו.

ובשו"ת בית דינו של שלמה כתב, "ראוי לתת לב ולהתעורר בדבר, 
ולבקש טעם להעמיד המנהג. שכל מה שנהגו ישראל, שכינה מסכמת עימהם". 


בגזירת מרן, אבל לא מצאתיו עוסק לא בנישואין ולא בכתובה ולא בשבועה כלל,
 וכמעט שהייתי מתייאש. 

והנה פתאום, באמצע העמוד האחרון, בלי כל פיסקה חדשה בדפוס אלא בהמשך השורה, 
כתוב: "אמר המחבר: כדי שלא ישאר הדף חלק, אציגה נא מה שכתבתי גבי שבועת הכתובה".

 ושם התמרמר מאוד על השבועה שנעשתה קלושה מדאי כבר בזמנו,
 וצריך לחזקה יותר, כי היא תקנה טובה וכו'.

 והיה אצלי הדבר לפלא, שזכה מרן שתהיה התורה חקוקה בלבו כל כך,
 מכח מסירותו הרבה עליה.

 והן עתה, בעורכי את המהדורה השניה, עלה וגבר תמהוני שבעתיים,
 כי מכל מאות אחרונים ומראי מקומות שהבאנו, וקיבצתים בעמל וביגיעה זמן רב,
 הספר הבולט ביותר המבקש להשאיר את השבועה בחומרה רבה, 
הוא אכן הספר "טוב לישראל" אשר ציין לי הרב ברגע אחד. 
ואשתומם על הדבר עד היום. עכ"ד


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 289-293





הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה



טופס לגברים
טופס לנשים
 
השלם :
+
=