ענין השדוכין
שני נושאים מאד חשובים יש בפרשת
''חיי שרה: התורה האריכה בענין קבורת שרה ובענין השדוך של יצחק אבינו עליו השלום.
ולכאורה, הרי זה דבר אישי ומשפחתי שקשור לאברהם אבינו,
ולשם מה האריכה בזה התורה כל כך?
ועוד קשה: יש הרבה פרטים בפרשה בנושאים אלו,
להספיד לשרה ולבכותה,
וכן מקום הקבורה והתשלום הקצוב של ארבע מאות שקל כסף.
וכן בשידוך של יצחק, התפלה של אליעזר להצלחה.
וכן השבועה שהשביע אברהם את עבדו, והגמלים והאכל שלקח אתו,
והמבחן בו בדק את רבקה וכו', לשם מה צריך את כל הפרטים האלה?
רבנו ה''חפץ חיים'' זיע''א בספרו על התורה,
ובספר ''קול יהודה'' למרן ראש הישיבה זיע''א,
בארו שמכאן לומדים שיש המשך לאחר המות,
בארו שמכאן לומדים שיש המשך לאחר המות,
ונחת רוח גדול למת כשמספידים.
וכן כשקוברים אותו בקבר ששלמו כסף מקדם,
שהקבר שלו בקנין גמור, וכן מצבה ואזכרה שעושים על קברו,
כל זה מביא לעלוי הנשמה ולכן האריכה התורה בזה.
וכן לומדים מכאן שצריכים ההורים להשתדל מאד עבור שדוך הבנים והבנות,
ויפה שעה אחת קדם, שהרי אברהם אבינו השביע את אליעזר מאיזו משפחה יקח,
ונתן לו כסף, מתנות וכבוד גדול כדי שהכלה תסכים לבוא מיד.
וכן מבחן החסד שעשה אתה אליעזר, כל זה מלמדנו שנושא השידוכים צריך פרסום ועידוד רב.
ושני הנושאים קשורים זה בזה.
אדם מתחתן כי יודע שסופו למות,
ומבקש להשאיר את זרעו אחריו ויש לו בזה נחת רוח.
ומרן שליט''א פסק (ביביע אומר חלק ח' עמוד שיט),
שאין דין כבוד הורים בשידוכים כשזה על פי דעת תורה.
ואדרבה, חובת ההורים לעזר להם להינשא בהקדם.
ולכן אמרו חז''ל (ברכות לא) בחתנה של אחד החכמים,
השיר המיחד היה ''אוי לנו כשנמות'' ,
כי בחתנה חושבים על זה שצריך שארית בעולם הזה,
כי דור הולך ודור בא.
ומכאן יש ללמד:
כמו שיש מצוה גדולה של חברא קדישא,
שזה חסד של אמת למתים, ועבודתם קדש.
כך צריך חברא קדישא, כלומר חברים קדושים,
שיעשו חסד של אמת עם החיים לעזר ולסייע,
לחזק ולעודד בכל מיני דרכים לשם שמים בלבד!
וגם בענייני שידוכים חשוב מאד שבכל קהילה וקהילה יהיו אנשים מתאימים,
שיראת שמים טהורה על פניהם, וישימו עין טובה על כל הצעירים והצעירות,
לכון ולהפגיש אותם למטרת נישואין.
תדע, שחז''ל הקדושים (תענית כו:) קבעו לעשות שידוכים דוקא ביום הכפורים,
שהעולם נברא לפריה ורביה.
ויש לדעת: גיל הרוקות הוא גיל מסכן, מסכן ברוחניות ובגשמיות.
לפני מאתים שנה עשו ''חרם'' בירושלים שבחור רוק לא יגור בה אם עבר את גיל עשרים.
ולכן האריכה התורה בזה כדי לדעת חובת כולנו לעזר למטרה זו
עם הדרכה נכונה ודעת תורה צרופה (עין יביע אמר חלק ז' עמוד רלג).
כדי להצליח בשידוכים צריך לדעת כמה דברים:
א. צריך שדכן נאמן ירא שמים, שהוא יהיה גם איש קשר בין בני הזוג ובין המשפחות,
שיודע להנעים את הדברים הטובים של שניהם.
ולהיות בקשר אתם לאחר כל פגישה,
כי יתכן שכל צד חושב שהצד השני לא רוצה ולכן מסרב לומר כן.
והשדכן בחכמתו יודע להבהיר הדברים.
ב. תמיד כדאי לעשות פגישה שניה ואפילו שלישית.
כי הרבה פעמים משתנים הדברים בפגישה נוספת, שאז יותר פתוחים אחד לשני.
ויותר מבינים זה את זה.
ג. צריך השדכן לשים לב, שהבחור יהיה מסדר בפגישה, מלבש יפה, ומכבד את עצמו.
ולפעמים אף כדאי לעורר את הבחור, שילבש בגד מסים וישים עניבה וקצת ריח נעים.
וכמובן גם מהצד השני, ולא רק בלבוש, אלא גם ביפי.
צריכה להקפיד ולהיזהר שתהיה נאה במיחד, על מנת להצליח בפגישה.
וכל זה כמובן. השתדלות, והכל מהשמים.
וכמו שרבי ישמעאל טפל בנערה אחת שלא הצליחה להינשא
על ידי שעשה ותקן לה שן תותבת מזהב ומיד מצאה חן,
והקימה בית נאמן בישראל. וזו ההשתדלות.
ובכה רבי ישמעאל ואמר: ''בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנולתן'' (עין נדרים סו).
ד. גם כדאי לכון אותם, על מה לדבר בפגישה ראשונה.
כי לדבר מיד על עצמם, קשה, שעדין אינם פתוחים אחד עם השני.
וכן מטעמי צניעות ודרך ארץ, ראוי לדבר בתחילה מסביב.
למשל: על המצב הכללי במדינה, או על מקום העיר שגרים בה כמה תורה וישיבות קימות בה.
וכן על מעלת גדולי ישראל. וכן על השקפות תורניות.
או לפי איזה חכם ומורה הוראה מתנהגים בבית ועם מי מתיעצים,
אלו נושאים כלליים שכדאי לשוחח עליהם.
ואם זה מתקדם, גם הדבור מתקדם בפגישות הבאות באפן אישי יותר היכן אוהבים לגור,
על תורה ועבודה על טיולים ומאכלים, ועם הפגישות מתקדמות השיחות.
לאחרונה פרסם מכתב של מרן רבנו החפץ חיים זיע''א.
שכותב תלמידו הקדוש רבנו אלחנן וסרמן זיע''א השם ינקם דמו.
בזה הלשון: והנני להודיע לרום הודו את אשר שמעתי מפה קדוש בעל חפץ חיים זצ''ל,
כי מנהג העולם בשידוכין להתראות בטרם כל הוא שלא כהגן,
כי מהראוי לאחר את ההתראות אחרי כל החקירות ודרישות משני הצדדים,
וכל פרטי הדין ודברים שבין הצדדים.
ואחר כך, כאשר כבר השוו בכל הפרטים, אז יתראו ולא קדם. עד כאן לשונו.
ומכאן יש ללמד קדם הפגישות על המצב הכלכלי של ההורים,
ומכאן יש ללמד קדם הפגישות על המצב הכלכלי של ההורים,
כמה יכולים לעזר, ולשתף בענין את הרבנים הקרובים להם, אם יוכלו לסיע למטרה זו.
וכן אם יש הקפדה ממש על מקום מגורים,
וכן בענין הלבוש וכסוי ראש, ורק אחר כך להפגש.
כדי למנוע עגמת נפש משני הצדדים ושומע לעצה חכם.
ו. שמעתי מפה קדוש של הגאון הצדיק רבנו אלעזר אביחצירא שליט''א,
נכד רבנו הקדוש המנורה הטהורה באבא סאלי זיע''א, שאמר,
כיום המצוה הגדולה לקים מצות צדקה לעזר להכנסת כלה,
ועל ידי זה מסיעים להקים בתים נאמנים בישראל.
כי יש דרישות כספיות משני הצדדים,
והוצאות רבות וקשה לעמוד בנטל הכבד, והמסיע להכנסת כלה,
הרי זה במקום הוצאת המת (עין כתובות יז).
ומכאן יש ללמד שיש חיוב על בני המשפחה הקרובים והרחוקים
לסיע למשפחותיהם להשיא את בנותיהם בכבוד גדול.
ואם כל קרובי המשפחה ישתדלו לגיס אלף דולר,
הרי זה מקל על כלם וכלם עוזרים לכלם, וכלם מקימים בתים לתפארת.
ובזה מקים את דברי הנביא
(ירמיה כט, ו) ''קחו נשים והוליזו בנים ובנות,
וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות''.
וחז''ל (כתובות נב:) דרשו בפסוק זה שיש מצוה לעזר בכסף ותכשיטים כדי שיוכלו להנשא.
ז. דבר נוסף וחשוב מאד, שצריכים החתן והכלה לקבל הדרכה לנשואין,
גם בהלכות טהרת המשפחה וגם הדרכה מעשית של כבוד הדדי בין בעל לאשה,
וחיי אישות מתקנים על פי דרך התורה הקדושה.
זכויות שמורות מתוך המאגר התורני "תורת אמת"
