ביאור נוסח הכתובה
אנן סהדי איך החתן - אנו העדים [החתומים מטה] מעידים איך שהחתן...אמר לה לכלה בתולתא שפירתא... הֱוִי לִי לְאִנְתּו - אמר לה לכלה בתולה טובה... היי לי לאשה.
כדת משה וישראל - ואני מוכן לשעבד את עצמי בחיובי הכתובה,
רק אם תתנהג כדת משה וישראל.
ואנא, במֵ ימרא ובסייעתא דשמיא - ואני מתחייב בִ דְ ב ר ובעזרת השם יתברך.
אפלח - אעבוד כדי שאוכל לזון ולפרנס אותך.
ואוֹקיר - ואכבד. אפרנס מתוך כבוד. אעבוד לפרנסתך בגלל היותך מכובדת אצלי.
ועיין היטב בזה להלן (עמוד 318).
ואזון- ואתן לך מזונות
ואפרנס - ואתן לך שאר צרכיך, כמו: תכשיטים, מגורים, כסף לצרכיה, וכיוצא בזה.
(שו"ת התשב"ץ חלק ג סימן שא. הוצאת מכון י-ם אות ט)
ואכלכל - אתן לך כלכלתך, כל מחסורך.
וַאסוֹבַר [ולא ואסובר] - לשון כלכלה ומזון / אשא אותך עלי / אנהל אותך /
לשון חיזוק ורפואה / אסביר לך פנים / לשון הבנה וסברא,
אדע איך להתנהג עמך, כמו 'יכלכל דבריו במשפט' 0תהלים קיב ה).
והיינו שלא רק ליתן לה מזונות וביגוד וכו', כמו שנותן למוצר הצורך דלק,
אלא ליתן לה מתוך הבנה שהאשה היא נפש ואישיות לכשעצמה,
בעלת אופי והרגלים משלה, והוא מקבל על עצמו "לשאת את זה".
ואכסה יתִיכִי - אלביש אותך מלבושים.
כהלכות [לשון רבים, ולא כהלכ ת שהוא לשון יחיד] גוברין יהודאין -
כדין וכמנהג היהודים הנאמנים והמכובדים.
דפלחין ומוקירין וזנין ומפרנסין ומכלכלין ומְסוֹבַרִין [ולא ומְסוֹברִין וכנ"ל] ומכסין ית נשיהון -
שעובדים ומכבדים וזנים ומפרנסים ומכלכלים ומנהלים ומלבישים את נשותיהם.
בקושטא - באמת ובאמונה, לספק לה את כל חיוביו בריוח ולא בצמצום
[על פי הפסוק (הושע ב כב): "וארשתיך לי באמונה"].
ויהיבנא ליכי - ואתן לך.
מֹהר בתולייכי - מתנת הבתולים. [לשון המקרא (שמות כב טז): "כסֶף יִשקֹל כמֹהר בתולֹת"].
כְּסַף זוזֵי מאתן - מאתיים זוז כסף.
[כסף ולא כסֶף, שאין הכוונה לממון אלא למתכת הכסף,
שיתן זוזי-כסף, וממילא הכסף בסמיכות למילה זוזים שניקודו כסף כמו בתרגום.]
דחזו ליכי- שראויים לך.
ועלי מזונייכי וכסותייכי וספוקייכי - ועלי חיוב מזונותייך וכסותייך וכל צרכייך.
ומִנְדע יָתִיכִי כְּאוֹרַח כל ארעא - ולדעת אותך כדרך כל הארץ, תשמיש המיטה.
[כלשון המקרא (בראשית יט לא): "וְאִיש אין באָרץ לָבוֹא עלינו כֶדֶרך כל הָאָרֶץ"].
וצְבִיאַת בתולתא דא, והות ליה לאִ נתו - והסכימה בתולה זו מרצונה להיות לו לאשתו.
ודא נדוניא דהנעלַת ליה סך מסויים - וזו הנדוניא שהכניסה לו סך מסויים.
והודה החתן הנזכר שקבלם [את הנדוניא], ועלו ובאו לרשותו במושלם,
עד סוף פרוטה אחרונה. [ולא יוכל לטעון אחר כך שלא קיבל ורק הבטיחו לו].
והוסיף לה איהו מדיליה - והחתן הוסיף לה משלו,
מה שלא חייבו אותו חכמים עוד סך, והוא תוספת כתובה.
עד שעלה סך הכל _________ - עד שהסתכם הסכום הכולל עם התוספת,
[וממלאים בשורה הריקה את הסכום, למשל: חמשים ושנים אלף שקלים].
וְקָנֵינָא - וקבלנו קנין.
[לשון רבים, ששני העדים מעידים על הקנין שעושה החתן,
ולא וְ קָנִינָא שהוא לשון יחיד].
במנא דְכָשַׁר למקניא ביה - בכלי שכשר לקנות בו. [דְכָשר ולא דְכָשר, כי מילה זו בארמית]
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 185-187