"שלי ושלכם - שלה הוא"!
האשה יכולה לקדם רבות את בעלה על ידי עידוד נכון.
ראינו הרבה מגדולי ישראל - שצמחו והגיעו לגדלותם רק מתוך עידוד האשה.
ומי לנו גדול מרבי עקיבא, אשר כל התורה שבעל פה הנמצאת בידינו - ממנו היא,
וכל גדלותו בתורה - נזקפת לזכותה של אשתו רחל,
כפי שהוא עצמו העיד והכריז בפני תלמידיו: "שלי ושלכם - שלה הוא"!
אולם יחד עם זאת, יש לשים לב לטעות נפוצה.
נשים שומעות על כוחה של האשה והשפעתה על בעלה,
ועלולות להסיק מכך שהן מופקדות על הרוחניות של הבעל, הן "המשגיח" שלו,
ועליהן לעמוד על המשמר ולפקוח עליו עין שיעלה מעלה מעלה...
הנהגה כזו רחוקה היא מאוד מלהיות נכונה.
הבעל מואס לגמרי בהטפות מוסר וב"השגחה" רוחנית מצד אשתו.
למעשה בצורה כזאת האשה מנסה לפעול בכלים שאינם שייכים לה.
[ובהתבוננות אמיתית וכנה, פעמים רבות,
רצונן של נשים "לקדם" את בעליהן ברוחניות נובע מתוך תחושת עליונות וגאווה מסויימת,
ומתוך אי קבלה של הבעל כמות שהוא.
ההבדל בין מצב כזה, שהינו מצב שלילי,
לבין מצב חיובי של שאיפה נכונה לרצות בטובתו ובהתעלותו, הינו הבדל דק ומסור ללב].
האשה יכולה לפעול על בעלה רק בכלים נשיים.
להיות רעיה טובה, לבנות לו קן חמים ואוהב.
ההשפעה שלה עליו היא עקיפה.
הוא רואה מה משמח אותה, מה עושה לה טוב.
הוא מקבל ממנה הזדהות ותמיכה לקשיים שלו, עידוד על ההישגים הטובים שלו.
הרבנית קנייבסקי ע"ה היתה אומרת: עם הבעל זה רק במתיקות.
("משלום בית לשלמות הבית")
על ה"צדקת" הדוחקת בבעלה לעשות מה שאי אפשר לו לעשות, אמרו (מסכת שבת יא ע"א):
"כל כאב ולא כאב לב. כל רעה ולא אשה רעה".
לפי שגורמת לבעלה שיחדל מעבודת ריבונו.
שדכנית לדתיים
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 83