יסודתו בהררי קודש
המנהג שנהוג אצל חלק מבני אשכנז,שבסוף החתונה רוקדים המחותנים ואנשים מכובדים מסויימים,
ופעמים שאף האדמו"ר רוקד לכבוד הכלה על ידי גרטל [אבנט],
באופן שהרוקד אוחז בצד אחד של האבנט,
והכלה אוחזת בצדו השני,
מנהג זה יסודתו בהררי קודש אצל אדמו"רים קדושים וטהורים
גדולי עולם כבר מימי קדם מזמן תלמידי הבעל שם טוב,
שאין ספק שכוונתם היתה לשם שמים,
והיו אחוזים בשרעפים ובהתלהבות של קדושה עליונה,
ובכוונות עצומות כנגד השכינה העליונה,
על פי המובא בזוהר הקדוש (תרומה קסט סע"א),
שצריך לעשות חופה נאה לכבוד הכלה,
שהיא כנגד הכלה העליונה שהיא השכינה שבאה לשם,
וכמובא להלן.
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 238