יין אמיתי
אם לא השיגו יין אמיתי, יברכו על ש כר כמו בירה לבנה,ויברך תחילה "שהכל נהיה בדברו",
ואחר כך ברכות הנישואין "שהכל ברא לכבודו" וכו'.
[ואם לא השיגו לא יין ולא שכר, לא יברכו ברכות הנישואין כלל, כי הכוס מעכב]. (קסג)
כתב מרן השלחן ערוך (סימן סב ס"א):
צריך לברך ברכת חתנים בבית החתן קודם הנישואין, והן שש ברכות.
ואם יש שם יין, מביא כוס יין ומברך על היין תחילה,
ומסדר את כולן על הכוס, ונמצא מברך שבע ברכות.
ואם אין יין מצוי, מברך על השכר. ע"כ.
ומזה שלא סיים מרן כמו שכתב בדין ברכת האירוסין,
"ואם אין שם יין או שכר, מברך אותה בפני עצמה",
מבואר שברכת הנישואין שונה לפי שהכוס מעכבת בה,
ואינו מברך ללא כוס, כדעת הרא"ש ועוד.
כאשר מברך "שהכל נהיה בדברו" על השכר,
אינו נפטר מברכת "שהכל ברא לכבודו",
מאחר וברכת "שהכל נהיה בדברו" היא ברכת נהנין,
ואילו ברכת "שהכל ברא לכבודו",
היא שבח וכבוד למקום ברוך הוא על אסיפת העם הבאים לגמול חסד עם החתן והכלה,
זכר לחסדיו שנהג עם אדם הראשון והתעסק עמו לשמחו (רש"י).
נמצא ששתי ברכות אלו, הם עניינים נפרדים.
(שו"ת יביע אומר חלק ה אבן העזר סימן י אות ו)
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 213