פרעון החוב - גזרת שמים
היה רושם בפנקס בדייקנות, וכך ידע אם הלווה פרע את חובו.
יום אחד לווה החייט של העיר מהרב, ובהגיע זמן הפרעון, בא לבית הרב ושילם את חובו.
הרב שהיה שקוע בלימודו, נטל את צרור הכסף והחביאו בינתיים בסוף ספר הרי"ף שעיין
בו, ושב מיד לעיונו, ושכח לציין בפנקס שהכסף הוחזר לו.
יום אחד נטל הרש"ש את פנקס הגמ"ח כדי לבדוק את החשבונות, ומצא כי החייט לא
שילם את חובו.
שלח וקרא לו: "מה עם ההלואה?"
והחייט עומד ומשתומם ואומר לו: "הלא שילמתי כבר מזמן את ההלואה".
השיבו הרב: "אילו היית משלם, בודאי הייתי זוכר, וגם הייתי רושם בפנקס".
והחייט עמד בשלו, שכבר פרע את החוב.
לבסוף תבע הרב את החייט לדין תורה, ופסקו שעל החייט מוטל להישבע ששילם, ואז יהיה פטור.
החייט היה מוכן להישבע, אבל הרש"ש, שהיה בטוח שהוא לא שילם, לא רצה שישבע לשקר, ואמר לו שהוא מוחל לו על הכסף ובלבד שלא ישבע.
כך יצאו שניהם מבית הדין, והשמועה יצאה בעיר שהחייט נוכל ושקרן.
הפסיקו לתת לו עבודה, עד שירד מיום ליום ונעשה עני ואביון.
לאחר זמן, נטל הרב את ספר הרי"ף לעיין בו, והנה ראה מעטפה ובתוכה הכסף שהחייט
החזיר לפרעון חובו.
נקל לתאר את הרגשתו של הרב ברגע זה, הוא נסער לגמרי והבין שהצדק עם החייט.
הרב לא היסס לרגע, מיד יצא לרחוב וחקר ושאל היכן נמצא החייט.
אמרו לו האנשים, שהחייט, מחמת השמועה הרעה שיצאה עליו,
עקר את דירתו וחנותו לאיזור מרוחק יותר.
בירר הרב היכן מקומו החדש, ומיד הלך אליו, ונפל מלוא קומתו על הארץ.
"תמחל לי, צדקת ממני, החזרת את ההלוואה ואני אשם".
אבל החייט המבויש לא קיבל זאת, והשיב כנגדו:
"לא, אינני מוחל, הלוא כל העיר חרצו את דיני - נוכל, גנב, שקרן"!
הרב הרהר בינו לבין עצמו ואמר לחייט:
"אתה באמת צודק. ועל כן אני מציע לתקן את חטאי באופן שאעבור בכל העיר, ואלך לכל בתי הכנסת, ואתוודה בפני קהל עם ועדה שאני חטאתי ואתה צודק"!
אבל החייט המשיך לומר בעקשנות:
"לא, אינני מוחל. כי מה יאמרו הבריות? כולם יאמרו שהרב צדיק, וברוב צדקתו ראה שכל בני העיר הפסיקו לתת עבודה לחייט, אז קם וריחם עליו והחליט לומר שהחייט צודק".
כששמע הרב כך, היה שרוי בצער גדול.
אחר מחשבה רבה, אמר לחייט: "עלה בדעתי רעיון. לך יש בן, ולי יש בת, אני אקח את בנך חתן לבתי, ואז כולם יבינו ויאמינו שהכל אמת, ואתה אדם ישר והגון"!
באותו רגע אורו עיני החייט, ואמר: "באופן כזה אני מוחל".
וכך קרה באמת שבן החייט נעשה לחתן של הרש"ש, וכמובן שהחייט נתכבד לעיני כל,
הרבה מאוד לאין שיעור.
למדנו ממעשה נפלא זה, ששידוכו של האדם נגזר מן השמים-שידוכים בידי שמיים!,
ואם נגזר שבנו של החייט ישא לאשה את בתו של הרש"ש,
אף שהוא נראה רחוק מן המציאות,
הקב"ה יגלגל הדבר שהרש"ש ישכח את פרעון החוב,
עד אשר יגיעו לשידוך מופלא זה.
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 38