הוי מתחמם כנגד אורן של חכמים:
הרב ציון ויעל ייסדו את ביתם על אמונת חכמים,
ודבקות הרה"ג יוסף עדס זצ"ל בתלמידי חכמים.
אשת חיל עטרת בעלה נר לרגליהם ואור לנתיבתם
היה מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל.
על ברכי תורתו גדל הרב ציון משחר ילדותו.
כבר בהיותו ילד רך,
היה אביו לוקח אותו איתו לשיעוריו
בישיבת "פורת יוסף" תכב"ץ.
בכל ליל שבת, אחר הסעודה,
היה עובר דרך ביתם רבי בנימין גרג'י ע"ה
[אשר היה מוסר את השיעור המקדים לפני מרן],
וקורא בקולו: "רבי הלל, רבי הלל".
תיכף ומיד היו יוצאים האבא רבי הלל עם ילדיו,
ושמים פעמיהם לישיבת "פורת יוסף".
לא פעם היו הילדים הרכים נרדמים בשיעור,
חלקים רבים מן השיעור כלל לא הבינו,
אך ספגו בשיעורים אלו הרבה אהבת התורה,
ודמותו המאירה של הרב עובדיה נחקקה בהערצה בליבם.
כשגדל, המשיך הרב ציון לדבוק במרן רבנו עובדיה ובשיעוריו,
הגה בספריו ובפסקי הלכותיו.
עם נישואיו,
הצטרפה אליו יעל והלכה עימו באופן קבוע
לשיעורו השבועי של מרן במוצאי שבת בבית הכנסת "היזדים".
אף משפחתה של יעל,
זכו כעת על ידי חתנם,
להתוודע יותר לגדלותו של מרן,
ולספוג מאשר הנחיל בשיעוריו,
אודות חשיבות לימוד ההלכה,
הקפדה על פרטי הלכות שפחות ידועים בציבור
[כגון מלאכות שבת השונות, הקפדה על בשר חלק ועוד],
חשיבות החינוך הטהור במוסדות תורניים טובים כבר מגיל רך,
ועוד ועוד מאשר היה מרן מרבה לדבר בשיעוריו.
בהמשך הדרך,
השפיע הרב ציון שליט"א על חמיו רבי שלום,
שיבוא אף הוא לשיעורו הקבוע של מרן,
ואכן רבי שלום "הציץ ונפגע",
הגיע פעם ופעמיים,ומאז דבקה נפשו והגיע לשיעורים בקביעות עד ימי זקנותו ממש.
בחצר ביתו גדל עץ שושנים אותו טיפח ושמר היטב.
במוצאי שבת קודש, טרם לכתו לשיעורו של מרן,
נהג לקטוף את השושנה הריחנית והמובחרת ביותר,
ואותה הגיש לרב לברכה.
מתוך החוברת תבורך מנשים עמודים 61 62