שידוך לשם שמים
סיפר החפץ חיים אודות משפחת הלר שהגיעה מרוסיה לקאליש.האבא, רבי יחיאל מיכל, (נין ונכד לבעל התוספות יום טוב),
בנו הגיע לשידוכים
ושידך את בנו העילוי רבי יוסף עם בת עניים טובה תושבת המקום.
חלפה שמחת השידוך, ולאחריה באה הדאגה מפני יום המחר,
בדבר שאלת קיומו של זוג שפרוטה אין בכיסו.
בצר להם נכנסו שני הצדדים לשפוך את ליבם לפני רבי חיים,
שהיה גדול חכמי ברודי [לפני כ-250 שנה].
הצדדים סיפרו, כי אמנם הם מרוצים מאוד מהשידוך, אך שאלת הקיום מטרידה את מנוחתם.
הרב יעץ להם שבודאי לא ידחו את השידוך בשל כך.
ולבעיה הכלכלית, יש פתרון: גם לאחר החתונה יוכל הבעל להמשיך לאכול אצל הוריו,
והאשה תמשיך לאכול אצל הוריה עד שירווח להם.
שמחו המחותנים וישבו לכתוב את התנאים.
סיים החפץ חיים,
משידוך זה אף אחד לא הצטער, ובודאי לא דורות שלמים ההוגים בתורת בניהם עד היום,
הלוא הם: רבי יהודה הכהן הלר, מחבר "קונטרס הספיקות" וספר "תרומת הכרי".
ואחיו רבי אריה לייב הכהן, מחבר הספרים: "שב שמעתתא", "קצות החושן",
ו"אבני מילואים" שהאירו את העולם באור תורתם. (בית ומנוחה עמוד יט)
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 126