שישה חודשים לא יותר
ברור ופשוט שכל האמור לעיל להזדרז לנישואין,
הוא ברוב ככל הבחורים שבגיל זה הם כבר בוגרים בדעתם וראויים להקים בית,
אבל בחור שעדיין אינו ראוי לכך, בודאי שימתין עד שיהיה בוגר ומתאים.
וכן הורה מרן הראש"ל רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל
במעשה שהיה אצל בחור מסויים שבא לשואלו, האם להתחיל בשידוכים,
מרן שנתן עיניו בבחור וראה בו שעדיין אינו מבושל כל צרכו ואינו ראוי לכך, ענה לו:
"וכי הציעו לך איזו הצעה"?
וכשענה הבחור "לא",
אמר לו מרן: "אם כן מה שאלתך, תשב תלמד".
בחור בוגר ירא שמים שמתמיד ושוקד על דלתות התורה יומם ולילה,
ומרגיש בעצמו באמת שלא מתאים לו להתחתן עתה מחמת סיבות שהן,
יעשה דעת תורה אמיתית אם רשאי להתעכב,
כי פעמים שיש מקום להתיר לו לדחות מעט זמן [עד ששה חודשים],
אך לא יותר בשום פנים ואופן, כי פעמים רבות שזו עצת יצר הרע, וכל מקרה לגופו.
מעשה שהיה בבחור ישיבה ירא שמים השוקד על דלתות התורה,
שהכירו מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל,
ושאל את פי קודשו: לפי מה שמרן מורה להתחתן לפני גיל עשרים,
הנה בעוד כמה חודשים הוא יהיה בגיל עשרים, ולאחרונה התחתנו אחיו ואחותו,
וההורים קשה עליהם ריבוי ההוצאות.
והדגיש שאינו מרגיש שום צורך עתה לישא אשה,
כי באמת הוא ספון וטמון בבית המדרש ושוקד על התורה,
וכמעט לא יוצא מחוץ לישיבה כלל, האם יכול הוא להמתין מלישא אשה?
מרן שהכיר את הבחור וידע במי מדובר, ענה לו: "כן", ופנה ללכת.
והנה לאחר כמה פסיעות הסתובב מרן ואמר לו: "ששה חודשים לא יותר". ע"כ.
וברור שאי אפשר להקיש ממעשה אחד על שאר מקרים, וכל מקרה יש לבדוק לגופו של ענין,
אבל כתבנו זאת כי אין ספק שישנם מקרים כאלו, וכתורה כן יעשה.
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 97-98