וְּחסְּדִי מֵאִתֵך לא יָּמּוש
בד בבד,
התוודע הרב ציון יותר ויותר ,
וזכו הוא ויעל לגדולתו של הרב שרעבי לקירבה מיוחדת ממנו.
הרב שרעבי ראה בהם כילדיו והרעיף עליהם את אהבתו.
ברוב חיבתו,
הזמין את הזוג הצעיר שיבואו לסעוד בביתו בשבת.
כאשר נפקדה יעל,
הלכה לבשר זאת לראשונה - לרב שרעבי ורעייתו!
בפורים הראשון לנישואיהם,
טרחה והכינה יעל משלוח מנות מיוחד במינו,
מזון מבושל משובח ערוך בטוב טעם,
והלכו להגישו ברגשי כבוד ושמחה לרב ולרבנית.
לקראת ראש השנה,
חבקה יעל בת שתחיה.
בבואה עם התינוקת בפעם הראשונה לבית הרב שרעבי,
שמחו הרב והרבנית לקבלם כמו הורים שרואים את נכדתם.
הם העניקו לה סכום כסף במתנה
[היה זה מהפעמים הבודדות שיעל הסכימה לקבל מהרב מתנה,
כל מה שעשתה היה שלא על מנת לקבל פרס,
אלא בשביל לזכות להיות בקרבת הרב והרבנית].
הרבנית שרעבי פנתה לרב וביקשה שיברך את התינוקת שלא תסבול מכאבי שיניים.
[הרבנית עצמה סבלה רבות מכאבים בשיניה,
ובגודל אהבתה ליעל ביקשה שהרב יעניק ברכה לתינוקת בעניין השיניים].
הרב שרעבי שמח שיעל זכתה בבן תורה,
ורחש חיבה וכבוד לבעלה הרב ציון.
סיפר הרב ציון,
כי הפעם הראשונה שבה הכיר את הרב שרעבי
היתה כשנתיים לפני נישואיו,
כאשר בעקבות מאורע קשה שקרה,
סבל מחרדות ופחדים במשך תקופה.
ידידו רבי יוסף ועקנין שליט"א אמר לו:
ישנו רב צדיק בשם הרב שרעבי,
בא אקח אותך אליו שיברך אותך!
ואכן הם הלכו לביתו של הרב,
הרב הניח את ידו הקדושה על ראשו ובירך אותו,
ומאז סרו החרדות!
מתוך החוברת תבורך מנשים עמוד 63