התלבטות בחור הישיבה

בחור בן ישיבה שהגיע לפרקו ודיברו בו נכבדות, הציע לפני הגאון החזון איש ספק רציני שמתלבט בו: עליו לבחור בין שתי הצעות שידוכים, האחת בת גדולים ועשירים, 
בתו של אחד מזקני הרבנים בארץ,
עם מזונות ונדוניא עשירה, היא אמנם התחנכה במוסד דתי,
 וגם עכשיו מלמדת באחד מבתי הספר שם, 
אבל מבטיחה לעזוב מקום עבודתה וללכת אחרי הבעל בכל הנוגע להידור מצוות ויראת שמים. 

והשניה בת עניים פשוטה, בלא יחוס ובלא פרוטה לפורטה, 
אלא היא מחונכת ב"בית יעקב" ומצטיינת בצדקותה נפש טהורה.

 ובכן, באיזו יבחר?
לשמע דבריו, הצטחק החזון איש ואמר: "פשיטא שתבחר בשניה".

תמה השואל, הלא הראשונה גם היא מבטיחה לנהל בית של תורה כשאיפתי?

 חזר והצטחק, "כלום ניתנה יראת שמים להבטחות בחוזים והסכמים?"

הוסיף השואל ונגע בדבר הממון והנדוניא, 
בהטעימו שמאחר והוא עצמו חדל אמצעים, אם תהיה גם כלתו עניה,
נבצר מבינתו להשכיל כיצד יראה בטובה ויוכל להקים בית בישראל מבלי שיעשה את תורתו קרעים?

ענהו החזון איש, הלא אמרו שלושה שותפים באדם.

בני זוג הכורתים ברית נישואין, 
עושים שותפות עם הקב"ה - מה בכך אם אין לשני השותפים מאומה, 
בזמן שהשותף השלישי הוא קונה הכל, הוא יתן מזונות בשפע, 
והוא יכלכל אתכם בנדוניא ובכל מילי דמיטב. (פאר הדור ח"ד עמ' פז)


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 101