אחד הדברים המתסכלים בשידוכים הוא לקבל תשובה - ועדיין לא באמת לדעת למה הורידו אותך.
"לא הרגיש לי."
"זה לא הסגנון."
"נראה לי פחות מתאים."
לפעמים זו באמת כל התשובה. אבל לפעמים זו רק הדרך של הצד השני לתאר את התחושה שנשארה לו בסוף הפגישה.
ומי שמסתכל מתחת לפני השטח, מבין שהתחושה הזאת יכולה להיווצר מהרבה סיבות שונות.
בחור יכול להיות אדם חם ומתעניין, אבל בפגישה לשאול מעט מדי ולהיתפס כלא מעוניין.
בחור אחר יכול להגיע עם רצון רציני לבדוק התאמה, אבל לשאול כל כך הרבה שאלות שהפגישה מרגישה כמו מבחן.
אחד יכול לדבר הרבה מתוך רצון להיות פתוח - והצד השני ירגיש שלא היה לו מספיק מקום.
אחר יכול להיות נעים וטוב לב, אבל להגיע מתוח מאוד, כך שהפגישה עצמה מרגישה כבדה.
יש גם מי שמנסה להרשים, מי שנשאר סגור מדי, ומי שפשוט משדר משהו שונה לגמרי ממה שהתכוון לשדר.
לכן, אם קיבלתם תשובה כללית, אפשר לנסות לברר קצת יותר מדויק.
במקום לשאול רק "למה היא הורידה?", אפשר לשאול את השדכן:
"האם היה משהו בהתנהלות בפגישה שהפריע לה - בשיחה, באווירה, ברמת העניין או בצורה שבה הצגתי את עצמי?"
לא תמיד תהיה תשובה. וגם כשיש תשובה, לא נכון להפוך כל הערה למסקנה על האישיות שלך.
אבל אם אותה נקודה חוזרת מכמה כיוונים שונים, כבר שווה לעצור ולבדוק אותה.
לפעמים הבעיה היא לא שאין לך מה להציע - אלא שיש פער בין מי שאתה לבין איך שאתה עובר בתוך הפגישה.
ואת הפער הזה, בניגוד ל"זה לא הסגנון", כבר אפשר להתחיל להבין.
כי אם אותה תוצאה חוזרת שוב ושוב, לפעמים שווה לא רק לבדוק את ההצעה הבאה - אלא להבין מה קורה בתהליך עצמו, ומה צריך לשנות בשביל שהתוצאות ישתנו.