שואלים בחור בשידוכים:
"מה אתה מחפש?"
והתשובה מוכרת:
"מידות טובות, יראת שמים, שתהיה מציאת חן."
ואז שואלים: "ומי אתה?"
"ברוך השם, בחור טוב, ירא שמים, עם מידות טובות."
הכול נכון. אבל כאן מסתתרת בעיה שרבים לא שמים לב אליה:
תיאור כללי מדי מקשה לזהות התאמה.
מידות טובות ויראת שמים הן בסיס חשוב, אבל הן עדיין לא מספרות איך האדם חושב, איזה קצב מתאים לו, איך הוא מתקשר, איזה בית הוא רוצה לבנות ומה גורם לו להרגיש בנוח בתוך קשר.
וזה משפיע משני הכיוונים.
מצד אחד, כשלא ברור מי אתה - גם בחורה שיכולה להתאים לך מאוד, או האנשים שמבררים עבורה, לא תמיד יזהו את ההתאמה. הכרטיס נשמע טוב, אבל הוא נשמע כמו עוד הרבה כרטיסים טובים.
דוגמה קטנה, אתה מחושב או זורם? עדין או דומיננטי?
מצד שני, אם גם לך לא ברור מה באמת מתאים לך, אתה עלול להסתכל דווקא לכיוונים שפחות נכונים עבורך - ולפספס הצעות טובות משום שלא ידעת לזהות מה יש בהן.
וזו נקודה שכדאי לשים לב אליה גם כשחושבים על בחור או בחורה שאנחנו מכירים שנמצאים זמן רב בשידוכים: לפעמים לא חסרות הצעות. חסרה בהירות.
לכן כדאי לעצור ולשאול:
מי אני באמת?
איך אנשים שמכירים אותי היטב היו מתארים אותי?
ואיזה סוג של אדם באמת יכול להתאים לי?
מה יש בה, מה אין בה?
לפעמים הדיוק החשוב ביותר בשידוכים קורה עוד לפני שמגיעה ההצעה.